עיבוד חושי, ויסות ורגישות חושית

עיבוד חושי, ויסות ורגישות חושית הוא מאמר שנכתב ע״י טל זכרין, מפתחת ״משחקים בלב״, בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית-MSW. מאמר זה הוא חלק מעבודת המאסטר של לימודי התואר השני.

עיבוד חושי (Sensory Modulation)

עיבוד חושי הוגדר על ידי הפסיכולוגית אנה ז’אן איירס כ-“תהליך נוירולוגי המארגן את תחושות הגוף של האדם עצמו וסביבתו” (Ayres, 1972). החושים מספקים מידע מהמערכות השונות: המערכת הויזואלית (חוש הראיה), המערכת הטקטילית (חוש המישוש), המערכת האודיטורית (חוש השמיעה), המערכת הפרופריוצפטיבית (תחושה עמוקה), המערכת האוראלית (חוש הטעם), המערכת האולפקטורית (חוש הריח), והמערכת הווסטיבולארית (שיווי המשקל) (אלבויים, 2013). הויסות החושי מהווה שלב בתהליך עיבוד המידע הסנסורי (Dunn, 1997) והוא מתייחס לתגובות הפיזיולוגיות וההתנהגותיות של הפרט אשר תפקידם להפחית או להגביר את הפעילות עצבית, כדי לשמור על מצב מאוזן במערכת העצבים המרכזית (2001 ,Dunn).

רגישות חושית (sensory processing disorder)

רגישות חושית הינה לקות במנגנון הויסות החושי והיא כוללת שלושה תת-סוגים של רגישויות היכולים להופיע בנפרד או בצירופים שונים: תגובתיות יתר לגירוי חושי (Sensory Over-Responsivity); תת-תגובתיות לגירוי חושי (Sensory Under-Responsivity); וחיפוש אחר גירויים חושיים (Sensory Seeking) (Miller, Anzalone, Lane, Cermak & Osten, 2007; Miller & Fuller, 2006).

ילדים עם תגובתיות יתר לגירוי חושי מגיבים לגירוי באופן מהיר יותר, בעוצמה חזקה יותר או למשך זמן ארוך יותר מאלו עם תגובתיות חושית תקינה. ילדים עם תת-תגובתיות מראים פחות תגובתיות לגירוי חושי מהנורמה, זמן התגובה שלהם ארוך יותר, ונדרש להם מסר חושי בעוצמה חזקה יותר או למשך זמן רב יותר, על מנת שיגיבו אליו. לילדים המאופיינים עם חיפוש אחר גירויים יש צורך בלתי מסופק לחוויות חושיות ולחיפוש אקטיבי של גרייה חושית, פעמים רבות באופן שאינו מקובל על ידי החברה (Miller et al., 2007; Miller & Fuller, 2006).

לרגישות חושית עלולות להיות השלכות שליליות רבות על התפתחות הילד (Ahn, Miller, Milberger & McIntosh, 2004), הבאות לידי ביטוי בקשיים באחד או יותר מהתחומים הבאים: קשיים חברתיים (Bar-Shalita, Vatine & Parush, 2008),  קשיים בקשב, ריכוז ובמיומנויות למידה (Bar-Shalita, Vatine, Seltzer & Parush, 2009). שכיחות התופעה באוכלוסיה נעה בין3%-16%  אחוזים, 80% מהסובלים מרגישות זו הינם בנים (Ahn et al., 2004).

מקורות ביבליוגרפיים

אלבויים, א. (2013). הפרופיל הסנסורי של ילדים משדרות עם וללא תסמונת פוסט טראומתית- (PTSD). (עבודת תזה שלא פורסמה). האוניברסיטה העברית, ירושלים, ישראל.

Ahn, R. R., Miller, L. J., Milberger, S., & McIntosh, D. N. (2004). Prevalence of parents’ perceptions of sensory processing disorders among kindergarten children. The American journal of occupational therapy, 58, 287-293.‏

Ayres, A. J. (1972). Improving academic scoresthrough sensory integration. Journal of Learning Disabilities, 5, 338-343.‏

Bar-Shalita, T., Vatine, J. J., & Parush, S. (2008). Sensory modulation disorder: A risk factor for participation in daily life activities. Developmental Medicine & Child Neurology, 50, 932-937.

Bar-Shalita, T., Vatine, J. J., Seltzer, Z. E., & Parush, S. (2009). Psychophysical correlates in children with sensory modulation disorder (SMD).Physiology & Behavior, 98, 631-639.‏

Dunn, W. (1997). The Impact of Sensory Processing Abilities on the Daily Lives of Young Children and Their Families: A Conceptual Model. Infants & Young Children, 9(4), 23-35.‏

Miller, L. J., Anzalone, M. E., Lane, S. L., Cermak, S. A., & Osten, E. T. (2007). Concept evolution in sensory integration: a proposed nosology for diagnosis. American Journal of Occupational Therapy, 61,135-140.

Miller, L.J., & Fuller, D.A. (2006). Sensational kids: Hope and help for children with sensory processing disorder. New York, NY: G.P. Putnam’s sons.

ויסות רגשי והשלכות החשיפה לאירוע טראומטי – מאמר

ויסות רגשי והשלכות החשיפה לאירוע טראומטי הוא מאמר שנכתב ע״י טל זכרין, מפתחת ״משחקים בלב״, בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית-MSW. מאמר זה הוא חלק מעבודת המאסטר של לימודי התואר השני.

ויסות רגשי, כלומר היכולת לווסת רגשות קיימת בלב החוויה האנושית והיא מושפעת מגורמים גנטיים וביולוגיים (Beauregard, Levesque & Bourgouin, 2001), מתפקוד חברתי וקוגניטיבי (Schore, 2003, 2005) ומדפוס ההתקשרות בין התינוק-וההורה (דמסיו, 1998; שלג, 2012). המושג ויסות רגשי (Emotion regulation) מתייחס לתהליכים ואסטרטגיות שבאמצעותם האדם מזהה ומבין את רגשותיו (Gross, 1998), מנהל את העיתוי שלהם, את עוצמתם, את אופן חוויתם ואת הבעתם (Gross & Thompshon, 2007). בדומה לכך, ברדלי (2003) רואה את מנגנון הויסות הרגשי כביטוי של יכולת הפרט לעכב התנהגויות בלתי מתאימות שקשורות להצפה רגשית. תהליך זה כולל את היכולת להתארגן לפעולה מכוונת, את היכולת להרגעה עצמית ואת היכולת למקד את תשומת הלב בתכנים חשובים, למרות עוצמת החוויה הרגשית (Bradley, 2003).

בספרות קיימת הבחנה בין שני תהליכים של הויסות הרגשי: ויסות רגשי המתמקד בשלבים הראשוניים של הופעת הרגש (antecedent-focused emotionregulation), המהווה שינוי או ויסות של הרגש הראשוני המתעורר, על ידי שינוי ההערכה הקוגנטיבית שלו לסיטואציה. וויסות רגשי ממוקד-תגובה (response-focused emotion regulation), המתייחס לויסות ההתנהגות, לאחר שהרגש כבר נחווה, וזאת על ידי דיכוי, הסתרה או הגברה של התגובה הרגשית (Grandey, 2000).

באתר משחקים שבלב תוכלו למצוא עושר של כלים ומשחקים לטיפול רגשי.

מקורות ביבליוגרפיים

דמסיו, א. (1998). השגיאה של דקארט- רגשות , היגיון והמוח האנושי. ישראל: הוצאת כנרת.

שלג, צ. (2012). השפעת סגנונות ההתמודדות על דלדול אגו ועל רמת ביצוע במטלה קשבית (עבודת תזה שלא פורסמה). האוניברסיטה העברית, ירושלים, ישראל.

Beauregard, M., Levesque, J., & Bourgouin, P. (2001). Neural correlates of conscious self-regulation of emotion. The Journal of Neuroscience.‏

Bradley, S. J. (2003). Affect regulation and the development of psychopathology, New York, NY:  Guilford Press.‏

Grandey, A. A. (2000). Emotional regulation in the workplace: A new way to conceptualize emotional labor. Journal of occupational health psychology, 5, 95.‏

Gross, J. J. (1998). The emerging field of emotion regulation: An integrative review. Review of general psychology, 2, 271.

Gross, J. J., & John, O. P. (2003). Individual differences in two emotion regulation processes: implications for affect, relationships, and well-being. Journal of personality and social psychology, 85, 348.‏

Gross, J.J., & Thompson, R.A. (2007). Emotion regulation: conceptual foundations. In J.J. Gross (Eds.), Handbook of Emotion Regulation.  New York: Guilford Press.

Schore, A. N. (2003). Affect dysregulation and disorders of the self. NY: Norton & Company.

Schore, A. N. (2005). Back to basics attachment, affect regulation, and the developing right brain: Linking developmental neuroscience to pediatrics. Pediatrics in Review, 26.‏

Van der Kolk, B. A. (1996). The complexity of adaptation to trauma: Self-regulation, stimulus discrimination, and characterological development. New York, US: Guilford Press.

כיצד לבחור משחקים ואביזרים מפתחים?

כיצד לבחור משחקים ואביזרים מפתחים? זו שאלה שמעסיקה כל הורה כשנולד לו תינוק חדש. בין אם מדובר בילד הראשון במשפחה ובין אם כבר יש כמה, השמחה כמובן רבה – וכעוצמת השמחה כך גם מידת האחריות: התפקיד העיקרי של ההורים הוא להבטיח לכל ילדיהם צמיחה מיטבית, כבר מהימים הראשונים ולאורך כל תקופת הילדות, ובהתאם ישנם שלל מוצרים ואביזרים לתינוק שמטרתם תמיכה בהתפתחותו הפיזית, הרגשית והקוגניטיבית. ביניהם מתבלטים המשחקים, שבנוסף לתרומה להתפתחות מספקים פשוט כיף וזמן איכות אמיתי לפעוט ביחד עם ההורים (וכמובן שגם האחים הגדולים אם ישנם, הסבים והסבתות והדודים מוזמנים להצטרף).

איך לפתח גם מוטוריקה, גם יצירתיות וגם ראיה מרחבית?

הפרמטר העיקרי כיצד לבחור משחקים ואביזרים מפתחים, שמטרתם היא פיתוח יכולות כאלה ואחרות בקרב תינוקות הוא באופן טבעי היכולת שאותה רוצים לפתח – אם המטרה היא פיתוח המוטוריקה, ישנם אביזרים ומשחקים ייעודיים לכך, אם המטרה היא חיזוק היכולת להביע רגשות ישנם משחקים שמיועדים בדיוק למטרה חשובה זו, וכו’ (וכמובן שכדאי לגוון את המשחקים שמשחקים עם הפעוט, כך שכל היכולות שלו יתפתחו בהתאם לגילו).

דוגמה למשחק שמפתח הן את המוטוריקה, הן את הראיה המרחבית והן את היצירתיות היא ערכת היצירה פישר טיפ – ערכה שמגיעה בתיק גדול או בדלי גדול (1,200 יחידות), בדלי בינוני (עם 600 יחידות) או בקופסה קטנה (כשהאפשרויות הן פנדה, סוס ורוד, נסיכה או דינוזאור), כך שניתן להתאים את הערכה לגילו של הפעוט וליכולותיו. עוד כדאי לדעת שהמוצר אינו מכיל חומרים מזיקים לילדים, מעודד את היצירתיות ומאפשר לכל אחד ולכל אחת ליצור מה שירצו.

פאזל רגשות לעידוד הפעוטות להביע את עצמם

ההתפתחות הרגשית של הפעוטות והילדים היא אולי החשובה מכולם, ודוגמה אחת למשחק שמעודד הבעת רגשות חופשית, ללא חשש וברמת דיוק גבוהה היא פאזל רגשות. פאזל רגשות מתאים לגיל הרך, מלמד את הילדים על הרגשות השונים הקיימים בכל אחד ואחת מאיתנו, בכל גיל, ומעודד אותם להביא לידי ביטוי את אלה שלהם. באמצעות הפאזל הילדים מתרגלים תקשורת בריאה ונכונה וגם מתחילים ללמוד כיצד לווסת את הרגשות שלהם. עוד ניתן באמצעות הפאזל לפתח את התפישה המרחבית, את התפישה החזותית, את הקשר בין היד לעין, את המוטוריקה העדינה וכן מיומנויות קוגניטיביות שונות.

ערכים – גם בגיל הרך

עוד מרכיב שעלינו ההורים מוטלת האחריות לפתח אצל ילדינו, כבר בגיל הרך, הוא ערכים. משחק שכולל סולמות (שהם ערכים חיוביים) ומגלשות (שמבטאות התנהלות לא נכונה) הוא דרך מצוינת ללמד את הילדים כבר מגיל צעיר מאוד להבחין בין טוב לרע, כשבכל פעם שאחד המשתתפים מטפס בסולם ומתקרב אל הניצחון או מתגלש במגלשה, מתפתחת גם שיחה אודות הערך החיובי או ההתנהגות הלא רצויה.

בובות לכל גיל

בימינו ישנו כאמור מבחר מוצרים ואביזרים לתינוק ולפעוט, וניתן למצוא משחק מתאים לכל גיל ולכל מיומנות שברצוננו לחזק אצל הילדים שלנו. עוד דרך טובה להבטיח התפתחות מיטבית היא באמצעות בובות, שבכל גיל ממלאות תפקיד אחר בחיי התינוק/פעוט/ילד, ואגב, גם גידול בעל חיים בבית תורמת תרומה משמעותית להתפתחות הרגשית, הקוגניטיבית והערכית של כל ילד בכל גיל.

אם אתם מתמודדים עם השאלה כיצד לבחור משחקים ואביזרים מפתחים עבור ילדיכם, אנא צרו עימנו קשר וננסה לעזור לכם להתאים את המשחקים לצרכים היחודיים לכם.

משחקים ואומנות ככלים טיפוליים

משחקים ואומנות ככלים טיפוליים הם שיטות ודרכי טיפול חדשות ואפקטיביות בעולם של מודעות שהולכת ומתפתחת באשר למורכבותה של הנפש האנושית.משחקים ואומנות ככלים טיפוליים התווספו לארגז הכלים הטיפוליים, כשמובן מאליו ובכל זאת כדאי לציין שמדובר בכלים שמבוססים על מחקרים מעמיקים, ושבאופן כללי תחום רפואת הנפש מתמקצע – התמקצעות שבאה לידי ביטוי בפיתוח משחקים בעלי יכולות טיפוליות מרשימות כמו גם לימודי תרפיה באומנות שמכשירים אנשי מקצוע מיומנים מאוד שיכולים לחולל פלאים.

איך משחקים מהווים כלי טיפולי?

משחקים הם כלי טיפולי אפקטיבי מאוד, בעיקר בזכות היכולת שלהם למוסס התנגדויות. מטופלים רבים מתנגדים לטיפול, מסיבות שונות, ואילו משחקים מאפשרים לגעת בנושאים רגישים ובנקודות כואבות מבלי להצהיר על התהליך כ”טיפול” – כך שאין גם התנגדות וניתן להפיק רווחים משמעותיים וליצור פריצות דרך של ממש.

בנוסף המשחקים מבוססים כאמור על שיטות טיפול “רגילות” במצוקות רגשיות שונות, לוקחות מהם אלמנטים חיוניים ובעצם מהווים שילוב של טיפול עם משחק. בהתאם הן אפקטיביות מאוד עבור ילדים, אבל גם המבוגרים יותר עשויים להיתרם.

דוגמה למשחק שהוא כלי טיפולי רב יכולות היא “מעמקים“. משחק זה כולל קלפים שהם “משאבים”, כלומר חיבור לכוחות חיוביים שיש לכל אחד ואחת מאיתנו, וקלפים שהם “מעמקים” – אירועים מורכבים שגם הם חלק בלתי נפרד מהחיים של כולנו ומחייבים התמודדות נכונה, בין השאר בעזרת אותם משאבים שקיימים אצל כולנו. משחק זה אפקטיבי בעיקר לטיפול בטראומות, בזכות העלאת כל אותם משאבים שיש לנו למודעות, ואפשור השימוש בהם כדי לעלות גם מהמעמקים הכי עמוקים. משחק זה מבוסס על שיטת הטיפול S.E.P (ראשי תיבות של הביטוי Somatic Experience Practitioner)

עוד דוגמה למשחק שהוא כלי טיפולי היא “רגע של רגש” – שמטרתו פיתוח אינטליגנציה רגשית בקרב ילדים. משחק זה מפתח מודעות למגוון רחב של רגשות שקיימים אצל כולנו, בכל רגע בחיים, ובנוסף גם לעוצמת כל רגש כשהוא מתעורר. באמצעות לוח מיוחד לומדים הילדים (וגם המבוגרים שמתקשים בכך) להביע את הרגשות שלהם ולהתחבר טוב יותר לעצמם.

חשוב לציין שישנו מגוון רחב של משחקים טיפוליים, כולל כאלה ייעודיים לשינוי תזונתי, לטיפול בבעיות קשב וריכוז, לבעיות בזוגיות, למגזר הדתי, לציבור הערבי ועוד ועוד.

איך אמנות מהווה כלי טיפולי?

גם אמנות, כמו משחקים, ממוססת התנגדויות לטיפול ומאפשרת להעלות למודעות תכנים שבכל דרך אחרת המטופלים מתקשים מאוד להעלות, ועל כן גם אין דרך להתמודד איתם.

טיפולים אלה מתבצעים ע”י אנשי מקצוע מיומנים, בוגרי לימודי תרפיה באומנות במוסד מוכר, ובהקשר זה כדאי להדגיש שמסלולי לימוד אלה מוצעים רק לקראת תואר שני, כלומר למי שהם כבר בוגרי תואר ראשון במקצוע טיפולי או באמנות.

לימודי תרפיה באומנות מכשירים את הבוגרים לעזור לבני אדם לרפא מצוקות רגשיות בעזרת כלים שונים מעולם האמנות, בין אם דרך יצירת יצירות בעצמם ובין אם דרך התבוננות ביצירות אמנות ושיחה אודותיהן.