משחקים שבלב משחקים טיפוליים, קלפים טיפוליים

מודעות עצמית והשפעתה על ההורות לעיתים מפריע לנו משהו בילד שלנו. מפריע לנו כי הוא מזכיר לנו את עצמנו. מפריע לנו שהילד חווה דברים שכאבו לנו או שסבלנו מהם בנעורינו והיינו רוצים לחסוך ממנו, או מפריע לנו שהילד מתנהג בצורה שונה מאידיאל הילד שיושב לנו בראש ובכך פוגע בתדמית ההורית שלנו – פתאום אנחנו מרגישים הורים לא מספיק טובים (לאיזה מן הורים יש ילד שלא נותן נשיקה לדודה בלומה??). אנחנו פגועים, עצובים, כועסים או מאוכזבים. קל לקחת את גידול הילדים באופן רגשי, לקבל דברים כפגיעה אישית, להתרגז או להעלב, לחשוב מחשבות שליליות ולהגיב מתוך רגשות אלה. זה בדיוק המקום בו נכנסת המודעות העצמית. הפעולה של להיות מודע לרגשות האלה, לזהות אותם, להבין מה אנחנו מרגישים, למה אנחנו מרגישים כך, כיצד הרגשות גורמים לנו לפעול ולהבין מה אנחנו בוחרים לעשות. זה השילוב בין הרגש, לחשיבה ולהתנהגות. זהו בסיסה של האינטיליגנציה הרגשית. בראיה רחבה יותר, מודעות עצמית כוללת לא רק את הרגשות אלא גם את מערכת הערכים שלנו, הפרדיגמות שלנו, ההרגלים שלנו- המכלול שהוא "אנחנו". על הפרדיגמה ההורית מי שמכיר את עצמו יודע לא רק איך הוא מרגיש אלא גם מה חשוב לו, מה ערכי הליבה שלו והאם הוא פועל על פיהם או סוטה מהם. כשאדם מודע לעצמו, הוא חושב גם על לאן הוא הולך ומדוע הוא רוצה ללכת לשם והאם החלטותיו ובחירותיו מקדמים אותו בדרך הנכונה לו. הוא מודע לפרדיגמות – שהן המפות התפיסתיות שלו ומה מונח מאחוריהן – האם הן נשענות על בסיס מוצק ותואמות את מערכת הערכים שלנו. "ילד הוא יצור חלש הזקוק להגנה" היא פרדיגמה ל"מהם ילדים" בדיוק כמו "ילד יכול להסתדר לבד ולא צריך לכרכר סביבו". "העולם הוא מקום נפלא" כמו גם "העולם הוא מקום מסוכן ויש להזהר ולהשמר" כולן תפיסות קבילות. הן מניעות את התנהלותם של ההורים האוחזים בהם בין אם הם מודעים להן או לא, אבל כל אחת מהן מניעה את ההורה בכיוון אחר. כדאי לנו להיות מודעים לפרדיגמות שלנו, לבדוק מהן ואיך הן משפיעות על הדרך בה אנחנו מגדלים את ילדינו, האם הן הנכונות לנו. חשוב לזכור שאין אמת אחת ושאם ההיפך של שחור הוא לבן, ההיפך של אמת היא אמת אחרת. לכן לעיתים כדאי לבדוק גם פרדיגמות חלופיות ולנסות להבין אם יש בהן משהו שמתאים לנו. הרגלים נדבך ראשון בפרדיגמה ההורית ההיא ההרגלים. לכולנו יש הרגלים. חלקם סתמיים כמו סדר הפעולות בבוקר או ההרגל לקרא את העיתון מהסוף (ולא לסגור את משחת השיניים), אבל חלקם הרגלים עמוקים יותר וקשורים להתנהלות המשמעותית יותר שלנו. רוב האנשים אינם מודעים למה שהם עושים מתוך הרגל, לדרך בה ההרגלים משפיעים על אחרים וכיצד חלק מההרגלים מקלקלים לנו. חשבו למשל על התנהלות הבוקר שלנו עם הילדים, מההתלבשות (או אי ההתלבשות) בבוקר ללשתות את החלב (או לסרב לשתות אותו). יש לנו בד"כ רפרטואר הרגלי תגובה קבוע: מנדנוד לכעס, להתעלמות או הפצרות ושוחד. עכשיו תעשו חשבון כמה הרגלים כאלה פרוסים על פני היום, השבוע, החודש, השנה. לא קל להפרד מהרגלים כאלה. גם אם מנסים. השלב הראשון הוא להתבונן בעצמנו ולזהות אותם. אחר כך לבחון אלו מהם משרתים אותנו ואלו תוקעים אותנו או מקשים עלינו את החיים ואז לנסות להפרד מהם. לכן, לגבי כל אותם דברים המרכיבים אותנו ואת ההורות שלנו – הרגשות, הפרדיגמות, ההרגלים והצרכים, הרצונות וה"שריטות" שלנו – מודעות עצמית של הורה חשובה ראשית כלפי עצמו, דרך ההיכרות שלו עם עצמו. אדם מודע רגשית ריאלי יותר באשר לעצמו, מבטא רגשות באופן חופשי ופתוח, מבין מה עובר עליו, מכיר את מגבלותיו וחי עמן בשלום, אך גם מנסה לשפר אותן (ויכול גם לצחוק על עצמו). הוא מזהה תופעות ובעל יכולת בחירה- בחירת התגובה הרצויה, הנכונה לו והמקדמת ביותר. הורות מודעת נדבך שני היא מודעות עצמית של ההורים בהקשר להורות שלהם. מהם הערכים שלהם כהורים, מה חשוב להם, כיצד הם רוצים לגדל את ילדיהם, מהם הדגשים החשובים ביותר, על מה לא יוותרו ועל מה אפשר לוותר (שהרי אי אפשר לירות לכל הכיוונים). הורות צריכה להיות דבר מושכל, מודע. הנדבך השלישי הוא מודעות לילד שלנו. רק אדם מודע לעצמו יכול להיות מודע לאחר (וכאן חזרנו שוב לסינרגיה בין המרכיבים). רק מתוך תהליך ההכרות שלנו עם עצמינו אנחנו יכולים לעשות את אותו תהליך לגבי הילדים שלנו, ולהבין מי הם ומה מרכיב אותם. מה הם מרגישים בסיטואציות שונות, מה הם חושבים ומה דפוס התגובה שלהם. מה נקודות החוזק שלהם ומה האתגרים, מה מקל עליהם להתמודד ומה אנחנו רוצים לפתח. כשאני יודע שהילד שלי נצמד כי הוא חושש לאבד אהבה, אני לא כועס עליו שהוא "נדבק". אני מבין את הרגשות שלו, את מה שהוא חושב ופועל לשנות את תחושותיו ולחזק אותו וכך ההתנהגות ה"נדבקת" תשתנה. ילדים בדרך כלל לא קמים בבוקר ומחליטים להיות מעצבנים. משהו עומד מאחורי ההתנהגות. מכאן נגזר הנדבך האחרון- המודעות של הילד לעצמו ולרגשותיו. ואז באה שאלת השאלות: איך נפתח את המודעות העצמית של ילדינו. וככל שהמילה גדולה ובומבסטית, כל ילד יכול לפתח אותה בהתאם לשלב ולגיל בו הם נמצאים. זה לא סרט למבוגרים בלבד. ראשית, בעצם המודעות שלנו אנו נתנהל אחרת עם הילדים. נהווה מודל לחיקוי וננהג איתם ממקום נכון יותר, מודע, קשוב להם ובעל אג'נדה חינוכית מוצקה יותר. והרי ילדים לומדים הכי טוב ממודלים. אם אנו חושבים באופן עקבי ורציף על חינוך ילדינו, לעקרונות המנחים אותנו ולפעולות שאנו נוקטים ומתכננים לנקוט ואנחנו מודעים להם ולעולמם הפנימי, אם אנו רואים באמת לנגד עינינו את הילד שלנו – לא דמות דמיונית שאנו רוצים לראות – ואנחנו לא משליכים את החלומות והחששות שלנו עליו, הרי נקטנו צעדים לחינוכו כבר מיום לידתו. אם אנו עונים על צרכיו במשך כל הזמן ומחזקים את הדרוש חיזוק לאורך כל הדרך – אנו מגדלים את הילדים באופן פרו-אקטיבי. ובכל זאת, מה לנו ולתאוריות? למי יש זמן וכוח? הרי אנחנו צריכים להתמודד עם הילדים יום יום, שעה שעה וברוך השם יש עם מה להתמודד.. ובסדר היום האינטנסיבי שלנו, מספיק יפה מצידנו אם נצליח לעבור את היום בשלום. מי צריך פילוסופיות כשהילד "חוטף קריזה" מול מדף הממתקים כשסרבנו לקנות לו את הממתק החמישי או מפליק לאחותו הקטנה שפשוט עברה בסביבה. אנחנו הרי רק רוצים לדעת מה הכי נכון לעשות, לא? אז זהו, שצריך גם וגם. כמו שאומרים: " אם אתה לא יודע לאן אתה שט, שום רוח לא תביא אותך לשם". נכתב ע"י : ניבה דולב המאמר הועתק מאתר הלול, הורות בגובה העיניים

רשימת רגשות תרמיל רגשות רשימת רגשות תרמיל רגשות כולל מגוון רחב של רגשות שנאספו ורוכזו עבורכם על ידי אנשי מקצוע מהתחום הטיפולי. כאב, סבל, אבוד, עצב, צער, אובדן, אומללות, ייאוש, בדידות אושר , שמחה , עליז, צהלה פחד, חשש, יראה, חרדה, בהלה, מאוים, לחוץ, דאגה, בלבול, בעתה, קנאה אהבה, חיבה, סיפוק, עונג, הנאה, אהדה אשמה, גאווה, יהירות, מבוכה, בושה כעס, זעם, בוז, רוגז, עצבנות, תוקפנות, שנאה, טינה תסכול, אכזבה, חוסר אונים, לעג התלהבות, התרגשות, הפתעה רגוע, שליו,שבע רצון,מרוצה אומץ, בטחון, חוזק המשחק משימות מהלב מומלץ מאוד ללימוד ותרגול השפה הרגשית מהם רגשות? צ'ארלס דרווין, מראשי החוקרים של תחום הרגשות, כתב כי לרגשות יש פונקציה הישרדותית, רגשות הם חלק מתהליך הברירה הטבעית והם התפתחו במהלך האבולוציה על מנת לספק תשובות לאתגרי ההישרדות. רגשות הם מצב נפשי-גופני שלהם יש ביטויים סובייקטיביים ואוביקטיביים לאירוע כלשהו. תגובות אלו מאופיינת בהיבטים חווייתיים ברמה הפיזיולוגית והתנהגותית (Sroufe, 1996). רגשות עשויים להתבטא במידה שונה של עוררות גופנית שיכולה להיות נעימה או לא-נעימה, בדפוסי חשיבה מסוימים וכן בדפוסי התנהגות. רגש מקושר למצב רוחו של המרגיש, וכן לאישיותו. כשאדם מדבר על רגשותיו הוא למעשה מתייחס לחוויה שהוא עצמו חווה בתוכו - בעומק ליבו. החוויה הרגשית היא התגובה הסובייקטיבית לאירועים המתרחשים בחייו והיא תלויה באופן שבו כל אדם מעריך אירועים אלו. מגוון רגשות שונים יכולים להתקיים במקביל. בהתאם לכך, מצבים מסוימים יכולים לעורר מספר רגשות בעצמות שונות. בנוסף לכך, אדם יכול לחוש בו זמנית רגשות מנוגדים כגון, שמחה ועצב. קשר בין רגשות והתנהגות רגשות יכולים להשפיע על ההתנהגות של האדם. כאשר אדם חש רגש מסויים, הדבר יתבטא לרוב בהתנהגות, כגון שינוי בהבעת פנים, דמעות, תגובת תקיפה, תגובת בריחה וכו. ניתן לומר שרגשות הן למעשה תבניות המארגנות את התנהגויות. לעיתים אנו רוצים לחוות רגש כזה או אחר, כגון עונג או הימנעות מכאב. במקרים כאלה ניתן לומר כי הרגש מהווה גורם מוטיבציוני, אשר מביא אותנו ליצר סדרה של תגובות והתנהגויות שמכוננות את הרגש הרצוי. כל הזכויות לרשימת רגשות - תרמיל רגשות שמורות לטל זכרין

קלפים טיפוליים ככלי טיפולי קלפים טיפוליים ככלי טיפולי הופכים ליותר ויותר שכיחים בקרב מטפלים ואנשי מקצוע. בתור מטפלים, כולנו יודעים שפעמים רבות נדרשים מאמצים גדולים על מנת לעזור לאנשים שמולנו להיפתח ולהתחבר לרגש שלהם. באותה מידה אנחנו יודעים שללא התהליך הזה לא נוכל לעזור להם. לכן במהלך הזמן פתחו מגוון שיטות המאפשרות ליצור סביבה מוגנת ואינטימית, ללא איומים המרתיעים את האנשים ומונעים מהם להיפתח, קודם כל – בפני עצמם וגם בתהליך הטיפולי. הדבר נכון בעיקר בילדים ונוער אך גם במבוגרים. קלפים טיפוליים ככלי משחק קלפים טיפוליים (ידוע גם בשם "קלפים השלכתיים") נועדו ליצור תחושת הגנה במסגרת משחק. כלומר, התחושה שמקבל המטופל הינה שהוא נמצא במסגרת מנותקת מהמציאות, שבה הוא יכול להיות עצמו ולבטא את עצמו בחופשיות באמצעות משחק. מדובר בטכניקה שפועלת בקרב ילדים ומבוגרים כאחד (אחרי הכול, בכל מבוגר יש ילד שנפגע ונסגר וגדל להיות מישהו שאינו מוצא את הכוח להתחבר לרגשות שלו). ניתן לנצל את האפשרויות הרבות של קלפי משחק למגוון מטרות: פיתוח חשיבה חיובית, גיבוש משפחתי, התמודדות עם טראומה, שיפור קישורי למידה ועוד מגוון מטרות חשובות ומורכבות לא פחות. הבסיס האיתן של תרומת הקלפים הינו בכך שרגשות חיוביים תורמים לשיפור איכות החיים והתפיסה העצמית בכל עת, לכן תמיד ניתן לשחק ותמיד כדאי לעשות זאת באמצעות סוגים שונים, מגוונים ומרגשים של קלפי משחק המיועדים למטרות שונות. סוגי קלפים טיפוליים התחום הטיפולי כולל בתוכו מגוון רחב של קלפי משחק טיפוליים המיועדים למגוון של קהלי יעד ולתחומי עניין ספציפיים. למשל, משחקי רגשות לילדים מגיעים במגוון צורות, בקלפים עם בעלי חיים שונים, רגשות, או משחקי אסוציאציות. הרעיון מאחורי טכניקה זו הינו שיש דרכים שוות להתמודד עם משברים, רגשות מודחקים ואפילו קשיים זוגיים, ודרך המשחק התהליך נעשה הרבה יותר פשוט. למעשה, התהליך החשוב ביותר בקלפים טיפוליים נעשה על ידי המנחה. כאשר מדובר בילדים, הם נלהבים ונסחפים ממגוון נושאים, וככל שהמטפל משכיל לעבוד איתם בצורה רגישה ואישית – כך המשחק יהיה מפרה ומהנה יותר עבור המטופל, יעזור לו לחשוף רבדים בעצמו שהוא לא הכיר ולהתמודד בצורה טובה יותר עם הקשיים שמציבים בפניו החיים – בילדות, בנעורים ובבגרות כאחד. מי יכול להיעזר בקלפי משחק בטיפול? כל אחד יכול למצוא שימוש במשחקי קלפים למטרת פיתוח אינטליגנציה רגשית או התמודדות עם רגשות חבויים – בין אם מדובר במטפלים פסיכולוגיים קונבנציונאליים, עובדים סוציאליים העובדים עם אוכלוסיות לא פשוטות, אנשי חינוך במסגרות מיוחדות ורגילות כאחד, ואפילו הורים ואנשים פרטיים שמודעים לעצמם ולסביבתם ומחפשים דרכים לפתור קונפליקטים פנימיים בצורה כמה שיותר עדינה. חשוב לציין, שבמקרים של משברים נפשיים או טראומות מתמשכות (של ילדים ובגירים כאחד) יש לפנות לטיפול מוסמך ולא להיעזר בקלפי משחק בלבד. זהו כלי עזר שאינו מספק במקרים של מצב נפשי קשה. אך כאשר המטרה הינה לחזק קשרים משפחתיים, לתרום לאינטליגנציה רגשית של ילדים ומבוגרים ולעזור להפוך את תהליך הטיפול ליותר זורם, חברותי ומהנה – הקלפים של "משחקים שבלב" מהווים פיתרון מעולה ורב-גוני שיוסיף אור, חיוכים וצחוק לטיפול ויהפוך אותו לתהליך מחזק ומהנה. "משחקים שבלב" קלפים טיפוליים ככלי משחק כפי שכבר צוין, בסופו של דבר – מה שקובע את איכות הטיפול היא מערכת היחסים הנבנית ונוצרת בין המטפל והמטופל. קלפיים טיפוליים ומשחקים טיפוליים הם קלי שעוזר לבסס את הקשר הטיפולי מכיוון שמרחב המשחק שנוצר הוא מרחב לא מאיים ומהווה גשר בטוח לצעוד עליו יחד. מגוון המשחקים של "משחקים שבלב" נועדו לתת לכל אחד את הכלים להתמודד עם משקעים חבויים, לשפר את המצב הנפשי, לסייע להתמודדות עם טראומות ולתרום לחשיבה חיובית. בחנות של "משחקים שבלב" תוכלו לרכוש מגוון רחב של משחקים ייעודיים לנושאים שונים: התמודדות עם מצבים חברתיים, משחקי דמיון, התמודדויות עם קושי ואובדן, מיניות בגיל ההתבגרות, אימון קוגניטיבי לשיפור הריכוז ועוד. מעדיפים להוסיף מייד לסל? להלן הקלפים הטיפוליים המומלצים שלנו: [product_category category="קלפים-טיפוליים"] להרחבת קריאה:  "Cards as Therapeutic Documents"