פורסם ב-

משחקים ואומנות ככלים טיפוליים

משחקים ואומנות ככלים טיפוליים

משחקים ואומנות ככלים טיפוליים

משחקים ואומנות ככלים טיפוליים הם שיטות ודרכי טיפול חדשות ואפקטיביות בעולם של מודעות שהולכת ומתפתחת באשר למורכבותה של הנפש האנושית.משחקים ואומנות ככלים טיפוליים התווספו לארגז הכלים הטיפוליים, כשמובן מאליו ובכל זאת כדאי לציין שמדובר בכלים שמבוססים על מחקרים מעמיקים, ושבאופן כללי תחום רפואת הנפש מתמקצע – התמקצעות שבאה לידי ביטוי בפיתוח משחקים בעלי יכולות טיפוליות מרשימות כמו גם לימודי תרפיה באומנות שמכשירים אנשי מקצוע מיומנים מאוד שיכולים לחולל פלאים.

איך משחקים מהווים כלי טיפולי?

משחקים הם כלי טיפולי אפקטיבי מאוד, בעיקר בזכות היכולת שלהם למוסס התנגדויות. מטופלים רבים מתנגדים לטיפול, מסיבות שונות, ואילו משחקים מאפשרים לגעת בנושאים רגישים ובנקודות כואבות מבלי להצהיר על התהליך כ”טיפול” – כך שאין גם התנגדות וניתן להפיק רווחים משמעותיים וליצור פריצות דרך של ממש.

בנוסף המשחקים מבוססים כאמור על שיטות טיפול “רגילות” במצוקות רגשיות שונות, לוקחות מהם אלמנטים חיוניים ובעצם מהווים שילוב של טיפול עם משחק. בהתאם הן אפקטיביות מאוד עבור ילדים, אבל גם המבוגרים יותר עשויים להיתרם.

דוגמה למשחק שהוא כלי טיפולי רב יכולות היא “מעמקים“. משחק זה כולל קלפים שהם “משאבים”, כלומר חיבור לכוחות חיוביים שיש לכל אחד ואחת מאיתנו, וקלפים שהם “מעמקים” – אירועים מורכבים שגם הם חלק בלתי נפרד מהחיים של כולנו ומחייבים התמודדות נכונה, בין השאר בעזרת אותם משאבים שקיימים אצל כולנו. משחק זה אפקטיבי בעיקר לטיפול בטראומות, בזכות העלאת כל אותם משאבים שיש לנו למודעות, ואפשור השימוש בהם כדי לעלות גם מהמעמקים הכי עמוקים. משחק זה מבוסס על שיטת הטיפול S.E.P (ראשי תיבות של הביטוי Somatic Experience Practitioner)

עוד דוגמה למשחק שהוא כלי טיפולי היא “רגע של רגש” – שמטרתו פיתוח אינטליגנציה רגשית בקרב ילדים. משחק זה מפתח מודעות למגוון רחב של רגשות שקיימים אצל כולנו, בכל רגע בחיים, ובנוסף גם לעוצמת כל רגש כשהוא מתעורר. באמצעות לוח מיוחד לומדים הילדים (וגם המבוגרים שמתקשים בכך) להביע את הרגשות שלהם ולהתחבר טוב יותר לעצמם.

חשוב לציין שישנו מגוון רחב של משחקים טיפוליים, כולל כאלה ייעודיים לשינוי תזונתי, לטיפול בבעיות קשב וריכוז, לבעיות בזוגיות, למגזר הדתי, לציבור הערבי ועוד ועוד.

איך אמנות מהווה כלי טיפולי?

גם אמנות, כמו משחקים, ממוססת התנגדויות לטיפול ומאפשרת להעלות למודעות תכנים שבכל דרך אחרת המטופלים מתקשים מאוד להעלות, ועל כן גם אין דרך להתמודד איתם.

טיפולים אלה מתבצעים ע”י אנשי מקצוע מיומנים, בוגרי לימודי תרפיה באומנות במוסד מוכר, ובהקשר זה כדאי להדגיש שמסלולי לימוד אלה מוצעים רק לקראת תואר שני, כלומר למי שהם כבר בוגרי תואר ראשון במקצוע טיפולי או באמנות.

לימודי תרפיה באומנות מכשירים את הבוגרים לעזור לבני אדם לרפא מצוקות רגשיות בעזרת כלים שונים מעולם האמנות, בין אם דרך יצירת יצירות בעצמם ובין אם דרך התבוננות ביצירות אמנות ושיחה אודותיהן.

פורסם ב-

המשחק הטיפולי – מאמר מאת טל זכרין

המשחק הטיפולי

המשחק הטיפולי – מאמר מאת טל זכרין

המשחק הטיפולי הוא מושג תיאורתי המתאר מרחב טיפולי יחודי הנוצר בין הילד, למטפל ולמשחק. במאמר זה אציג את תהליך התפתחות המשחק הטיפולי כחלק מעבודתי עם ילדי שדרות בשני העשורים האחרונים האחרון.

התפתחות המשחק הטיפולי – בנימה אישית

שמי טל זכרין. בהכשרתי אני עובדת סוציאלית – MSW ומטפלת סומטית- SEP, מומחית בטיפול בטראומה. אני עובדת עם תושבי שדרות והישובים סביבה, ומתרכזת בחיזוק החוסן האישי והקהילתי דרך טיפול קבוצתי, משפחתי ופרטני.

לאורך השנים הארוכות בהן אני עוסקת בטיפול באוכלוסיה המתמודדת מזה שני עשורים עם חשיפה ממושכת לטראומה, מצאתי את עצמי לא אחת, עם הרגשה שהכלים הרבים שעומדים לרשותי כאשת מקצוע אינם מספקים את הצרכים המורכבים של האוכלוסייה עמה אני עובדת. מקום מאתגר זה היווה עבורי את הקרקע לפיתוח של סדרת משחקים טיפוליים – ״משחקים שבלב״.

לפני שאסביר את המושג “המשחק הטיפולי”, אני רוצה לספר קצת על החיים בשדרות, מזוית ראיה של אשת טיפול ותושבת העיר. העיר שדרות חשופה מאז שנת 2000 לירי טילים מתמשך מכיוון רצועת עזה. במהלך שנים אלו, כתוצאה מירי הטילים, נהרגו 18 בני אדם, מבוגרים וילדים. בנוסף, אנשים רבים נפצעו בגופם, לקו בחרדה ונזק משמעותי נגרם לבתים ולרכוש (Dekel & Nuttman-Shwartz, 2009). למרות שילדות אמורה להיות התקופה הכי מהנה וחסרת דאגות במהלך חייו של אדם, לא כך הדבר הוא עבור ילדי שדרות. חווית החיים הבסיסית של תושבי שדרות בכלל וילדים בפרט היא חווית חיים חסרת בטחון – העולם עבור ילדי שדרות – אינו מקום בטוח! גם כאשר יש הפוגה בת ימים, שבועות ואף חודשים, תגובותיהם של ילדים רבים באזור ממשיכות להיות דריכות ומתח (Brom et al., 2007; Pat-Horenczyk et al., 2012; Solomon & Lavi, 2005) וכל התרעה נוספת של “צבע אדום” משחזרת עבורם את החוויה הטראומטית (Baum, 2012).

בשנים ארוכות אלו ילדי שדרות לא הורשו כמעט לצאת ולשחק בהפסקות או אחר הצהריים פשוט כי היה מסוכן מידי. אט אט נפגעה יכולתם של הילדים בשדרות לשחק ויחד עם פגיעה זו התפתחו פתולוגיות רבות נוספות. עיכוב בהתפתחות קשיי למידה, ירידה בתפקוד קוגניטיבי, קשיים בוויסות הרגשי, עוררות גבוהה( Pat-Horenczyk et al., 2007, 2012; Sagi-Schwartz, 2008; Solomon & Lavi, 2005; Skuse, 2011), רגישות שמיעתית ותחושתית, תחושת עתיד מוגבלת ופסימית וקושי במתן אמון באחרים (Feldman & Vengrober, 2011).

בשנת 2000, כשהתחלתי לעבוד עם ילדי שדרות היה צורך בהתערבות מהירה מאוד לאוכלוסיה גדולה מאוד. מה שהוביל אותי לפתח את המשחקים הייתה הבנה אינטואיטיבית כי יש משהו במשחק שיאפשר לי גישה מהירה אל ליבם של הילדים, שיאפשר לי ליצור עימם קשר ואמון. ככל ששיחקתי עם הילדים בשדרות ועם כל משחק נוסף שפיתחתי התגברה בתוכי ההבנה לגבי חשיבות המשחק והיכולת לשחק כאמצעי לטיפול בטראומה.

חשיבותו של המשחק להתפתחות האנושית

התבוננות בטבע מלמדת אותנו כי בעלי חיים משחקים מיום היוולדם. גור שלא לומד דרך המשחק איך לצוד – הישרדותו מוטלת בספק. גוזל שלא לומד דרך המשחק לעוף ימות אף הוא. תינוק שאינו מושיט את ידו לאחוז בקישוט שתלוי על מיטתו מעורר את דאגתה של הסובבים אותו.  מכאן אנו למדים שגם אם משחק הוא הזדמנות להנאה שמחת חיים צחוק וחוויה חיובית, הוא כנראה קודם כל עונה על צורך קיומי והישרדותי.  המשחק מהווה כלי ראשוני אינטואיטיבי להתפתחות תקינה של ילדים כמו של בעלי החיים בשל היותו כלי רב ממדי ובמהלך התפתחותו של הילד המשחק נשאר אבן יסוד של העולם הפנימי ומציאת הדרך מהפנים החוצה. היכולת לשחק, ללמוד ולהתפתח דרך המשחק הופך לדרך מוכרת עבור הילד, דרך שתשרת אותו להמשך חייו.

חשיבות המשחק החברתי קבוצתי

האינטימיות הנוצרת במשחק הטיפולי והקבוצתי מפתחת תהליכי סוציאליזציה וחיברות כגון הבנת גבולות וכללים, הבחנה בין מותר ואסור, לכידות, חברות, קשר ושייכות. המשחק מאפשר הזדמנות להתאמן, לתרגל ולרכוש מיומנויות כגון עבודת צוות, תכנון אסטרטגיה,יחסי גומלין ושיתוף פעולה וכן מיומנויות רגשיות כגון התמודדות עם הפסד והצלחה, רמאות ויושר, שמחה לאיד ושמחה בהצלחת האחר. כך מתפתחים יכולות בסיסיות של תקשורת כמו הקשבה, סבלנות, פשרה, וויתור. תהליך משמעותי נוסף המתרחש דרך המשחק החברתי הוא תהלך למידה המתקיים דרך התבוננות וחיקוי האחר.

המשחק הוא מרחב פוטנציאלי של היווצרות חיים משמעותית, התרחשות בוראת של העצמי. היכולת לשחק היא מרחב בו נובע מעיין היצירתיות של כל ילד, מגרש המשחקים הרגשי המאפשר חיים, במובן – אני משחק משמע אני קיים.

המשחק הטיפולי – המשגה

המשחק הטיפולי הוא משחק המכיל בתוכו שני מרחבים בו זמנית: מרחב אחד בו קיימים כללים וחוקים מעולם המשחק, ומרחב שני בו קיימים כללים וגבולות מעולם הטיפול. כששני המרחבים הללו נפגשים יחד, נוצר מרחב חדש בטוח ומוגן של אפשרויות פוטנציאליות לטיפול, למידה, ריפוי וצמיחה. דרך המשחק מתאפשרת חשיפה רגשית, מקום להבעה ותקשורת, סובלימציה של רגשות כמו תוקפנות, תסכול ואכזבה לצד הנאה, שמחה, הומור, סקרנות והתרגשות.  המשחק הטיפולי הוא חוויה חד פעמית וייחודית שבבסיסה קיים מפגש בין האינטראקציה האישית והאינטראקציה הבין אישית. חוויה ייחודית זו מתאפשרת דרך סטינג קבוע בו הכללים והחוקים ברורים אך מעצם טבעו של משחק הוא גמיש ויצירתי. מרחב המשחק הטיפולי הוא שער כניסה לעולם בעל איכות ילדית, המסירה הגנות ומסכות והעמדת פנים. זהו מרחב המאפשר לחזור לחוויות ראשוניות של קבלה ללא תנאי וייצוג יחסי אובייקט ובכך לתמוך בתיקון תהליכי ההתקשרות הבסיסיים.

המשחק הטיפולי מאפשר לילד רגעים של למידה וגילוי עצמי לצד הזדמנות להיות שייך, תורם ופעיל. כל ילד מביא איתו אל מרחב המשחק הטיפולי את השלב ההתפתחותי על רצף הגיל, את הצרכים היחודיים לו, המזג האישי, והקשיים אתם הוא מתמודד. המשחק הטיפולי מאפשר נגיעה עדינה במורכבויות רגשיות, חברתיות והתנהגותיות בשילוב הומור קלילות יצירתיות ודמיון שהם אבני הדרך של כל משחק. דרך משחק טיפולי ניתן להגיע בקלות ובמהירות יחסית ליצירת קשר עם ילדים המתנהגים בביישנות, מופנמות, חוסר רצון לתקשר, חרדה ועד ילדים הסובלים מטראומות שונות מכיוון שאף ילד אינו חסין בפני התשוקה לשחק.

האינטראקציה תוך כדי המשחק הטיפולי מאפשרת תהליך חיובי של יצירת קשר ודיאלוג “בגובה העניים” החשוב כל כך לביסוס אוטונומיה ומערכות יחסים.  שני הצדדים – ילד ומבוגר, שחקנים במשחק, על שניהם חלים כללים זהים, ולשניהם סיכוי שווה לנצח או להפסיד. עבור הילד, נתפס המבוגר במשחק הטיפולי  כמודל להתמודדות וכדמות סמכותית מרגיעה מנחמת ויוצרת בסיס בטוח. עבור המבוגר המשחק הוא הזדמנות לגלות ולפתח את עצמו.

כך הופך המשחק הטיפולי  לראי מעודן דרכו מתבוננים המטפל והמטופל, המבוגר והילד, על דפוסים התנהגותיים, רגשיים ומחשבתיים. התבוננות זו מרחיבה את המודעות ומאירה קשרים אפשריים בין סגנון המשחק של כל אחד, הקונפליקטים הפנים והתוך אישיים, הבחירות ההתנהגותיות והשתקפותם במציאות החיים היומיומית. התהליך הטיפולי ממשיך להתקיים גם כשהמשחק מסתיים דרך תהליך רפלקטיבי הנע בין החוויה בזמן המשחק למציאות הקונקרטית בין העשייה (doing) לבין ההוויה (being) הנמצאים בבסיס כל תראפיה באשר היא.

מקורות

Baum, N. (2012). ‘Emergency Routine’: The Experience of Professionals in a Shared Traumatic Reality of War. British Journal of Social Work42, 424-442.‏

Brom, D., Pat-Horenczyk, R.  & Baum, N., (2007). Children in the wake of the second lebanese war: Findings of the city-wide school based screening process in nahariya. Report submitted to the Municipality of Nahariya, Northern New Jersey Federation, Israel Trauma Coalition and  the United Jewish Communities.

Dekel, R., & Nuttman-Shwartz, O. (2009). PTSD and PTG following Qassam attacks: Correlations and contributors among development town and kibbutz residents. Health and Social Work34, 87-96.

Pat-Horenczyk, R., Abramovitz, R., Peled, O., Brom, D, Daie, A. & Chemtob, C. M. (2007). Adolescent exposure to recurrent terrorism in Israel: Posttraumatic distress and functional impairment. Journal of Orthopsychiatry, 77, 76-85.

Pat-Horenczyk, R., Achituv, M., Kagan-Rubenstein, A., Khodabakhsh, A., Brom, D., & Chemtob, C. (2012). Growing up under fire: Building resilience in young children and parents exposed to ongoing missile attacks. Journal of Child & Adolescent Trauma, 5, 303-314.

Solomon, Z., & Lavi, T. (2005). Israeli youth in the second Intifada: PTSD and future orientation. Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry44(11), 1167-1175.‏

פורסם ב-

קלפים טיפוליים ככלי טיפולי – מאמר

קלפים טיפוליים ככלי

קלפים טיפוליים ככלי טיפולי

קלפים טיפוליים ככלי טיפולי הופכים ליותר ויותר שכיחים בקרב מטפלים ואנשי מקצוע. בתור מטפלים, כולנו יודעים שפעמים רבות נדרשים מאמצים גדולים על מנת לעזור לאנשים שמולנו להיפתח ולהתחבר לרגש שלהם. באותה מידה אנחנו יודעים שללא התהליך הזה לא נוכל לעזור להם. לכן במהלך הזמן פתחו מגוון שיטות המאפשרות ליצור סביבה מוגנת ואינטימית, ללא איומים המרתיעים את האנשים ומונעים מהם להיפתח, קודם כל – בפני עצמם וגם בתהליך הטיפולי. הדבר נכון בעיקר בילדים ונוער אך גם במבוגרים.

קלפים טיפוליים ככלי משחק

קלפים טיפוליים (ידוע גם בשם “קלפים השלכתיים”) נועדו ליצור תחושת הגנה במסגרת משחק. כלומר, התחושה שמקבל המטופל הינה שהוא נמצא במסגרת מנותקת מהמציאות, שבה הוא יכול להיות עצמו ולבטא את עצמו בחופשיות באמצעות משחק. מדובר בטכניקה שפועלת בקרב ילדים ומבוגרים כאחד (אחרי הכול, בכל מבוגר יש ילד שנפגע ונסגר וגדל להיות מישהו שאינו מוצא את הכוח להתחבר לרגשות שלו).

ניתן לנצל את האפשרויות הרבות של קלפי משחק למגוון מטרות: פיתוח חשיבה חיובית, גיבוש משפחתי, התמודדות עם טראומה, שיפור קישורי למידה ועוד מגוון מטרות חשובות ומורכבות לא פחות. הבסיס האיתן של תרומת הקלפים הינו בכך שרגשות חיוביים תורמים לשיפור איכות החיים והתפיסה העצמית בכל עת, לכן תמיד ניתן לשחק ותמיד כדאי לעשות זאת באמצעות סוגים שונים, מגוונים ומרגשים של קלפי משחק המיועדים למטרות שונות.

סוגי קלפים טיפוליים

התחום הטיפולי כולל בתוכו מגוון רחב של קלפי משחק טיפוליים המיועדים למגוון של קהלי יעד ולתחומי עניין ספציפיים. למשל, משחקי רגשות לילדים מגיעים במגוון צורות, בקלפים עם בעלי חיים שונים, רגשות, או משחקי אסוציאציות. הרעיון מאחורי טכניקה זו הינו שיש דרכים שוות להתמודד עם משברים, רגשות מודחקים ואפילו קשיים זוגיים, ודרך המשחק התהליך נעשה הרבה יותר פשוט.

למעשה, התהליך החשוב ביותר בקלפים טיפוליים נעשה על ידי המנחה. כאשר מדובר בילדים, הם נלהבים ונסחפים ממגוון נושאים, וככל שהמטפל משכיל לעבוד איתם בצורה רגישה ואישית – כך המשחק יהיה מפרה ומהנה יותר עבור המטופל, יעזור לו לחשוף רבדים בעצמו שהוא לא הכיר ולהתמודד בצורה טובה יותר עם הקשיים שמציבים בפניו החיים – בילדות, בנעורים ובבגרות כאחד.

מי יכול להיעזר בקלפי משחק בטיפול?

כל אחד יכול למצוא שימוש במשחקי קלפים למטרת פיתוח אינטליגנציה רגשית או התמודדות עם רגשות חבויים – בין אם מדובר במטפלים פסיכולוגיים קונבנציונאליים, עובדים סוציאליים העובדים עם אוכלוסיות לא פשוטות, אנשי חינוך במסגרות מיוחדות ורגילות כאחד, ואפילו הורים ואנשים פרטיים שמודעים לעצמם ולסביבתם ומחפשים דרכים לפתור קונפליקטים פנימיים בצורה כמה שיותר עדינה.קלפים טיפוליים

חשוב לציין, שבמקרים של משברים נפשיים או טראומות מתמשכות (של ילדים ובגירים כאחד) יש לפנות לטיפול מוסמך ולא להיעזר בקלפי משחק בלבד. זהו כלי עזר שאינו מספק במקרים של מצב נפשי קשה. אך כאשר המטרה הינה לחזק קשרים משפחתיים, לתרום לאינטליגנציה רגשית של ילדים ומבוגרים ולעזור להפוך את תהליך הטיפול ליותר זורם, חברותי ומהנה – הקלפים של “משחקים שבלב” מהווים פיתרון מעולה ורב-גוני שיוסיף אור, חיוכים וצחוק לטיפול ויהפוך אותו לתהליך מחזק ומהנה.

“משחקים שבלב” קלפים טיפוליים ככלי משחק

כפי שכבר צוין, בסופו של דבר – מה שקובע את איכות הטיפול היא מערכת היחסים הנבנית ונוצרת בין המטפל והמטופל. קלפיים טיפוליים ומשחקים טיפוליים הם קלי שעוזר לבסס את הקשר הטיפולי מכיוון שמרחב המשחק שנוצר הוא מרחב לא מאיים ומהווה גשר בטוח לצעוד עליו יחד.

מגוון המשחקים של “משחקים שבלב” נועדו לתת לכל אחד את הכלים להתמודד עם משקעים חבויים, לשפר את המצב הנפשי, לסייע להתמודדות עם טראומות ולתרום לחשיבה חיובית.

בחנות של “משחקים שבלב” תוכלו לרכוש מגוון רחב של משחקים ייעודיים לנושאים שונים: התמודדות עם מצבים חברתיים, משחקי דמיון, התמודדויות עם קושי ואובדן, מיניות בגיל ההתבגרות, אימון קוגניטיבי לשיפור הריכוז ועוד.

מעדיפים להוסיף מייד לסל? להלן הקלפים הטיפוליים המומלצים שלנו:

להרחבת קריאה:  “Cards as Therapeutic Documents”

פורסם ב-

זיהוי רגשות והבנת הבעות פנים – מאמר

זיהוי רגשות והבנת הבעות פנים

זיהוי רגשות והבנת הבעות פנים לפיתוח אינטליגנציה רגשית

זיהוי רגשות והבנת הבעות פנים היא מיומנות חשובה ומשמעותית בפיתוח של אינטיליגנציה רגשית. התקשורת האנושית, לעיתים, יכולה להיות כל כך מורכבת. היא כוללת אינספור אלמנטים שחייבים להילקח בחשבון בזמן התקשורת של אדם אחד עם רעהו. הבעיה העיקרית במציאות זו הינה העובדה שלא כל האנשים רגישים באותה מידה לאלמנטים אלה. לדוגמא, הבעות פנים יכולות להעיד רבות על מה חושב האדם שמולי, כיצד הוא מרגיש, ולעזור לגבש קו התנהגות והתנהלות מולו.

קושי בזיהוי רגשות והבנת הבעות פנים היא תופעה העשויה לפגוע בקשרי חברויות בשנות הילדות וההתבגרות.

זיהוי רגשות והבנת הבעות פנים בהקשר של אינטליגנציה רגשית

נושא זיהוי הרגשות נקשר באופן ישיר לאינטליגנציה רגשית. היכולת לזהות רגשות גם נקשרת לביטוי הרגשות. שהרי אנשים מזהים את הרגשות שמוכרים להם מעולמם האישי, וההיפך – ניתן להתחיל לזהות את הרגשות שנצפו תחילה באנשים סביבם. כאשר יכולת זו אינה ממומשת במלואה בקרב אדם כלשהו, כדאי מאוד למצוא את הדרכים ללמדו רמזים ודרכים לפרק לגורמים את רגשות האנשים סביבם (מה המשמעות של גבות מורמות? שפתיים קפוצות? וכו’). קלפי משחק המיועדים לפיתוח אינטליגנציה רגשית מהווים אבן דרך חשובה בתהליך זה, שאינו בא להחליף את התקשורת האנושית, אך מסוגל לתת כלים מספיק מדויקים ליצירת תקשורת זורמת יותר, ועל מנת שהילד יוכל לפתח את יכולותיו על בסיס איתן זה.

מה אומרות הבעות הפנים לילד?

כאשר ילד מסוגל לבצע שיום רגשות בצורה יעילה, הוא ירגיש יותר בטוח בעצמו, משום שלא יהיו לו ספקות לגבי מצבו, מה דרוש ממנו וכו’. לדוגמא, כאשר המורה אומרת לילד: “אני יודעת שאתה יכול להשיג הרבה יותר!” – הבעת הפנים שלה קובעת האם המשפט הנ”ל הינו חיובי או שלילי. רגש חיובי – עידוד, חיבה, יפעלו כתמריץ חיובי לילד. בעוד הבעת פנים שלילית – כעס, זעף, עשויים להשיג את התוצאה ההפוכה. כך, במידה והילד מתקשה בהבנת רגשות ולא תמיד מבין נכונה את הרגש שמשדרים כלפיו, ההערה הזאת עשויה לגרום ללחץ רב. כמו כל היקשרות עם ילדים ומבוגרים כאחד. חוסר ידע שווה לחוסר ביטחון. לפיכך, ילד המתקשה לקרוא את הרגשות על פניו של אחרים יכולים ליהנות רבות מקלפי המשחק של “משחקים שבלב” שנועדו לפתור בעיות מסוג זה באמצעים מהנים, מעוצבים וצבעוניים, משחקים שכל ילד יאהב!

המלצות כלליות לשיפור זיהוי רגשות והבנת הבעות פנים 

מצד אחד, אינטליגנציה רגשית הינה פעמים רבות מולדת (כלומר – ישנם ילדים שנולדים עם ההבנה הזאת, ויש כאלה שלא ונאלצים ללמוד את המיומנות הזאת תוך כדי החיים), אך לעיתים היו גורמים בחיי הילד שהפריעו להתפתחות של מיומות זאת. יכול להיות שהאנשים שבחברתם הוא בילה את שנותיו הראשונות לא ביטאו את רגשותיהם באמצעות הבעות פנים, לכן לא היה לילד מהיכן ליישם את העניין. בכל אופן, מדובר במיומנות שיכולה להיות גם נרכשת. היתרון הגדול של פיתוח אינטליגנציה רגשית באמצעות קלפים הינה העובדה שתהליך הלמידה נעשה בקלות והנאה. עולם חדש נחשף בפני הילד, מרתק ומרגש, משום שהוא חבוי ולא מובן עבורו עד כה. האפשרות להבין את תגובות הסובבים דרך היכרות עם הרגשות השונים באמצעות קלפי משחק – זוהי הדרך הפופולארית בקרב המטפלים של ימינו ליצור תנאי חיים נוחים יותר עבור כל ילד.

לקרוא כאן על היפותזת משוב הפנים

פורסם ב-

המלצות על משחקי קופסא לילדים – מאמר

המלצות על משחקי קופסא לילדים - מאמר

המלצות על משחקי קופסא לילדים – מאמר

המלצות על משחקי קופסא לילדים הוא מאמר על הרצון המשותף לכל ההורים הרוצים קשר קרוב ומשמעותי עם ילדיהם. הרוב המוחלט של ההורים יודע שלשחק עם הילדים זה דבר טוב. גם משחקי ספורט מחוץ לבית, גם משחקי יצירה ודמיון, וגם משחקי קופסא בבית. המגוון אינסופי.

משחקים מהנים, יש בהם שמחה, ונוצרת קרבה ללא מאמץ רב, פשוט דרך החוויה המשותפת. דרך המשחק הילדים רוכשים ידע, לומדים דרכי התמודדות, למשל עם כללי המשחק, ועם תחרות והפסדים. דרך המשחק מתרגלים מיומנויות פיזיות, שכליות, חברתיות. רוכשים בטחון וקירבה במשפחה. רק טוב יש במשחק משותף של הורים עם ילדיהם.

אז למה בבתים רבים ממעטים ההורים לשחק עם הילדים?

יש הורים שעומס משימות החיים גורם להם לשכוח את חשיבות המשחק, ואת ההנאה ממנו. במרוץ היומיום יש תמיד משימות חשובות יותר, יש עניני משמעת וסדר יום לטפל בהם, והמשחק נדחק לשוליים, ומתקיים רק לעיתים רחוקות. זה טבעי וכמעט בלתי נמנע בחיינו המודרניים והלחוצים.

יש הורים המודים, שהם לא אוהבים את משחקי הילדים, מרגישים טפשי, משעמם. מעדיפים לעשות עם הילדים דברים אחרים. הם נמנעים ממשחקים כמה שניתן, ואם כבר מוכרחים הם משחקים בחוסר הנאה.

והילדים? הם תמיד אוהבים זמן משחק והנאה עם ההורים, לפחות בגילאים הצעירים, ועד גיל ההתבגרות. אין הדבר אומר, שהם תמיד מרוצים ומאושרים תוך כדי המשחק. הם יכולים להתרגז, להיות מתוסכלים מהפסד, להיות עצובים או לנסות להשתלט. עבורם המשחק הוא ‘כמו החיים’ והם לוקחים אותו ברצינות.

הורים לעיתים מחמיצים את היתרונות שבמשחק כי הם מנסים לחנך את הילדים ‘להנות מהמשחק’, וכועסים כשהילדים מבטאים רגשות אחרים.

המלצות על משחקי קופסא לילדים – המלצות להורים:

-הרבו לשחק עם ילדיכם. גם בעומס החיים זיכרו שהפוגת המשחק חשובה, לא פחות משיעורים, או עיסוק בנושא חינוכי רשמי אחר- שיעורי בית, סידור החדר וכו’. אם עברו שבועות ולא שיחקתם, התעקשו על הפנאי המהנה של המשחק. בצעו אותו גם בתוך העומס.

– הנהיגו הרגל של משחק משפחתי- פעם בשבוע , זמן קבוע בו משחקים. שישי לפנות ערב, אחד מימי סוף השבוע בו ההורים יותר פנויים. משחק של הורה עם ילד, הורים עם כל הילדים. ההרגל משריש את המשחק שיהיה חלק מההווי המשפחתי. ילדים והורים זוכרים את ההרגל, והוא הופך להיות חלק נעים מהזכרונות המשפחתיים.

  • ביחרו עם הילדים משחקים שמהנים אותם, וגם אתכם.
  • קחו את הילדים לבחור משחקים. תנו להם הנחיה בין אלו משחקים לבחור. למשל, בין משחקי קופסא מסוימים שאתם מגדירים, ונהלו משא ומתן של בחירה משותפת.
  • אפשרי גם שכל ילד יבחר משחק שאהוב עליו, וגם ההורה יבחר משחק שאהוב עליו, ותשחקו במשחקים ‘לפי תור’. כל שבוע במשחק המועדף על מישהו אחד. כך ילמדו הילדים להתחשב ברצונות של אדם אחר, ולהתאמץ עבורו. מסר חינוכי ממדרגה ראשונה.
  • גוונו במשחקים, קנו כל תקופה משחק חדש, כדי שיהיה מעניין, וכדי שתתקדמו במשחקים לפי ההתפתחות של הילדים.
  • ביחרו משחקים שיש בהם ערך חינוכי והתפתחותי לילדים-
  • אין צורך לבחור במשחקים עם מארזים מפוארים. דוקא המשחקים הישנים והקלסיים, שבהם שיחקנו בילדותינו יכולים להיות מתאימים- הם גם מהנים וגם מפתחים מיומנויות.

לילדים בגיל הצעיר, יוכי בן נון הפסיכולוגית הראשית של ‘בריאות כללית’ ממליצה על :

*דמקה- כבר ילדים מגיל חמש יכולים ללמוד את המשחק, אבל ילדים מגיל שבע ומעלה יפיקו ממנו את המירב. זהו משחק אסטרטגיה בו על הילד לקחת בחשבון נתונים רבים ולהתיחס אליהם בו זמנית. זהו משחק שמלמד ‘לחשוב קדימה’ ולתכנן, וגם להתיחס לתכנון של מי שמולך. לנחש מה הוא חושב, ובכך לתרגל מיומנות חברתית חשובה. זהו משחק מצוין לילדים אימפולסיביים והיפראקטיביים, כי הם צריכים ללמוד לא ‘להגיב מהבטן’ אלא לחשוב ולתכנן כדי להצליח.

*משחק הזכרון. אפשר להתחיל מגיל שלוש. בתחילה צריך לשחק עם מספר קטן של קלפים , ולהקפיד שהדוגמאות על הכרטיסים תהיינה ברורות ומוכרות לילד. ככל שהגיל עולה אפשר לעבור למספר גדול יותר של פירטי זכרון.

משחק הזכרון מאמן את הזכרון החזותי והמרחבי של הילד, מתרגל סריקה מהירה של גירויים, והתמקדות בגירוי הרצוי. היתרון של המשחק הוא שניתן להעלות את רמתו עם עליית הגיל של הילדים.

*דוקים- משחק מעולה מגיל ארבע וחצי- חמש. מתרגל מוטוריקה עדינה, קורדינציה, ריכוז, סבלנות ותכנון. לעיתים דוקא הילד עם אצבעותיו הקטנות מצליח יותר מהמבוגר בהפרדת הדוקים.

*ומשחק קלאסי אחרון- רביעיות. אפשר לשחק מגיל שלוש ואילך, ובכל פעם להשתמש ברביעיות אחרות. יש משחקי רביעיות המותאמות גם למבוגרים, כך למשל משחק הרביעיות היפהפה על תל אביב וירושלים. המחשחק מאמן יכולת מיון והכללה. מלמד ילדים מושגים, מכנה משותף, מה דומה ומה שונה. המשחק מתרגל גם כישורי זכרון. דרך המשחק רוכשים גם ידע על התכנים השונים של הקלפים.

משחקים נוספים לילדים בוגרים יותר יכולים להיות משחק ‘הרמז’ המתרגל הסקת מסקנות לוגית בהקשר של פתרון בעיה בלשית. המשחק ‘שדה תעופה’ המלמד התמצאות גאוגרפית במדינות העולם, מונופול כמובן, המלמד ניהול פיננסי וידע על ערים בעולם.

לרוב המשחקים יש ערך חינוכי כלשהו, זאת בנוסף לערך המשפחתי החיובי הקבוע של בילוי זמן משותף של ההורים והילדים.

– ביחרו משחקים שיאפשרו לילדים להצליח-

ביחרו משחקים ברמה של הילדים, שיוכלו לחוות הצלחה ונצחון, גם אם לא כל הזמן, אז לפחות חלק מהזמן. כך המשחק יהיה חוויה מהנה ולא מתסכלת.

– הרשו לעצמכם להנות במשחק ‘כמו ילדים’- תנו לילדים לראות את ההורים שלהם בדרך אחרת מאשר זו הבוגרת אליה הם רגילים. הרשו לעצמכם לצחוק, להתחרות, לכעוס. ‘שחקו על באמת’, אך ללא הגזמה. כל זאת כמובן בשליטה, ובידיעה שאתם משחקים בשביל הילדים בעיקר, ולכן הצרכים שלכם במשחק בכל זאת משניים.

מאת חלי ברק- שטיין

פסיכולוגית חינוכית מומחית. יעוץ להורים, יעוץ זוגי ומשפחתי.

פורסם ב-

משחקי לוח ככלי לטיפול בילדים – מאמר

משחקי לוח ככלי לטיפול בילדים

משחקי לוח ככלי לטיפול בילדים – מאמר

משחקי לוח ככלי לטיפול בילדים מתוארים בספרות כבר משנות העשרים. החל מתחילת המאה ה-20, קלינאים השתמשו במשחק כטכניקה תרפויטית בטיפול בילדים. אנה פרויד (1926/1946), מחלוצות שדה הטיפול במשחק, השתמשה במשחק בכדי להקל על הורבליזציה של מטופליה הצעירים. מלאני קליין (1932) זיהתה את ערכו של המשחק בסיוע לילדים בחקר הפנטזיות שלהם. למרות שמשחק שימש במקור קלינאים שעבדו בטכניקה פסיכואנליטית, כיום זוהי אחת הטכניקות השכיחות בקרב מטפלי ילדים מכל הגישות.

למרות שקלינאים רבים אימצו גישה בלתי ישירה לטיפול במשחק, אחרים נוטים להבנות את המשחק במטרה להנחות את חשיבת והתנהגות הילד לכיוונים מסויימים. קלינאים משתמשים במשחקי לוח הנמצאים על טווח רחב הכולל משחקים קבוצתיים אקטיביים ומשחקי לוח פאסיביים יותר. שכיחותם של משחקי הלוח בטיפול הולכת וגדלה, ומאמר זה יסקור את משחקי הלוח השונים בהם נעשה שימוש בטיפול, על יתרונותיהם וחסרונותיהם. כמו כן, ינתנו קווים מנחים לבחירת משחקים בטיפול עם ילדים.

סוגי משחקי לוח ככלי לטיפול בילדים

ניתן לסווג בדרכים שונות את מאות משחקי הלוח בהם נעשה שימוש בטיפולים. קטגוריזציה נפוצה מבחינה בין משחקי לוח כלליים לאלו שפותחו באופן מיוחד לשימושים טיפוליים. משחקים “מסחריים” כמונופל זוכים לאהדה רבה בקרב ילדים, ו-(Shapiro, 1993) המצדד במשחקים אלו טוען כי “למעשה לא קיים משחק בו ילדים אוהבים לשחק ואותו לא ניתן לרתום למטרות טיפוליות”.
לעומתו (Gardner, 1986) ספקן לגבי כוחם התרפויטי של משחקי לוח מסורתיים. לטענתו, על אף שמשחקים אלו מהנים ועשויים לחשוף חלק מקווי אישיותו של הילד, חסרונותיהם עולים על יתרונותיהם. ראשית, הוא טוען כי בעת משחק לוח נחשפת פחות אינפורמציה ביחס לאינפורמציה הנחשפת בטיפול בצעצועים. שנית, הוא רואה את משחקי הלוח כמשחקי “התחמקות” אשר “מעבירים את הזמן בנעימים” ודורשים מהמטפל להפגין פחות מיומנות טיפולית, וכך מהווים יותר משחק מטיפול. גישתו של גרדנר היא הגישה הפופולרית כיום.

מקור השימוש במשחקי לוח ככלי לטיפול בילדים הוא השימוש בהם בכיתות, אשר מבוסס על ההנחה שאהבתם הטבעית של ילדים למשחק הופכת אותם לכלי למידה יעיל המזמין שיתוף פעולה. משחקי לוח ככלי טיפולי מתפתחים בדרך כלל על בסיס גישה תיאורטית מסויימת, כאשר לטענת (Shapiro (1993 יש להכיר את הגישה כדי להפיק את המיטב מהמשחק. אלא שבפועל, משחקים אלו אינם מספקים אינפורמציה על הגישה התיאורטית העומדת בבסיסם וכך רוכשים אותם מטפלים אשר לא תמיד יודעים לעשות בהם שימוש נכון. הצעד הראשון לפתרון בעיה זו הוא לסווג את המשחקים התרפויטיים לארבע קטגוריות מרכזיות: משחקי תקשורת, משחקי פתרון-בעיות, משחקים מחזקי אגו ומשחקי חברות (סוציאליזציה). משחקי תקשורת מפחיתים את הדגש על תחרות וניצחון, ואינם מעודדים את השחקנים להישגים גבוהים יותר מאלו של שחקנים אחרים. הם מעודדים ביטוי עצמי באמצעות יצירת אווירה מאפשרת ובלתי מאיימת. משחקי פתרון בעיות, לעומת זאת, הם פעמים רבות תחרותיים, בעלי כללים ברורים ומעודדים את השחקנים לביצועים גבוהים. משחקים אלו מספקים אפשרות לתרגול פתרון בעיות ספיציפיות המקושרות לחוויות כגירושין של ההורים או ביצועים לימודיים נמוכים. משחקים מחזקי אגו מקדמים תחרות, אתגר ומיומנות. הם מאפשרים לילד והמטפל להתבונן בתפקודי האגו של הילד כדימוי עצמי, בוחן מציאות, שליטה בדחפים ונשיאת תסכולים. משחקי חברות משמשים בדרך כלל מטפלים קבוצתיים ומכוונים לתרגול אינטראקציות חברתיות. לעיתים מתפתחים משחקים עבור אוכלוסיות ספיציפיות כילדים נפגעי טראומה, ילדים אחרי גירושין, ילדים הסובלים מליקויי למידה, חרדות או קשיי שליטה בדחפים וילדים המתמודדים עם פרוצדורות רפואיות ומיומנויות חברתיות לקויות.

ערכם של משחקי הלוח ככלי לטיפול בילדים

שכיחותם הגדלה של משחקי הלוח בטיפולים מעידה על אמונתם של קלינאים ביעילותם, אך המחקר מציע עדות אמפירית מועטה לאפקטיביות זו. למרות זאת, הצביעו כותבים על מספר שימושים יעילים של משחקי הלוח כקידום המוטיבציה של המטופל לטיפול, יצירת רפורט חיובי והבניית כיוון לטיפול.

השימוש במשחקי לוח עשוי “לפתות” ילדים להשתתפות בטיפול (Gardner 1973, 1983), למשל, פיתח את המשחק ה’מדברים, מרגישים ועושים’ במטרה להתגבר על התנגדות וחוסר שיתוף פעולה של ילדים בטיפול. מאחר והמשחק הוא מדיום טבעי עבור ילדים, הם לא נוטים לתפוס אותו כחלק מהטיפול ולכן מוכנים לשתף איתו פעולה. כמו כן, ההנאה הכרוכה במשחק עשויה לסייע ולשכך כאב פסיכולוגי. לעיתים מטפלים משתמשים במשחק ככלי אבחוני המאפשר צפייה בדפוסי התנהגות, גישות וקוגניציות. כך, המשחק מאפשר איסוף אינפורמציה והבניית תוכנית טיפולית. שימוש שלישי במשחקי הלוח הוא השימוש בהם כאמצעי להכוונת העבודה הטיפולית.

משחקים אף מבססים את הקשר הטיפולי בין המטפל למטופל. במהלך משחק שיתופי הילד חווה את המטפל כפחות מאיים ביחס לגורמי סמכות אחרים, באופן שמסייע לו לפתח מערכת יחסים של אמון. כך, המשחק מסייע לבניית הברית הטיפולית. בנוסף, משחק הלוח מאפשר עיסוק בבוחן מציאות: הילד יכול לתרגל מיומנויות ואסטרטגיות פתרון בעיות בסביבה מכילה ומקבלת ולהתמודד עם נושאים של תחרות, ניצחון והפסד. אסטרטגיות אלו מסייעות בהפנמת נורמות חברתיות. למרות זאת, משחקי לוח משמשים קלינאים מגישות שונות באופנים שונים. מטפל דינאמי, למשל, יראה במשחק אמצעי ביטוי לפנטזיות ומשאלות, בעוד שמטפל העובד בגישה קוגניטיבית התנהגותית ידגיש את השימוש בהם כאמצעי לרכישת מיומנויות התנהגותיות חדשות.
גם הדגש ששם המטפל על משחק הלוח משפיע על התוצאה הטיפולית. עבור חלק מהקלינאים משחקי הלוח מהווים אמצעי מרכזי בתהליך השינוי ולכן מהווים מדיום טיפולי מרכזי. במקרים אלו, רגשות ובעיות “played out” במקום “talked out”.

מגבלות אפשריות למשחקי לוח ככלי לטיפול בילדים

תרומתם של משחקי הקופסא זכו להתייחסות רבה אך חסרונותיהם זכו לפחות תשומת לב (Schaefer and Reid, 1986), למשל, הצביעו על חסרונות אלו: משחקי קופסא עשויים להיות מורכבים ולצרוך זמן רב, אשר יכל לשמש לעבודה תרפויטית ישירה יותר. כמו כן, ילדים עשויים לאבד עניין במשחקים קלים או שחוקים מדי (Gardner,1986) טען כי קלינאים עלולים להשתמש במשחקי הלוח באופן חסר זהירות ובזבזני אשר מונע כניסה לרבדים עמוקים יותר. בדומה, המשחק עלול לשמש את המטופל כאמצעי נוח להמנעות מכניסה לנושאים רגשיים- המיקוד בכללי המשחק מסיט את הפוקוס של הילד ממנו עצמו.
על אף שחלק מהקלינאים טוענים כי משחקי לוח תורמים ליצירת הקשר הטיפולי, יש שטוענים כי הם יכולים להיות בעלי השפעה הפוכה- האפשרות ליצור קשר עם מבוגר דרך אמצעי מובנה ונוח עלולה לבוא על חשבון יצירת קשר רגשי עמוק יותר.

המחלוקת סביב יעילות השימוש במשחקי לוח נובעת בחלקה הגדול מהיעדר מחקר שיטתי בתחום. המחקרים אשר בחנו את השפעת השימוש במשחקי לוח שונים סבלו מבעיות מתודולוגיות קשות כמדגמים קטנים, מדגמים שאינם קליניים, התבססות על תיאורי מקרה יחידניים וכן הלאה.

קווים מנחים לבחירת משחקי לוח ככלי לטיפול בילדים

ניתן לזהות מספר קווים מנחים אשר עשויים לסייע בתהליך בחירת משחקי קופסא והערכת השימוש בהם בתהליך הטיפולי. קווים אלו דורשים זיהוי של מטרות טיפוליות והערכת ההתקדמות לעברן באמצעות המשחק. יש לציין כי קווים אלו אינם מבוססים על מחקר אמפירי אלא על נסיונם של המחברים:
1. זהה את מטרת השימוש במשחק הלוח- האם המשחק מכוון לחיזוק הקשר הטיפולי או לרכישת מיומנויות ספיציפיות כמיומנויות חברתית והפחתת אימפולסיביות? קבע מראש כיצד תוכל להעריך את ההתקדמות ולדעת מתי להפסיק את המשחק. באופן אידיאלי, המשחק יפסיק כאשר המטרה הטיפולית מושגת, אך על המטפל להפסיק קודם לכן במידה והמשחק אינו אפקטיבי או מזיק.
2. כאשר אתה שוקל שימוש במשחק מסויים , התייחס למאפיינים הבאים:
האם מדובר במשחק מסחרי או ייחודי לשימושים טיפוליים?
מהי האוריינטציה הטיפולית המנחה את יוצר המשחק, במידה והוא טיפולי?
אילו מיומנויות המשחק מבקש להקנות (תקשורת, חיזוק אגו, פתרון בעיות וכד’)?
האם המשחק מיועד לקבוצת מטרה ספיציפית (נפגעי טראומה מינית, היפראקטיביים וכד’)?
3. שים לב שהמשחק תואם את גילו ורמתו ההתפתחותית של המטופל
4. במידה ומדובר במשחק תרפויטי, בדוק האם הוא אכן תקף.
5. שקול מראש כיצד להציג לילד את המשחק- האם להציג אותו כמשחק רגיל או משחק לשיפור מיומנויות ספיציפיות?
6. אם המשחק מכוון לקידום מטרות מחוץ לטיפול, כיצד תקדם את יכולת ההכללה מהטיפול לעולם החיצוני?

הערות סיכום

כפי ששאפירו (1993) טען, “קשה למצא תרפיסט אשר אין בקליניקה שלו לפחות משחק תרפויטי אחד; במרבית המקרים נמצא ארגז משחקים שלם”. בפועל, מטפלים אשר משתמשים במשחקים אלו משתמשים בהם בדרך כלל מבלי לקחת בחשבון את מלוא האפקט שלהם. עובדה זו מדגישה את הצורך בפיתוח כלי הערכה ומחקר אשר יאפשרו בחינה מעמיקה של יעילות משחי הלוח ואופן השימוש בהם.

ביבליוגרפיה

Matorin, A. I., & McNamara, J. R. (1996). Using board games in therapy with children. International Journal of Play Therapy, 5(2), 3.

פורסם ב-

יוצאים מהקופסה: מה אנחנו יודעים על משחקי קופסא

משחקי קופסא

כיצד תדעו אילו משחקים מתאימים לילד שלכם? לתחומי העניין שלו, לטווח הסבלנות והקשב שלו?

מדור חדש בוחן את משחקי הקופסה שכולנו מכירים מההיבט החינוכי, רגשי, חברתי וכמובן החוויתי. והפעם: מה אנחנו יודעים על משחק הזיכרון?

משחק הזכרון הוא הדוגמה הקלאסית למשחק בו השלם גדול בהרבה מסך חלקיו. במשחק הקלאסי פורסים בצורה אקראית מספר זוגות של קלפים עם ציורים זהים, כאשר הציור עצמו מוסתר (פונה כלפי מטה) ועל הילד לאתר כמה שיותר זוגות.

המשחק הקלאסי מתאים מגיל שנתיים (מומלץ להתחיל עם לא יותר מ 3 זוגות, ולהעלות בהדרגה את הכמות בהתאם ליכולות ולחוויית ההצלחה של הילד) ועד גיל…… 99, כפי שכתוב על אריזת המשחק עצמו.

אך מעבר לשימוש בזיכרון, המשחק הקלאסי גם מאפשר לנו ללמד את הילדים כישורים ומיומנויות חשובות:
שליטה באימפולסיביות.
למדו את הילד לא למהר ולחשוף קלף שהוא יודע בוודאות מה מצויר בו, אלא, קודם לחשוף קלף “חשוד”, ורק אם החשדות היו נכונים (כלומר, הקלף הוא אכן בן הזוג האובד של הקלף אשר הוא יודע
בוודאות מה מצויר בו) ,לחשוף את הקלף השני.

במשך התהליך הזה, הילד גם לומד ליצור לעצמו סימנים (תומכי זיכרון) למיקום הקלף שנחשף בתהליך, כדי להשתמש בו יותר מאוחר.
סדר וארגון
כדי לתרגל סדר וארגון, חשוב שהקלפים יפרסו בצורה מסודרת ושיטתית ולא מפוזרת ואקראית. מומלץ לסדר את הקלפים במספר טורים שווה. בצורה זו נדגים לילדים את החשיבות הרבה של עבודה מסודרת.

הדרך הטובה ביותר לחנך לסדר היא לתמלל את המהלכים שלנו.לדוגמה: “החלטתי לחשוף את הקלפים בצורה מאורגנת כדי לא להרים את אותו הקלף פעמיים (אני חכמה! אני לא רוצה לבזבז סתם תור…), – מהקלף התחתון לעליון החל מהטור הימני ביותר”. תמכו בהסבר זה בהמחשה על הקלפים עצמם.

שיטת משחק זה מצוינת לשליטה באימפולסיביות ומעניקה חשיבות גדולה לעבודה שיטתית ומאורגנת. חוויית ההצלחה במשחק לצד ההנאה, עוזרת להפנים וליישם את הערכים האלו גם בתחומים נוספים.

חשיבות גדולה לעבודה שיטתית ומאורגנת.
אימון קוגניטיבי/ שפתי
תהליך התפתחות השפה מורכב ממספר שלבים. אחד השלבים החשובים ביותר מתרחש לאחר שהילדים כבר “רכשו” די הרבה מילים בשנות חייהם הראשונות, וכדי שיוכלו להשתמש בהם בצורה הטובה ביותר על המילים להיות מונחות במקום מסודר ונגיש.

דמיינו שאתם לאחר מסע קניות של מאות דברים חדשים (שווה ערך ל-300 מילים שילד בן 2-3 רכש) ובמקום לסדר אותם בארון/במקום, הם מונחים בצורה אקראית בכל מיני מקומות בבית. תארו לעצמכם שנפשכם חשקה ביום חמסין במיץ קר וצונן, ניגשתם למקרר, פתחתם אותו אך מצאתם שם … גרביים. זו אמנם דוגמה מצחיקה, אך כאשר הילד מנסה לבטא את עצמו ללא הצלחה, עלולה להיות מתסכלת מאוד ולגרור התנהגויות לא רצויות או תואמות מצב.

משחק הזכרון הוא אמצעי נפלא לעשיית סדר באוצר המילים. שיוך מילים לקבוצות יביא לשליפה יעילה ונכונה של מילים.

הניחו לפני הילד לפחות 4 קלפים שונים (בהתחלה כשהציור גלוי, ובהתאם להתקדמותו במשחק ניתן בהמשך גם להסתיר את הציור) ותתחילו לתת לו רמזים.

לדוגמה: הנחתי לפני הילד את הקלפים הבאים : פיל, מכונית, ענבים וחולצה. ואני אומרת : “אני שייך לקבוצת כלי התחבורה”. על הילד לבחור בקלף המתאים, “מכונית”. ואז ניתן לבקש מהילד להגיד שמות של פריטים נוספים מאותה קבוצה, לדוגמה : אוטובוס, רכבת, מטוס. ככל שהילד מתקדם ניתן לבחור קלפים מאתגרים יותר:

לדוגמה : מטוס, רכבת, אניה, פרפר.

הרמז : “אני שייך לקבוצת כלי התחבורה”.

בשלב זה הילדים יכולים רק לשלול את הפרפר, אך עדיין אין להם מספיק מידע לגבי התשובה ולכן הם צריכים לבקש רמז נוסף. רמז שני : אני שייך לקבוצת כלי התחבורה היבשתיים. על הילד להגיד “רכבת”. גם במקרה הזה ניתן לבקש מהילד למנות פריטים נוספים השייכים לאותה קבוצה. לדוגמה : מונית, אוטובוס ומכונית.

משחק הזיכרון, לגילאי 2-99, מיומנויות עיקריות: זיכרון, סדר וארגון, שיום ושליפה.

“נכתב ע”י ענת מנשה מפתחת שיטת הוראה ייחודית לאסטרטגיות למידה והעשרת ילדים מחוננים, מטפלת בלקויות למידה וזיכרון, מטפלת רגשית בילדים ומדריכת הורים.”

פורסם ב-

משחקי ילדים

משחקי ילדים

קונים אותם הרבה – חושבים עליהם מעט
מהרהרת בכתב – מיריק שניר

חבר גילה לי, שרבים… וטובים, מחפשים באינטרנט עם הצירוף: משחקי ילדים.
עשיתי כמותם וזו הסיבה שדחקה בי להרהר פה בכתב על משחקי ילדים.

שאלתי את עצמי, מה הם מחפשים?
שאלתי את עצמי מה הם מוצאים?

שאלתי את עצמי מה הם משחקי ילדים?

מהו משחק ילדים במהותו הטבעית?
מהו משחק ילדים בימינו?

מה חלקם של משחקי הילדים בעיצוב בני אדם, בעיצוב פני העולם, העכשווי והעתידי?

אז
רגע לפני שנכנעים ללחץ הקטנים, לפירסומות, ומשקיעים במשחק הילדים הבא,
רגע לפני שמתרווחים בכורסה ועוצמים את עינינו מלראות ולחזות את השפעת מעשינו,
נהרהר קצת ביחד.

סוגים של משחקי ילדים

משחקי ילדים – מושג רחב לאין שיעור, הכולל: משחקים מסורתיים העוברים מדור לדור, לצד משחקים המומצאים על ידי חברות המתמחות בתחום. משחקים המתהווים באופן ספונטני,כמו גם משחקים הבאים כאופנה – כטרנד המוני, ונעלמים פתאום כפי שהופיעו, מפנים מקום ל-“שיגעון הבא”.

יש משחקים המאתגרים בעיקר את הגוף – זריזות, מיומנות, עוצמה.
יש משחקים המחדדים בעיקר את המוח – מהירות המחשבה, שנינות, ידע.
אך נראה שהסיבה הראשית לקיומם של משחקי הילדים, היא דווקא הנפש הלוקחת חלק בכולם.

משחקי ילדים יכולים להיות: משחקי חברה, משחקי שולחן, משחקי דמיון, משחק דרמטי, משחקי ידיים, משחקי אצבעות, משחקי למידה, משחקי לחימה, משחקי ספורט, משחקי מחשב,

כשהאחרונים, הולכים והופכים לתעשיה אדירה המאיימת להשתלט על כל האחרים.
לא מן הנמנע,  שרוב המקלידים את צירוף המילים: משחקי ילדים, מחפשים בעצם – משחקי מחשב.

האם אלה משחקי הילדים איתם אנחנו רוצים לראות את צאצאינו מבלים בעיקר את ימי הילדות היפים – החולפים?

מהי המילה משחק?

יש קירבה בין משחק לשחוק – גירסתו הרכה של צחוק, המעידה על מרכיב השעשוע שיש במשחק: הבילוי, ההנאה, הפורקן, ההשתחררות, היציאה מהשגרה. מעורר מחשבה להיווכח, שאפילו הקשר המבטא את שיא הרגש האנושי, מתואר במילים הקשורות למשחק: משחקי אהבה, המשחק המקדים, ולצחק – שהיא מילה תנ”כית למעשה האהבה עצמו.

המשחק –  טבעי לרוח האדם.

משחק על סממניו האופייניים, קיים בכל התרבויות האנושיות.
ילדים נהנים מאוד לשחק, הם לוקחים חלק במשחק, החל מגיל מינקות. הם יוצרים סיטואציות משחקיות בכל תקופת הילדות.
משחק – הוא תמיד גם למידה. התקדמות, השתנות, התפתחות. מצבי משחק אף פעם אינם חוזרים על עצמם במדוייק ולו רק בשל המרכיב האנושי, שהוא במהותו דינמי ובעל וריאציות אין סופיות.

יצר המשחק, אנחנו אומרים, כי אנחנו מרגישים שזהו אינסטינקט אנושי. אי לכך ניתן לשער שככל יצר, גם היצר לשחק ניטע בנו כדי לשרת מטרות קיומיות, פיזיות ורוחניות, אישיות וחברתיות.

התכונה האנושית החיונית והיפיפיה הזו, הדוחפת אותנו בכל גיל, לשחק, מפתה יוצרי משחקים זריזים לנצל אותה באופן ציני לטובתם, כחולשה אנושית, כיצר בלתי נישלט. בספורט יש דוגמאות רבות וקשות לכך, איך משחק הופך לתעשיה, מאבד את האיזון העדין והופך למפלצת בלתי נשלטת. מי שמבין את תכליותיו האנושיות של המשחק, ושל משחק הילדים בפרט, לא יתפלא על המהפך הזה. משחק הוא “מוצר” חברתי, הבא לשרת את החברה וכל יחיד בה, לטובת האדם, לטובת האנושות.

ככל יצר, גם יצר המשחק, מחזיק בתוכו –
סיכוי להתפתח ליצירה,
וסכנה להתעוות ליצר רע.
זוהי חרב פיפיות, היכולה לשמור על האדם, או להכחידו, תלוי איך משתמשים בה, תלוי מי אוחז בה.

איך משחקי הילדים שומרים עלינו?

במהלך משחק ובאמצעותו, ילדים לומדים: תקשורת בין אישית, התחשבות, שיתוף פעולה, שליטה ברגשות, שליטה בגוף, ריכוז המחשבה, חשיבות הכללים והתחשבות ביוצא מן הכלל, מיומנויות רבות, ידע ונסיון בתחומים מגוונים, וכן הלאה דברים שבלעדיהם חברה אנושית לא מתקיימת!
אולי זו המשמעות העמוקה של “ישחקו הנערים לפנינו” (נער במקורות הוא מיונק ועד בחור!)

איך משחקי הילדים מאיימים עלינו?

משחקי המחשב (רובם) הם דוגמא לכך. הם אינם מעודדים ביטוי אישי, או פעילות גומלין חברתית. הם מטפחים את הצד הלא מקשיב – המשתיק, המשתלט – הכופה. הם מפירים את האיזון בין מרכיבי האדם השונים. לדוגמא, מפתחים את זריזות תגובת המוח, אך מזניחים את תנועתיות הגוף.

יוצרי המשחקים האלה מחפשים רק את המכנה המשותף האנושי הנמוך ביותר כדי להפוך לרבי מכר.
חברות עסקים ממולחות, גורפות הון עתק מתמימותם של ילדים, כמו גם מהיות הוריהם עסוקים מדי ולא נותנים את הדעת על חסרונותיהם ונזקיהם של אלו. קונים נוחיות של רגע ומביאים על עצמם, על כולנו, צער רב בעתיד.

לא נכון ואף מסוכן לומר על כך את המשפט המוכר: זה רק משחק ילדים!
ובכך לפטור את עצמנו מהכורח להעמיק ומכל אחריות לתוצאות. זה לא רק משחק ילדים!!!,

במהלך משחק ילדים, הילדים לומדים את החיים!

במהלך משחק הם הולכים ומתעצבים לאנשים המבוגרים שיהיו. להורים של מחר!!!
הרבה יותר מאשר בשעורי-חינוך בבית ספר, או בשיחות ההטפה שלנו!!!

האלימות, ההולכת ומחמירה, מחלת התקופה, לא מתמלאת מחולייתה, היא קשורה בנו ובמחדלינו.
היא קשורה בעיקר לאי ההקשבה בה אנחנו מגדלים את הדורות הצעירים.
אי הקשבה גורמת לשתיקה.
מגדלת דור אילם ואלים.
משחקי הילדים הלוחמניים במחשב, הם כלי לפריקת התסכולים של ילדי הדור הזה.

מה שקורה למשחקי הילדים בתרבות שלנו, הוא רק עוד פרט המעיד על הכלל.

אז
רגע לפני שאנחנו שולחים את הילדים שלנו למחשב עם משחקי ילדים שנזקם עולה על תועלתם ומתרווחים בכורסא עם כוס קפה ועיתון, או לחילופין, מוסיפים לעצמנו שעות עבודה, כדי לממן להם את המשחק הילדים האופנתי הבא? (שנמצא באינטרנט)

הבה ניזכר במשחקי הילדות שאהבנו,
הן רובנו דור שזכה לשחק במשובה, בתמימות, במלאות, בהנאה –
אפשר ורצוי גם לגייס את סבתא וסבא –
ונעניק לילדינו ולנו, את תחושת האושר, הקרבה, ההקשבה, האהבה שמשחקי ילדים בעלי ערך, יכולים לתת, ונתברך בם.

המאמר הועתק ברשות מהאתר של מיריק שניר, סיפורים שנשארים בלב

פורסם ב-

משחקי קופסא

משחקי קופסא

המאה שלנו מביאה איתה שינויים טכנולוגיים רבים. אחד מאותם התחומים שהטכנולוגיה משנה הוא עולם הילדים שלנו. משחקי קופסא זה כבר ממש לא אותו הדבר כמו שהיה פעם. היום הילדים שלנו כמעט ולא מתעניינים במשחקי קופסא. היום כל משחק שהיה אי פעם משחק קופסא הפך למשחק מחשב. כמובן הטכנולוגיה של היום מקדמת אותנו קדימה וממש אי אפשר להתנגד לה, אבל היא גם מעלימה מן העולם משחקים שהילדים שלנו יכלו לשחק בהם.

עולה שאלה מאוד מעניינת, האם קיימים הבדלים כלשהם בין ילדים מהמאה שלנו לילדים מהמאה ה-20 והמאות הקודמות? האם השוני הזה ישתקף גם במבוגרים שהם יהפכו להיות?

משחקי קופסא – למה?

משחקי הקופסא של פעם נועדו לעזור לילדים לפתח את היכולת החברתית שלהם, את הדימיון, את היכולת המוטורית ואת היכולת השיכלית שלהם.

משחקי הקופסא שהיינו משחקים בהם פעם היו גורמים לילדים להיפגש ולפתח את היכולת החברתית שלהם. המשחקים שהילדים שלנו משחקים בהם היום לא תורמים ליכולת החברתית של הילד ובטח שלא גורמים להם להיפגש. היום הם נפגשים בצורה וירטואלית ומשחקים שם. חוקרים רבים מתחבטים בשאלה האם הטכנולוגיה של היום באמת יכולה להחליף את משחקי הקופסא מהתקופה שלנו. האם הקשר של הילדים עם המחשב יכול לספק להם את אותם הכישורים החברתיים שסיפקו לנו משחקי הקופסא. או שאולי כל הטכנולוגיה תרחיק את הילד מהחברים ולא תפתח אותו כפי שאנו מצפים.

איננו רוצים לפסול את המשחקים הטכנולוגיים אלא להוסיף להם בנוסף את משחקי הקופסא שרק יכולים לתרום להתפתחותו של הילד.

המשחקים המודרניים והפופולריים כיום הם בעצם משחקים אלקטרוניים. היתרון הבולט שלהם הוא שהם מפתחים לילדים את היכולת לשלוט במכשירים טכנולוגיים שונים. הילדים של היום הם מומחים גדולים בכל הקשור בשליטה במוצרים טכנולוגיים. מובן שזהו יתרון – הרי מוצרים טכנולוגיים הם חלק נכבד מחיי הילדים ואף המבוגרים. לכן הם יגדלו להיות מבוגרים בעלי יכולת לשלוט במכשירים טכנולוגיים ואף יוכלו ליישם חלק מהיכולת הזו בעבודתם בעתיד.

הורים רבים יעדיפו להעניק לילד יכולת קוגנטיבית וערכים נוספים מאשר לאפשר לו לבהות שעות במסך המחשב כאשרבאותו הזמן הוא היה יכול לשחק במשחק קופסא, בטלוויזיה. אך מאידך ההורים יעדיפו שלא להסתבך עם הוראות מסובכות למשחק קופסא ולאפשר לילד לשחק במשחק מחשב עם הוראות קלות. הורים נוטים להירתע מהוראות מסורבלות שפוגם בהנאה שלהם מהמשחק קופסא – אך הילדים של היום מחפשים את הקושי הזה ומוכנים לכל אתגר שהמשחק יספק להם. הילדים של היום יתעניינו יותר במשחק שדורש מהם יותר להתאמץ.

לסיכום, משחקי מחשב אמנם טובים ויכולים לפתח את הילדים מבחינה טכנולוגית אבל מומלץ להורים לנסות ולהכניס את הילדים לעולם משחקי הקופסא ולפתח גם את היכולות החברתיות שלהם.

פורסם ב-

התפתחות המשחק החברתי – משחק לפי גיל וסוג משחק

התפתחות המשחק החברתי 

התאמה בין גיל וסוג המשחק המתאים לצורך ההתפתחותי של אותו גיל.

גיל משחק סמלי משחק חברתי משחק חקירתי משחק פיזי משחק חושי
 0-שנה מילים ראשונות,
אובייקט מעבר
משחקי תורות (קוקו),
משחקי ידיים וחיקוי
משחק בגופו
ובגוף אימו
משחק חושי מוטורי,

משחק תרגול חוזר
וטקסי

שימוש בכל החושים כדי
לחוות את העולם
 שנה-שנתיים שיום, משחקי כאילו
הכרוכים במצבים וברצף
משחק לבדו או עם הוריו,
עם האב משחקי השתוללות
חקירת העולם הפיזי.
פנימה/החוצה,
דחוף/משוך,
החבא/חפש
משחקי מוטוריקה גסה
(הליכה וטיפוס),
מיומנות מוטוריקה
עדינה (בניה
משחק במזון ובהפרשות
 3-4 שנים חברים דמיוניים,
נושאים מורכבים וקבועים
מגבירים סמליות בשימוש
במשחקי כאילו
משחק אסוציאטיבי משחקים הקשורים
בפתרון בעיות,
בניה ופאזלים
ריצה, קפיצה, ריקוד,
כדור, ציור, גזירה
משחק בחול, מים ובבצק
 5-12 שנים תאום פעולות ותפקידים,
חתונה, רופא חולה,
צייד ניצוד
משחק משותף, תחרותיות,
ארגון חברתי
שימוש במיומנויות
טכניות ומדעיות
משחקים עם כללים,
ספורט,אופניים,
בניה, כתיבה
אומנות יצירתית,
מוזיקה, סיפורים, חיות
בית
 12 ויותר,  מבוגרים משחק עם רעיונות,
חלימה בהקיץ, משחק
תפקידים בחיים
משחקים רשמיים עם כללים מדע וטכנולוגיה ספורט ומשחקים תחביביים אומנות, מוזיקה,
כתיבה, סקס, בישול,
ילדים, חיות מחמד