מיליה פמיליה לגיבוש וחוסן משפחתי
מיליה פמיליה לגיבוש וחוסן משפחתי הוא משחק משחק לוח חווייתי לכל המשפחה, משחק שמגבש את המשפחה ומעניק לילדים, לנכדים תחושה של שייכות, יציבות ביטחון וחוסן רגשי.
עם המשחק מיליה פמיליה הילדים, הנכדים (וגם אתם), מרגישים חלק ממשהו גדול ומגלים עובדות מדהימות על המשפחה שלכם. המשחק מלא הומור להיכרות וגיבוש משפחתי שמתאים לכל המשפחה (הגרעינית והמורחבת) – ולכל הגילאים: 105-5
במשחק יש מעל 300 שאלות מסקרנות וניחושים מצחיקים רק על המשפחה שלכם!
איך סבא וסבתא נפגשו? מה הייתה העבודה הראשונה של אמא? אילו חיות מחמד היו לאבא כשהיה ילד? ועוד ועוד… משחקים נוספים לכל המשפחה
מיליה פמיליה! המשחק החדש שיגלה לכם הכל על המשפחה שלכם!
100 קלפים ומעל 300 שאלות וניחושים על המשפחה שלכם!
מה הילדים שלכם יודעים על המשפחה שלכם?
איך סבא וסבתא נפגשו בפעם הראשונה?
איך אבא מגיב כשיש ג׳וק בבית?
כמה ארונות יש במטבח?
מי החברה הכי טובה של אמא?
אז… מי יהפוך את המסדרון האחרון וינצח במשחק?
צפו בתגובות למשחק בתוכנית של אברי גלעד:
לסרטון המשחק לחצו כאן
חוסן משפחתי
המושג “חוסן נפשי” (Resilience) נחקר בשנים האחרונות מזוויות שונות. למושג הגדרות שונות המתארות יכולות אוניברסליות להתמודדות עם מצבי דחק ומשבר ולהסתגלות לנסיבות החיים שהשתנו כתוצאה ממצבים אלו.
גרוטברג (1995) מרחיבה על מושג החוסן הנפשי לא רק בהיבט האישי אלא גם בהקשרים חברתיים: זו יכולת אוניברסלית המאפשרת לאדם, לקבוצה או לקהילה למנוע, להקטין או להתגבר על תוצאות הרסניות של קשיים, משברים וטראומות (Grotberg, 1995, p.7). המושג חוסן משפחתי מביא אותנו להבנה, כי ישנה למשפחה התמודדות עם מצב חדש, מאיים, מפחיד וחריג בעוצמתו וכי יש למשפחה כוחות ומשאבים להמודד עם מצבים אלו. על פי המודל של לזרוס ופולקמן (1984 Lazarus, &, Folkman), שיפורט להלן, כל המאמצים הקוגניטיביים, הרגשיים וההתנהגותיים מושקעים כדי להפחית את הלחץ שנוצר בעימות עם הסביבה המאיימת.
מודל המבוסס על הבנותיהם של לזרוס ופולקמן (שם) מתמקד בחשיבות של הגורם הקוגניטיבי בהתמודדות עם לחץ ובדרך שבה אנו קולטים ומעריכים את המידע הרלוונטי (ומצליחים לסנן אותו ממידע שאינו כזה) לאיום ולהתמודדותנו. לצד הערכה זו אנו משקללים את המשאבים (האובייקטיביים והסובייקטיביים) העומדים לרשותנו להתמודדות עם הסכנה. התנהגות כזו מאפשרת לנו, לפחות לכאורה, לרכוש מידה של שליטה על חוויית האיום והסכנה המתעוררת בתוכנו (מעבר להתנהגות האקטיבית הקשורה בהתגוננות פיזית מהגורם המאיים).
