משחקים שבלב משחקים טיפוליים, קלפים טיפוליים

משחקים ככלי בארגז הכלים של המאמן משחקים ככלי בארגז הכלים של המאמן הם מתודה חדשה ויצירתית בעולם האימון. אימון זהו שם כלל למגוון רחב של תהליכים שנעשים קודם כל על בידי אדם כלשהו הזקוק להכוונה – בסיועו של איש מקצוע מומחה לעניין, המסוגל לעזור להשיג איזון, קבלה, השלמה ובסופו של דבר שלוות נפש, שהינה פעמים רבות האלמנט החשוב ביותר לחיים מאושרים. במקרים של טראומה רגעית או קיום מתמשך במצבי חרדה, התעללות מכל סוג או בעיות הקשורות ליכולות למידה, המטפל והמאמן עשויים להיתקל בבעיה הבאה: המאומן והמטופל לא מוצאים בנפשם את האומץ והפתיחות לדבר עם המאומן. פעמים רבות מדובר ברגשות כה מודחקים, עד שהאדם לא מסוגל אפילו להתעמת איתן בעצמו. וכאן ניתנת למאמן הזדמנות להראות עד כמה הוא מיומן בתחום פעילותו, ולהצליח לשבור את החסמים האלה באמצעים עדינים, רגישים ולא פולשניים – כמו משחק. למה דווקא משחקים ככלי בארגז הכלים של המאמן? בניגוד לדעה הרווחת, משחקים אינם מיועדים אך ורק לילדים. ועל כך תעיד תעשיית משחקי הווידיאו והמשחקים במכשירים הניידים, שפעמים רבות לא הילדים הם קהל היעד העיקרי שלהם. האמת הנה שמשחק זהו צורך קיומי ולא פנאי. מומחים בפסיכולוגיית ילדים כבר מודעים כיום לחשיבות המכרעת שיש למשחק להתפתחות הנפשית, הקוגניטיבית ואף הפיזית של הילד. החסכים של ילדים שנשללה להם האפשרות לשחק באופן חופשי עם חברים (בהתאם לאמונה רווחת בתקופת ילדותם שילד דורש תעסוקה ולא משחק) הינם קשים ותיקונים דורש שנים. כך, משחק הינו אלמנט חשוב ביותר בחיי ילדים ומבוגרים כאחד. המשחק מתפקד בתור גורם שמרכז את תשומת הלב הפריפריאלית של האדם בתהליך המוגדר מראש על פי כללים מסוימים, ויחד עם זאת – הוא גם עובד על האלמנטים החשובים של האימון, שהינו לרוב אימון רגשי, התמודדות עם לקויות למידה, מציאת המקור והדרכים להתמודדות עם הפרעות קשב וריכוז ועוד. המשחק מתפקד בו-זמנית כדבק ליצירת סביבה מתאימה ונוחה לאימון כולו. הוא גם יוצר קשר חיובי וידידותי בין מאומן למאמן, מה שמאפשר להשיג את מטרות האימון הרבה יותר מהר. סוגי משחקים המאמנים אלמנטים שונים בעולמו הפנימי של האדם עבור מאומנים רבים, הנושא החשוב ביותר הינו אימון רגשי. מדובר בתהליך שנועד ללמד אדם להתמודד עם רגשות כאלה ואחרים, מודחקים או גלויים (רגשות מודחקים צריך קודם כל להוציא אל האור). כלי אימון שונים שפותחו במסגרת "משחקים שבלב" מספקים לכל מאומן את האפשרות לחשוף את הדברים המפריעים לו לחיות את החיים שהוא רוצה בצורה קלה, לא בכוח, מתוך אמונה, אמון הדדי ובסיוע משחק שהופך את כל התהליך לקל יותר. בנוסף, באמצעות משחקי הנוגעים ישירות לרגשות השונים, האדם יכול לגלות רבות על עצמו, כולל על המקורות האמיתיים של הקשיים שלו. אימון קלפים להתמודד עם לקויות למידה כיום ידוע שניתן לשפר את היכולות הלימודיות של כמעט כל ילד – באמצעות אימון. כשמו הוא, אימון באמצעות משחקים מאפשר ליצור פרקי זמן קצרים שבמהלך הילד מסוגל להתרכז במתרחש (במידה ומדובר בהפרעות קשב וריכוז) או לחילופין, מסביר לו במילים ופעולות פשוטות ביותר את הנושאים הלימודיים שבהם הוא מתקשה. הלימודים והאימונים באמצעות קלפים מהווים את הצוהר עבור המאמן על מנת לחדור לעולמו הפנימי של המטופל, להבין את הטריגרים שגורמים לו לאבד ריכוז, לצאת מהכלים או להתעמק בתוך עצמו. המשחקים הרגישים שיוצרו במרכז "משחקים שבלב" נותנים לכל מאמן ומטפל את הכוח לדבר עם המאומן בגובה העיניים ולדון בנושאים מורכבים וטעונים בנינוחות וללא תחושת אילוץ או חוסר נעימות.   לקריאה נוספת על אימון

ויסות רגשי והשלכות החשיפה לאירוע טראומטי - מאמר ויסות רגשי והשלכות החשיפה לאירוע טראומטי הוא מאמר שנכתב ע״י טל זכרין, מפתחת ״משחקים בלב״, בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית-MSW. מאמר זה הוא חלק מעבודת המאסטר של לימודי התואר השני. ויסות רגשי, כלומר היכולת לווסת רגשות קיימת בלב החוויה האנושית והיא מושפעת מגורמים גנטיים וביולוגיים (Beauregard, Levesque & Bourgouin, 2001), מתפקוד חברתי וקוגניטיבי (Schore, 2003, 2005) ומדפוס ההתקשרות בין התינוק-וההורה (דמסיו, 1998; שלג, 2012). המושג ויסות רגשי (Emotion regulation) מתייחס לתהליכים ואסטרטגיות שבאמצעותם האדם מזהה ומבין את רגשותיו (Gross, 1998), מנהל את העיתוי שלהם, את עוצמתם, את אופן חוויתם ואת הבעתם (Gross & Thompshon, 2007). בדומה לכך, ברדלי (2003) רואה את מנגנון הויסות הרגשי כביטוי של יכולת הפרט לעכב התנהגויות בלתי מתאימות שקשורות להצפה רגשית. תהליך זה כולל את היכולת להתארגן לפעולה מכוונת, את היכולת להרגעה עצמית ואת היכולת למקד את תשומת הלב בתכנים חשובים, למרות עוצמת החוויה הרגשית (Bradley, 2003). בספרות קיימת הבחנה בין שני תהליכים של הויסות הרגשי: ויסות רגשי המתמקד בשלבים הראשוניים של הופעת הרגש (antecedent-focused emotionregulation), המהווה שינוי או ויסות של הרגש הראשוני המתעורר, על ידי שינוי ההערכה הקוגנטיבית שלו לסיטואציה. וויסות רגשי ממוקד-תגובה (response-focused emotion regulation), המתייחס לויסות ההתנהגות, לאחר שהרגש כבר נחווה, וזאת על ידי דיכוי, הסתרה או הגברה של התגובה הרגשית (Grandey, 2000). באתר משחקים שבלב תוכלו למצוא עושר של כלים ומשחקים לטיפול רגשי. מקורות ביבליוגרפיים דמסיו, א. (1998). השגיאה של דקארט- רגשות , היגיון והמוח האנושי. ישראל: הוצאת כנרת. שלג, צ. (2012). השפעת סגנונות ההתמודדות על דלדול אגו ועל רמת ביצוע במטלה קשבית (עבודת תזה שלא פורסמה). האוניברסיטה העברית, ירושלים, ישראל. Beauregard, M., Levesque, J., & Bourgouin, P. (2001). Neural correlates of conscious self-regulation of emotion. The Journal of Neuroscience.‏ Bradley, S. J. (2003). Affect regulation and the development of psychopathology, New York, NY:  Guilford Press.‏ Grandey, A. A. (2000). Emotional regulation in the workplace: A new way to conceptualize emotional labor. Journal of occupational health psychology, 5, 95.‏ Gross, J. J. (1998). The emerging field of emotion regulation: An integrative review. Review of general psychology, 2, 271. Gross, J. J., & John, O. P. (2003). Individual differences in two emotion regulation processes: implications for affect, relationships, and well-being. Journal of personality and social psychology, 85, 348.‏ Gross, J.J., & Thompson, R.A. (2007). Emotion regulation: conceptual foundations. In J.J. Gross (Eds.), Handbook of Emotion Regulation.  New York: Guilford Press. Schore, A. N. (2003). Affect dysregulation and disorders of the self. NY: Norton & Company. Schore, A. N. (2005). Back to basics attachment, affect regulation, and the developing right brain: Linking developmental neuroscience to pediatrics. Pediatrics in Review, 26.‏ Van der Kolk, B. A. (1996). The complexity of adaptation to trauma: Self-regulation, stimulus discrimination, and characterological development. New York, US: Guilford Press.

זיהוי רגשות והבנת הבעות פנים לפיתוח אינטליגנציה רגשית זיהוי רגשות והבנת הבעות פנים היא מיומנות חשובה ומשמעותית בפיתוח של אינטיליגנציה רגשית. התקשורת האנושית, לעיתים, יכולה להיות כל כך מורכבת. היא כוללת אינספור אלמנטים שחייבים להילקח בחשבון בזמן התקשורת של אדם אחד עם רעהו. הבעיה העיקרית במציאות זו הינה העובדה שלא כל האנשים רגישים באותה מידה לאלמנטים אלה. לדוגמא, הבעות פנים יכולות להעיד רבות על מה חושב האדם שמולי, כיצד הוא מרגיש, ולעזור לגבש קו התנהגות והתנהלות מולו. קושי בזיהוי רגשות והבנת הבעות פנים היא תופעה העשויה לפגוע בקשרי חברויות בשנות הילדות וההתבגרות. זיהוי רגשות והבנת הבעות פנים בהקשר של אינטליגנציה רגשית נושא זיהוי הרגשות נקשר באופן ישיר לאינטליגנציה רגשית. היכולת לזהות רגשות גם נקשרת לביטוי הרגשות. שהרי אנשים מזהים את הרגשות שמוכרים להם מעולמם האישי, וההיפך – ניתן להתחיל לזהות את הרגשות שנצפו תחילה באנשים סביבם. כאשר יכולת זו אינה ממומשת במלואה בקרב אדם כלשהו, כדאי מאוד למצוא את הדרכים ללמדו רמזים ודרכים לפרק לגורמים את רגשות האנשים סביבם (מה המשמעות של גבות מורמות? שפתיים קפוצות? וכו'). קלפי משחק המיועדים לפיתוח אינטליגנציה רגשית מהווים אבן דרך חשובה בתהליך זה, שאינו בא להחליף את התקשורת האנושית, אך מסוגל לתת כלים מספיק מדויקים ליצירת תקשורת זורמת יותר, ועל מנת שהילד יוכל לפתח את יכולותיו על בסיס איתן זה. מה אומרות הבעות הפנים לילד? כאשר ילד מסוגל לבצע שיום רגשות בצורה יעילה, הוא ירגיש יותר בטוח בעצמו, משום שלא יהיו לו ספקות לגבי מצבו, מה דרוש ממנו וכו'. לדוגמא, כאשר המורה אומרת לילד: "אני יודעת שאתה יכול להשיג הרבה יותר!" – הבעת הפנים שלה קובעת האם המשפט הנ"ל הינו חיובי או שלילי. רגש חיובי – עידוד, חיבה, יפעלו כתמריץ חיובי לילד. בעוד הבעת פנים שלילית – כעס, זעף, עשויים להשיג את התוצאה ההפוכה. כך, במידה והילד מתקשה בהבנת רגשות ולא תמיד מבין נכונה את הרגש שמשדרים כלפיו, ההערה הזאת עשויה לגרום ללחץ רב. כמו כל היקשרות עם ילדים ומבוגרים כאחד. חוסר ידע שווה לחוסר ביטחון. לפיכך, ילד המתקשה לקרוא את הרגשות על פניו של אחרים יכולים ליהנות רבות מקלפי המשחק של "משחקים שבלב" שנועדו לפתור בעיות מסוג זה באמצעים מהנים, מעוצבים וצבעוניים, משחקים שכל ילד יאהב! המלצות כלליות לשיפור זיהוי רגשות והבנת הבעות פנים  מצד אחד, אינטליגנציה רגשית הינה פעמים רבות מולדת (כלומר – ישנם ילדים שנולדים עם ההבנה הזאת, ויש כאלה שלא ונאלצים ללמוד את המיומנות הזאת תוך כדי החיים), אך לעיתים היו גורמים בחיי הילד שהפריעו להתפתחות של מיומות זאת. יכול להיות שהאנשים שבחברתם הוא בילה את שנותיו הראשונות לא ביטאו את רגשותיהם באמצעות הבעות פנים, לכן לא היה לילד מהיכן ליישם את העניין. בכל אופן, מדובר במיומנות שיכולה להיות גם נרכשת. היתרון הגדול של פיתוח אינטליגנציה רגשית באמצעות קלפים הינה העובדה שתהליך הלמידה נעשה בקלות והנאה. עולם חדש נחשף בפני הילד, מרתק ומרגש, משום שהוא חבוי ולא מובן עבורו עד כה. האפשרות להבין את תגובות הסובבים דרך היכרות עם הרגשות השונים באמצעות קלפי משחק – זוהי הדרך הפופולארית בקרב המטפלים של ימינו ליצור תנאי חיים נוחים יותר עבור כל ילד. לקרוא כאן על היפותזת משוב הפנים