משחקים שבלב משחקים טיפוליים, קלפים טיפוליים

משחקי קופסא המאה שלנו מביאה איתה שינויים טכנולוגיים רבים. אחד מאותם התחומים שהטכנולוגיה משנה הוא עולם הילדים שלנו. משחקי קופסא זה כבר ממש לא אותו הדבר כמו שהיה פעם. היום הילדים שלנו כמעט ולא מתעניינים במשחקי קופסא. היום כל משחק שהיה אי פעם משחק קופסא הפך למשחק מחשב. כמובן הטכנולוגיה של היום מקדמת אותנו קדימה וממש אי אפשר להתנגד לה, אבל היא גם מעלימה מן העולם משחקים שהילדים שלנו יכלו לשחק בהם. עולה שאלה מאוד מעניינת, האם קיימים הבדלים כלשהם בין ילדים מהמאה שלנו לילדים מהמאה ה-20 והמאות הקודמות? האם השוני הזה ישתקף גם במבוגרים שהם יהפכו להיות? משחקי קופסא – למה? משחקי הקופסא של פעם נועדו לעזור לילדים לפתח את היכולת החברתית שלהם, את הדימיון, את היכולת המוטורית ואת היכולת השיכלית שלהם. משחקי הקופסא שהיינו משחקים בהם פעם היו גורמים לילדים להיפגש ולפתח את היכולת החברתית שלהם. המשחקים שהילדים שלנו משחקים בהם היום לא תורמים ליכולת החברתית של הילד ובטח שלא גורמים להם להיפגש. היום הם נפגשים בצורה וירטואלית ומשחקים שם. חוקרים רבים מתחבטים בשאלה האם הטכנולוגיה של היום באמת יכולה להחליף את משחקי הקופסא מהתקופה שלנו. האם הקשר של הילדים עם המחשב יכול לספק להם את אותם הכישורים החברתיים שסיפקו לנו משחקי הקופסא. או שאולי כל הטכנולוגיה תרחיק את הילד מהחברים ולא תפתח אותו כפי שאנו מצפים. איננו רוצים לפסול את המשחקים הטכנולוגיים אלא להוסיף להם בנוסף את משחקי הקופסא שרק יכולים לתרום להתפתחותו של הילד. המשחקים המודרניים והפופולריים כיום הם בעצם משחקים אלקטרוניים. היתרון הבולט שלהם הוא שהם מפתחים לילדים את היכולת לשלוט במכשירים טכנולוגיים שונים. הילדים של היום הם מומחים גדולים בכל הקשור בשליטה במוצרים טכנולוגיים. מובן שזהו יתרון – הרי מוצרים טכנולוגיים הם חלק נכבד מחיי הילדים ואף המבוגרים. לכן הם יגדלו להיות מבוגרים בעלי יכולת לשלוט במכשירים טכנולוגיים ואף יוכלו ליישם חלק מהיכולת הזו בעבודתם בעתיד. הורים רבים יעדיפו להעניק לילד יכולת קוגנטיבית וערכים נוספים מאשר לאפשר לו לבהות שעות במסך המחשב כאשרבאותו הזמן הוא היה יכול לשחק במשחק קופסא, בטלוויזיה. אך מאידך ההורים יעדיפו שלא להסתבך עם הוראות מסובכות למשחק קופסא ולאפשר לילד לשחק במשחק מחשב עם הוראות קלות. הורים נוטים להירתע מהוראות מסורבלות שפוגם בהנאה שלהם מהמשחק קופסא – אך הילדים של היום מחפשים את הקושי הזה ומוכנים לכל אתגר שהמשחק יספק להם. הילדים של היום יתעניינו יותר במשחק שדורש מהם יותר להתאמץ. לסיכום, משחקי מחשב אמנם טובים ויכולים לפתח את הילדים מבחינה טכנולוגית אבל מומלץ להורים לנסות ולהכניס את הילדים לעולם משחקי הקופסא ולפתח גם את היכולות החברתיות שלהם.

החוויה הגופנית Somatic Experiencing) S.E) תחושות הגוף כשדה לטראומה, לזיכרון ולריפוי בטיפול פסיכולוגי מאת נעמה איגרא השימוש בשיטות חדישות, יעילות, אשר מזרזות את הטיפול הפסיכולוגי, דומה בעיני לשימוש במעיל פליז, המחליף בשנים האחרונות את סוודר הצמר המסורתי. אני חושבת על שיטות קוגניטיביות, התנהגותיות, טיפולים קצרי מועד בהגדרתם מראש, שיטות כגון EMDR, "סומאטיק אקספריינסיג" [SE], ביופידבק ועוד. מולן אני חושבת על הטיפול הפסיכואנליטי הישן והטוב, שמתפתח ומשתבח עם השנים, ועל הערך של טיפול ארוך טווח. אני חושבת על מטפלים טובים שפגשתי בגישות כאלה וגם כאלה – והדמיון מוביל אותי שוב אל פליז וצמר. אמנם לצמר יש ריח משלו, ואיכות משלו, אבל לוקח הרבה זמן לסרוג אותו, הוא לא תמיד כל כך נוח, הוא מגרד, מתכווץ בכביסות ("שרינק" כבר אמרנו?) ובעיקר כבד מאד. מעיל הפליז, אופנה שהתחילה אצל תרמילאים, הוא קל, נוח, זול יותר, ומחמם היטב. הקלות היא שהפכה אותו ללהיט. לשאת על הגב במסע הררי מעיל פליז לעומת צמר- גורם הבדל ניכר בתחושה ובחוויה. כך גם "לסחוב" טיפול ממושך, יקר, נראה בעיני כבד, לא יעיל, ופחות מתאים לי, הן כמטופלת והן כמטפלת. אמנם יש מי שמעדיף את הצמר הישן והטוב ואת איכותו המיוחדת, מול הפליז ההמוני. אבל, מנסיוני, כשלובשים אותו מרגישים מיד בהבדל. הפליז זול, קל, יעיל ואפילו אקולוגי יותר. נראה שרוב סוגי המעילים והסוודרים הם טובים ויפים, ואדם בוחר לו את הבגד ההולם אותו ביותר. כך גם מול ההיצע הרחב הקיים היום במגוון הטיפולים, מוזמן האדם לבחור את הטיפול והמטפל ההולם את תחושתו הפנימית, אורח חייו, תקציבו, וצרכיו. לחץ/י להמשך קריאת המאמר הועתק מאתר פסיכולוגיה עברית מקורות נוספים ברשת: האתר העולמי של ה -www.traumahealing.org :somatic-experiencing האתר של ג'ינה רוס : www.traumainstitute.org

משחקי קופסא כיצד תדעו אילו משחקים מתאימים לילד שלכם? לתחומי העניין שלו, לטווח הסבלנות והקשב שלו? מדור חדש בוחן את משחקי הקופסה שכולנו מכירים מההיבט החינוכי, רגשי, חברתי וכמובן החוויתי. והפעם: מה אנחנו יודעים על משחק הזיכרון? משחק הזכרון הוא הדוגמה הקלאסית למשחק בו השלם גדול בהרבה מסך חלקיו. במשחק הקלאסי פורסים בצורה אקראית מספר זוגות של קלפים עם ציורים זהים, כאשר הציור עצמו מוסתר (פונה כלפי מטה) ועל הילד לאתר כמה שיותר זוגות. המשחק הקלאסי מתאים מגיל שנתיים (מומלץ להתחיל עם לא יותר מ 3 זוגות, ולהעלות בהדרגה את הכמות בהתאם ליכולות ולחוויית ההצלחה של הילד) ועד גיל…… 99, כפי שכתוב על אריזת המשחק עצמו. אך מעבר לשימוש בזיכרון, המשחק הקלאסי גם מאפשר לנו ללמד את הילדים כישורים ומיומנויות חשובות: שליטה באימפולסיביות. למדו את הילד לא למהר ולחשוף קלף שהוא יודע בוודאות מה מצויר בו, אלא, קודם לחשוף קלף "חשוד", ורק אם החשדות היו נכונים (כלומר, הקלף הוא אכן בן הזוג האובד של הקלף אשר הוא יודע בוודאות מה מצויר בו) ,לחשוף את הקלף השני. במשך התהליך הזה, הילד גם לומד ליצור לעצמו סימנים (תומכי זיכרון) למיקום הקלף שנחשף בתהליך, כדי להשתמש בו יותר מאוחר. סדר וארגון כדי לתרגל סדר וארגון, חשוב שהקלפים יפרסו בצורה מסודרת ושיטתית ולא מפוזרת ואקראית. מומלץ לסדר את הקלפים במספר טורים שווה. בצורה זו נדגים לילדים את החשיבות הרבה של עבודה מסודרת. הדרך הטובה ביותר לחנך לסדר היא לתמלל את המהלכים שלנו.לדוגמה: "החלטתי לחשוף את הקלפים בצורה מאורגנת כדי לא להרים את אותו הקלף פעמיים (אני חכמה! אני לא רוצה לבזבז סתם תור…), – מהקלף התחתון לעליון החל מהטור הימני ביותר". תמכו בהסבר זה בהמחשה על הקלפים עצמם. שיטת משחק זה מצוינת לשליטה באימפולסיביות ומעניקה חשיבות גדולה לעבודה שיטתית ומאורגנת. חוויית ההצלחה במשחק לצד ההנאה, עוזרת להפנים וליישם את הערכים האלו גם בתחומים נוספים. חשיבות גדולה לעבודה שיטתית ומאורגנת. אימון קוגניטיבי/ שפתי תהליך התפתחות השפה מורכב ממספר שלבים. אחד השלבים החשובים ביותר מתרחש לאחר שהילדים כבר "רכשו" די הרבה מילים בשנות חייהם הראשונות, וכדי שיוכלו להשתמש בהם בצורה הטובה ביותר על המילים להיות מונחות במקום מסודר ונגיש. דמיינו שאתם לאחר מסע קניות של מאות דברים חדשים (שווה ערך ל-300 מילים שילד בן 2-3 רכש) ובמקום לסדר אותם בארון/במקום, הם מונחים בצורה אקראית בכל מיני מקומות בבית. תארו לעצמכם שנפשכם חשקה ביום חמסין במיץ קר וצונן, ניגשתם למקרר, פתחתם אותו אך מצאתם שם … גרביים. זו אמנם דוגמה מצחיקה, אך כאשר הילד מנסה לבטא את עצמו ללא הצלחה, עלולה להיות מתסכלת מאוד ולגרור התנהגויות לא רצויות או תואמות מצב. משחק הזכרון הוא אמצעי נפלא לעשיית סדר באוצר המילים. שיוך מילים לקבוצות יביא לשליפה יעילה ונכונה של מילים. הניחו לפני הילד לפחות 4 קלפים שונים (בהתחלה כשהציור גלוי, ובהתאם להתקדמותו במשחק ניתן בהמשך גם להסתיר את הציור) ותתחילו לתת לו רמזים. לדוגמה: הנחתי לפני הילד את הקלפים הבאים : פיל, מכונית, ענבים וחולצה. ואני אומרת : "אני שייך לקבוצת כלי התחבורה". על הילד לבחור בקלף המתאים, "מכונית". ואז ניתן לבקש מהילד להגיד שמות של פריטים נוספים מאותה קבוצה, לדוגמה : אוטובוס, רכבת, מטוס. ככל שהילד מתקדם ניתן לבחור קלפים מאתגרים יותר: לדוגמה : מטוס, רכבת, אניה, פרפר. הרמז : "אני שייך לקבוצת כלי התחבורה". בשלב זה הילדים יכולים רק לשלול את הפרפר, אך עדיין אין להם מספיק מידע לגבי התשובה ולכן הם צריכים לבקש רמז נוסף. רמז שני : אני שייך לקבוצת כלי התחבורה היבשתיים. על הילד להגיד "רכבת". גם במקרה הזה ניתן לבקש מהילד למנות פריטים נוספים השייכים לאותה קבוצה. לדוגמה : מונית, אוטובוס ומכונית. משחק הזיכרון, לגילאי 2-99, מיומנויות עיקריות: זיכרון, סדר וארגון, שיום ושליפה. "נכתב ע"י ענת מנשה מפתחת שיטת הוראה ייחודית לאסטרטגיות למידה והעשרת ילדים מחוננים, מטפלת בלקויות למידה וזיכרון, מטפלת רגשית בילדים ומדריכת הורים."