פורסם ב-

עיבוד חושי, ויסות ורגישות חושית

עיבוד חושי, ויסות ורגישות חושית

עיבוד חושי, ויסות ורגישות חושית

עיבוד חושי, ויסות ורגישות חושית הוא מאמר שנכתב ע״י טל זכרין, מפתחת ״משחקים בלב״, בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית-MSW. מאמר זה הוא חלק מעבודת המאסטר של לימודי התואר השני.

עיבוד חושי (Sensory Modulation)

עיבוד חושי הוגדר על ידי הפסיכולוגית אנה ז’אן איירס כ-“תהליך נוירולוגי המארגן את תחושות הגוף של האדם עצמו וסביבתו” (Ayres, 1972). החושים מספקים מידע מהמערכות השונות: המערכת הויזואלית (חוש הראיה), המערכת הטקטילית (חוש המישוש), המערכת האודיטורית (חוש השמיעה), המערכת הפרופריוצפטיבית (תחושה עמוקה), המערכת האוראלית (חוש הטעם), המערכת האולפקטורית (חוש הריח), והמערכת הווסטיבולארית (שיווי המשקל) (אלבויים, 2013). הויסות החושי מהווה שלב בתהליך עיבוד המידע הסנסורי (Dunn, 1997) והוא מתייחס לתגובות הפיזיולוגיות וההתנהגותיות של הפרט אשר תפקידם להפחית או להגביר את הפעילות עצבית, כדי לשמור על מצב מאוזן במערכת העצבים המרכזית (2001 ,Dunn).

רגישות חושית (sensory processing disorder)

רגישות חושית הינה לקות במנגנון הויסות החושי והיא כוללת שלושה תת-סוגים של רגישויות היכולים להופיע בנפרד או בצירופים שונים: תגובתיות יתר לגירוי חושי (Sensory Over-Responsivity); תת-תגובתיות לגירוי חושי (Sensory Under-Responsivity); וחיפוש אחר גירויים חושיים (Sensory Seeking) (Miller, Anzalone, Lane, Cermak & Osten, 2007; Miller & Fuller, 2006).

ילדים עם תגובתיות יתר לגירוי חושי מגיבים לגירוי באופן מהיר יותר, בעוצמה חזקה יותר או למשך זמן ארוך יותר מאלו עם תגובתיות חושית תקינה. ילדים עם תת-תגובתיות מראים פחות תגובתיות לגירוי חושי מהנורמה, זמן התגובה שלהם ארוך יותר, ונדרש להם מסר חושי בעוצמה חזקה יותר או למשך זמן רב יותר, על מנת שיגיבו אליו. לילדים המאופיינים עם חיפוש אחר גירויים יש צורך בלתי מסופק לחוויות חושיות ולחיפוש אקטיבי של גרייה חושית, פעמים רבות באופן שאינו מקובל על ידי החברה (Miller et al., 2007; Miller & Fuller, 2006).

לרגישות חושית עלולות להיות השלכות שליליות רבות על התפתחות הילד (Ahn, Miller, Milberger & McIntosh, 2004), הבאות לידי ביטוי בקשיים באחד או יותר מהתחומים הבאים: קשיים חברתיים (Bar-Shalita, Vatine & Parush, 2008),  קשיים בקשב, ריכוז ובמיומנויות למידה (Bar-Shalita, Vatine, Seltzer & Parush, 2009). שכיחות התופעה באוכלוסיה נעה בין3%-16%  אחוזים, 80% מהסובלים מרגישות זו הינם בנים (Ahn et al., 2004).

 

מקורות ביבליוגרפיים

אלבויים, א. (2013). הפרופיל הסנסורי של ילדים משדרות עם וללא תסמונת פוסט טראומתית- (PTSD). (עבודת תזה שלא פורסמה). האוניברסיטה העברית, ירושלים, ישראל.

Ahn, R. R., Miller, L. J., Milberger, S., & McIntosh, D. N. (2004). Prevalence of parents’ perceptions of sensory processing disorders among kindergarten children. The American journal of occupational therapy58, 287-293.‏

Ayres, A. J. (1972). Improving academic scoresthrough sensory integration. Journal of Learning Disabilities5, 338-343.‏

Bar-Shalita, T., Vatine, J. J., & Parush, S. (2008). Sensory modulation disorder: A risk factor for participation in daily life activities. Developmental Medicine & Child Neurology, 50, 932-937.

Bar-Shalita, T., Vatine, J. J., Seltzer, Z. E., & Parush, S. (2009). Psychophysical correlates in children with sensory modulation disorder (SMD).Physiology & Behavior98, 631-639.‏

Dunn, W. (1997). The Impact of Sensory Processing Abilities on the Daily Lives of Young Children and Their Families: A Conceptual Model. Infants & Young Children9(4), 23-35.‏

Miller, L. J., Anzalone, M. E., Lane, S. L., Cermak, S. A., & Osten, E. T. (2007). Concept evolution in sensory integration: a proposed nosology for diagnosis. American Journal of Occupational Therapy, 61,135-140.

Miller, L.J., & Fuller, D.A. (2006). Sensational kids: Hope and help for children with sensory processing disorder. New York, NY: G.P. Putnam’s sons.

פורסם ב-

ויסות רגשי והשלכות החשיפה לאירוע טראומטי

ויסות רגשי

ויסות רגשי והשלכות החשיפה לאירוע טראומטי – מאמר

ויסות רגשי והשלכות החשיפה לאירוע טראומטי הוא מאמר שנכתב ע״י טל זכרין, מפתחת ״משחקים בלב״, בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית-MSW. מאמר זה הוא חלק מעבודת המאסטר של לימודי התואר השני.

ויסות רגשי, כלומר היכולת לווסת רגשות קיימת בלב החוויה האנושית והיא מושפעת מגורמים גנטיים וביולוגיים (Beauregard, Levesque & Bourgouin, 2001), מתפקוד חברתי וקוגניטיבי (Schore, 2003, 2005) ומדפוס ההתקשרות בין התינוק-וההורה (דמסיו, 1998; שלג, 2012). המושג ויסות רגשי (Emotion regulation) מתייחס לתהליכים ואסטרטגיות שבאמצעותם האדם מזהה ומבין את רגשותיו (Gross, 1998), מנהל את העיתוי שלהם, את עוצמתם, את אופן חוויתם ואת הבעתם (Gross & Thompshon, 2007). בדומה לכך, ברדלי (2003) רואה את מנגנון הויסות הרגשי כביטוי של יכולת הפרט לעכב התנהגויות בלתי מתאימות שקשורות להצפה רגשית. תהליך זה כולל את היכולת להתארגן לפעולה מכוונת, את היכולת להרגעה עצמית ואת היכולת למקד את תשומת הלב בתכנים חשובים, למרות עוצמת החוויה הרגשית (Bradley, 2003).

בספרות קיימת הבחנה בין שני תהליכים של הויסות הרגשי: ויסות רגשי המתמקד בשלבים הראשוניים של הופעת הרגש (antecedent-focused emotionregulation), המהווה שינוי או ויסות של הרגש הראשוני המתעורר, על ידי שינוי ההערכה הקוגנטיבית שלו לסיטואציה. וויסות רגשי ממוקד-תגובה (response-focused emotion regulation), המתייחס לויסות ההתנהגות, לאחר שהרגש כבר נחווה, וזאת על ידי דיכוי, הסתרה או הגברה של התגובה הרגשית (Grandey, 2000).

באתר משחקים שבלב תוכלו למצוא עושר של כלים ומשחקים לטיפול רגשי.

מקורות ביבליוגרפיים

דמסיו, א. (1998). השגיאה של דקארט- רגשות , היגיון והמוח האנושי. ישראל: הוצאת כנרת.

שלג, צ. (2012). השפעת סגנונות ההתמודדות על דלדול אגו ועל רמת ביצוע במטלה קשבית (עבודת תזה שלא פורסמה). האוניברסיטה העברית, ירושלים, ישראל.

Beauregard, M., Levesque, J., & Bourgouin, P. (2001). Neural correlates of conscious self-regulation of emotion. The Journal of Neuroscience.‏

Bradley, S. J. (2003). Affect regulation and the development of psychopathology, New York, NY:  Guilford Press.‏

Grandey, A. A. (2000). Emotional regulation in the workplace: A new way to conceptualize emotional labor. Journal of occupational health psychology5, 95.‏

Gross, J. J. (1998). The emerging field of emotion regulation: An integrative review. Review of general psychology2, 271.

Gross, J. J., & John, O. P. (2003). Individual differences in two emotion regulation processes: implications for affect, relationships, and well-being. Journal of personality and social psychology, 85, 348.‏

Gross, J.J., & Thompson, R.A. (2007). Emotion regulation: conceptual foundations. In J.J. Gross (Eds.), Handbook of Emotion Regulation.  New York: Guilford Press.

Schore, A. N. (2003). Affect dysregulation and disorders of the self. NY: Norton & Company.

Schore, A. N. (2005). Back to basics attachment, affect regulation, and the developing right brain: Linking developmental neuroscience to pediatrics. Pediatrics in Review26.‏

Van der Kolk, B. A. (1996). The complexity of adaptation to trauma: Self-regulation, stimulus discrimination, and characterological development. New York, US: Guilford Press.

פורסם ב-

כיצד לבחור משחקים ואביזרים מפתחים?

כיצד לבחור משחקים ואביזרים מפתחים?

כיצד לבחור משחקים ואביזרים מפתחים?

כיצד לבחור משחקים ואביזרים מפתחים? זו שאלה שמעסיקה כל הורה כשנולד לו תינוק חדש. בין אם מדובר בילד הראשון במשפחה ובין אם כבר יש כמה, השמחה כמובן רבה – וכעוצמת השמחה כך גם מידת האחריות: התפקיד העיקרי של ההורים הוא להבטיח לכל ילדיהם צמיחה מיטבית, כבר מהימים הראשונים ולאורך כל תקופת הילדות, ובהתאם ישנם שלל מוצרים ואביזרים לתינוק שמטרתם תמיכה בהתפתחותו הפיזית, הרגשית והקוגניטיבית. ביניהם מתבלטים המשחקים, שבנוסף לתרומה להתפתחות מספקים פשוט כיף וזמן איכות אמיתי לפעוט ביחד עם ההורים (וכמובן שגם האחים הגדולים אם ישנם, הסבים והסבתות והדודים מוזמנים להצטרף).

איך לפתח גם מוטוריקה, גם יצירתיות וגם ראיה מרחבית?

הפרמטר העיקרי כיצד לבחור משחקים ואביזרים מפתחים, שמטרתם היא פיתוח יכולות כאלה ואחרות בקרב תינוקות הוא באופן טבעי היכולת שאותה רוצים לפתח – אם המטרה היא פיתוח המוטוריקה, ישנם אביזרים ומשחקים ייעודיים לכך, אם המטרה היא חיזוק היכולת להביע רגשות ישנם משחקים שמיועדים בדיוק למטרה חשובה זו, וכו’ (וכמובן שכדאי לגוון את המשחקים שמשחקים עם הפעוט, כך שכל היכולות שלו יתפתחו בהתאם לגילו).

דוגמה למשחק שמפתח הן את המוטוריקה, הן את הראיה המרחבית והן את היצירתיות היא ערכת היצירה פישר טיפ – ערכה שמגיעה בתיק גדול או בדלי גדול (1,200 יחידות), בדלי בינוני (עם 600 יחידות) או בקופסה קטנה (כשהאפשרויות הן פנדה, סוס ורוד, נסיכה או דינוזאור), כך שניתן להתאים את הערכה לגילו של הפעוט וליכולותיו. עוד כדאי לדעת שהמוצר אינו מכיל חומרים מזיקים לילדים, מעודד את היצירתיות ומאפשר לכל אחד ולכל אחת ליצור מה שירצו.

פאזל רגשות לעידוד הפעוטות להביע את עצמם

ההתפתחות הרגשית של הפעוטות והילדים היא אולי החשובה מכולם, ודוגמה אחת למשחק שמעודד הבעת רגשות חופשית, ללא חשש וברמת דיוק גבוהה היא פאזל רגשות. פאזל רגשות מתאים לגיל הרך, מלמד את הילדים על הרגשות השונים הקיימים בכל אחד ואחת מאיתנו, בכל גיל, ומעודד אותם להביא לידי ביטוי את אלה שלהם. באמצעות הפאזל הילדים מתרגלים תקשורת בריאה ונכונה וגם מתחילים ללמוד כיצד לווסת את הרגשות שלהם. עוד ניתן באמצעות הפאזל לפתח את התפישה המרחבית, את התפישה החזותית, את הקשר בין היד לעין, את המוטוריקה העדינה וכן מיומנויות קוגניטיביות שונות.

ערכים – גם בגיל הרך

עוד מרכיב שעלינו ההורים מוטלת האחריות לפתח אצל ילדינו, כבר בגיל הרך, הוא ערכים. משחק שכולל סולמות (שהם ערכים חיוביים) ומגלשות (שמבטאות התנהלות לא נכונה) הוא דרך מצוינת ללמד את הילדים כבר מגיל צעיר מאוד להבחין בין טוב לרע, כשבכל פעם שאחד המשתתפים מטפס בסולם ומתקרב אל הניצחון או מתגלש במגלשה, מתפתחת גם שיחה אודות הערך החיובי או ההתנהגות הלא רצויה.

בובות לכל גיל

בימינו ישנו כאמור מבחר מוצרים ואביזרים לתינוק ולפעוט, וניתן למצוא משחק מתאים לכל גיל ולכל מיומנות שברצוננו לחזק אצל הילדים שלנו. עוד דרך טובה להבטיח התפתחות מיטבית היא באמצעות בובות, שבכל גיל ממלאות תפקיד אחר בחיי התינוק/פעוט/ילד, ואגב, גם גידול בעל חיים בבית תורמת תרומה משמעותית להתפתחות הרגשית, הקוגניטיבית והערכית של כל ילד בכל גיל.

אם אתם מתמודדים עם השאלה כיצד לבחור משחקים ואביזרים מפתחים עבור ילדיכם, אנא צרו עימנו קשר וננסה לעזור לכם להתאים את המשחקים לצרכים היחודיים לכם.

כיצד לבחור משחקים ואביזרים מפתחים?

פורסם ב-

משחקים ואומנות ככלים טיפוליים

משחקים ואומנות ככלים טיפוליים

משחקים ואומנות ככלים טיפוליים

משחקים ואומנות ככלים טיפוליים הם שיטות ודרכי טיפול חדשות ואפקטיביות בעולם של מודעות שהולכת ומתפתחת באשר למורכבותה של הנפש האנושית.משחקים ואומנות ככלים טיפוליים התווספו לארגז הכלים הטיפוליים, כשמובן מאליו ובכל זאת כדאי לציין שמדובר בכלים שמבוססים על מחקרים מעמיקים, ושבאופן כללי תחום רפואת הנפש מתמקצע – התמקצעות שבאה לידי ביטוי בפיתוח משחקים בעלי יכולות טיפוליות מרשימות כמו גם לימודי תרפיה באומנות שמכשירים אנשי מקצוע מיומנים מאוד שיכולים לחולל פלאים.

איך משחקים מהווים כלי טיפולי?

משחקים הם כלי טיפולי אפקטיבי מאוד, בעיקר בזכות היכולת שלהם למוסס התנגדויות. מטופלים רבים מתנגדים לטיפול, מסיבות שונות, ואילו משחקים מאפשרים לגעת בנושאים רגישים ובנקודות כואבות מבלי להצהיר על התהליך כ”טיפול” – כך שאין גם התנגדות וניתן להפיק רווחים משמעותיים וליצור פריצות דרך של ממש.

בנוסף המשחקים מבוססים כאמור על שיטות טיפול “רגילות” במצוקות רגשיות שונות, לוקחות מהם אלמנטים חיוניים ובעצם מהווים שילוב של טיפול עם משחק. בהתאם הן אפקטיביות מאוד עבור ילדים, אבל גם המבוגרים יותר עשויים להיתרם.

דוגמה למשחק שהוא כלי טיפולי רב יכולות היא “מעמקים“. משחק זה כולל קלפים שהם “משאבים”, כלומר חיבור לכוחות חיוביים שיש לכל אחד ואחת מאיתנו, וקלפים שהם “מעמקים” – אירועים מורכבים שגם הם חלק בלתי נפרד מהחיים של כולנו ומחייבים התמודדות נכונה, בין השאר בעזרת אותם משאבים שקיימים אצל כולנו. משחק זה אפקטיבי בעיקר לטיפול בטראומות, בזכות העלאת כל אותם משאבים שיש לנו למודעות, ואפשור השימוש בהם כדי לעלות גם מהמעמקים הכי עמוקים. משחק זה מבוסס על שיטת הטיפול S.E.P (ראשי תיבות של הביטוי Somatic Experience Practitioner)

עוד דוגמה למשחק שהוא כלי טיפולי היא “רגע של רגש” – שמטרתו פיתוח אינטליגנציה רגשית בקרב ילדים. משחק זה מפתח מודעות למגוון רחב של רגשות שקיימים אצל כולנו, בכל רגע בחיים, ובנוסף גם לעוצמת כל רגש כשהוא מתעורר. באמצעות לוח מיוחד לומדים הילדים (וגם המבוגרים שמתקשים בכך) להביע את הרגשות שלהם ולהתחבר טוב יותר לעצמם.

חשוב לציין שישנו מגוון רחב של משחקים טיפוליים, כולל כאלה ייעודיים לשינוי תזונתי, לטיפול בבעיות קשב וריכוז, לבעיות בזוגיות, למגזר הדתי, לציבור הערבי ועוד ועוד.

איך אמנות מהווה כלי טיפולי?

גם אמנות, כמו משחקים, ממוססת התנגדויות לטיפול ומאפשרת להעלות למודעות תכנים שבכל דרך אחרת המטופלים מתקשים מאוד להעלות, ועל כן גם אין דרך להתמודד איתם.

טיפולים אלה מתבצעים ע”י אנשי מקצוע מיומנים, בוגרי לימודי תרפיה באומנות במוסד מוכר, ובהקשר זה כדאי להדגיש שמסלולי לימוד אלה מוצעים רק לקראת תואר שני, כלומר למי שהם כבר בוגרי תואר ראשון במקצוע טיפולי או באמנות.

לימודי תרפיה באומנות מכשירים את הבוגרים לעזור לבני אדם לרפא מצוקות רגשיות בעזרת כלים שונים מעולם האמנות, בין אם דרך יצירת יצירות בעצמם ובין אם דרך התבוננות ביצירות אמנות ושיחה אודותיהן.

פורסם ב-

המשחק הטיפולי – מאמר מאת טל זכרין

המשחק הטיפולי

המשחק הטיפולי – מאמר מאת טל זכרין

המשחק הטיפולי הוא מושג תיאורתי המתאר מרחב טיפולי יחודי הנוצר בין הילד, למטפל ולמשחק. במאמר זה אציג את תהליך התפתחות המשחק הטיפולי כחלק מעבודתי עם ילדי שדרות בשני העשורים האחרונים האחרון.

התפתחות המשחק הטיפולי – בנימה אישית

שמי טל זכרין. בהכשרתי אני עובדת סוציאלית – MSW ומטפלת סומטית- SEP, מומחית בטיפול בטראומה. אני עובדת עם תושבי שדרות והישובים סביבה, ומתרכזת בחיזוק החוסן האישי והקהילתי דרך טיפול קבוצתי, משפחתי ופרטני.

לאורך השנים הארוכות בהן אני עוסקת בטיפול באוכלוסיה המתמודדת מזה שני עשורים עם חשיפה ממושכת לטראומה, מצאתי את עצמי לא אחת, עם הרגשה שהכלים הרבים שעומדים לרשותי כאשת מקצוע אינם מספקים את הצרכים המורכבים של האוכלוסייה עמה אני עובדת. מקום מאתגר זה היווה עבורי את הקרקע לפיתוח של סדרת משחקים טיפוליים – ״משחקים שבלב״.

לפני שאסביר את המושג “המשחק הטיפולי”, אני רוצה לספר קצת על החיים בשדרות, מזוית ראיה של אשת טיפול ותושבת העיר. העיר שדרות חשופה מאז שנת 2000 לירי טילים מתמשך מכיוון רצועת עזה. במהלך שנים אלו, כתוצאה מירי הטילים, נהרגו 18 בני אדם, מבוגרים וילדים. בנוסף, אנשים רבים נפצעו בגופם, לקו בחרדה ונזק משמעותי נגרם לבתים ולרכוש (Dekel & Nuttman-Shwartz, 2009). למרות שילדות אמורה להיות התקופה הכי מהנה וחסרת דאגות במהלך חייו של אדם, לא כך הדבר הוא עבור ילדי שדרות. חווית החיים הבסיסית של תושבי שדרות בכלל וילדים בפרט היא חווית חיים חסרת בטחון – העולם עבור ילדי שדרות – אינו מקום בטוח! גם כאשר יש הפוגה בת ימים, שבועות ואף חודשים, תגובותיהם של ילדים רבים באזור ממשיכות להיות דריכות ומתח (Brom et al., 2007; Pat-Horenczyk et al., 2012; Solomon & Lavi, 2005) וכל התרעה נוספת של “צבע אדום” משחזרת עבורם את החוויה הטראומטית (Baum, 2012).

בשנים ארוכות אלו ילדי שדרות לא הורשו כמעט לצאת ולשחק בהפסקות או אחר הצהריים פשוט כי היה מסוכן מידי. אט אט נפגעה יכולתם של הילדים בשדרות לשחק ויחד עם פגיעה זו התפתחו פתולוגיות רבות נוספות. עיכוב בהתפתחות קשיי למידה, ירידה בתפקוד קוגניטיבי, קשיים בוויסות הרגשי, עוררות גבוהה( Pat-Horenczyk et al., 2007, 2012; Sagi-Schwartz, 2008; Solomon & Lavi, 2005; Skuse, 2011), רגישות שמיעתית ותחושתית, תחושת עתיד מוגבלת ופסימית וקושי במתן אמון באחרים (Feldman & Vengrober, 2011).

בשנת 2000, כשהתחלתי לעבוד עם ילדי שדרות היה צורך בהתערבות מהירה מאוד לאוכלוסיה גדולה מאוד. מה שהוביל אותי לפתח את המשחקים הייתה הבנה אינטואיטיבית כי יש משהו במשחק שיאפשר לי גישה מהירה אל ליבם של הילדים, שיאפשר לי ליצור עימם קשר ואמון. ככל ששיחקתי עם הילדים בשדרות ועם כל משחק נוסף שפיתחתי התגברה בתוכי ההבנה לגבי חשיבות המשחק והיכולת לשחק כאמצעי לטיפול בטראומה.

חשיבותו של המשחק להתפתחות האנושית

התבוננות בטבע מלמדת אותנו כי בעלי חיים משחקים מיום היוולדם. גור שלא לומד דרך המשחק איך לצוד – הישרדותו מוטלת בספק. גוזל שלא לומד דרך המשחק לעוף ימות אף הוא. תינוק שאינו מושיט את ידו לאחוז בקישוט שתלוי על מיטתו מעורר את דאגתה של הסובבים אותו.  מכאן אנו למדים שגם אם משחק הוא הזדמנות להנאה שמחת חיים צחוק וחוויה חיובית, הוא כנראה קודם כל עונה על צורך קיומי והישרדותי.  המשחק מהווה כלי ראשוני אינטואיטיבי להתפתחות תקינה של ילדים כמו של בעלי החיים בשל היותו כלי רב ממדי ובמהלך התפתחותו של הילד המשחק נשאר אבן יסוד של העולם הפנימי ומציאת הדרך מהפנים החוצה. היכולת לשחק, ללמוד ולהתפתח דרך המשחק הופך לדרך מוכרת עבור הילד, דרך שתשרת אותו להמשך חייו.

חשיבות המשחק החברתי קבוצתי

האינטימיות הנוצרת במשחק הטיפולי והקבוצתי מפתחת תהליכי סוציאליזציה וחיברות כגון הבנת גבולות וכללים, הבחנה בין מותר ואסור, לכידות, חברות, קשר ושייכות. המשחק מאפשר הזדמנות להתאמן, לתרגל ולרכוש מיומנויות כגון עבודת צוות, תכנון אסטרטגיה,יחסי גומלין ושיתוף פעולה וכן מיומנויות רגשיות כגון התמודדות עם הפסד והצלחה, רמאות ויושר, שמחה לאיד ושמחה בהצלחת האחר. כך מתפתחים יכולות בסיסיות של תקשורת כמו הקשבה, סבלנות, פשרה, וויתור. תהליך משמעותי נוסף המתרחש דרך המשחק החברתי הוא תהלך למידה המתקיים דרך התבוננות וחיקוי האחר.

המשחק הוא מרחב פוטנציאלי של היווצרות חיים משמעותית, התרחשות בוראת של העצמי. היכולת לשחק היא מרחב בו נובע מעיין היצירתיות של כל ילד, מגרש המשחקים הרגשי המאפשר חיים, במובן – אני משחק משמע אני קיים.

המשחק הטיפולי – המשגה

המשחק הטיפולי הוא משחק המכיל בתוכו שני מרחבים בו זמנית: מרחב אחד בו קיימים כללים וחוקים מעולם המשחק, ומרחב שני בו קיימים כללים וגבולות מעולם הטיפול. כששני המרחבים הללו נפגשים יחד, נוצר מרחב חדש בטוח ומוגן של אפשרויות פוטנציאליות לטיפול, למידה, ריפוי וצמיחה. דרך המשחק מתאפשרת חשיפה רגשית, מקום להבעה ותקשורת, סובלימציה של רגשות כמו תוקפנות, תסכול ואכזבה לצד הנאה, שמחה, הומור, סקרנות והתרגשות.  המשחק הטיפולי הוא חוויה חד פעמית וייחודית שבבסיסה קיים מפגש בין האינטראקציה האישית והאינטראקציה הבין אישית. חוויה ייחודית זו מתאפשרת דרך סטינג קבוע בו הכללים והחוקים ברורים אך מעצם טבעו של משחק הוא גמיש ויצירתי. מרחב המשחק הטיפולי הוא שער כניסה לעולם בעל איכות ילדית, המסירה הגנות ומסכות והעמדת פנים. זהו מרחב המאפשר לחזור לחוויות ראשוניות של קבלה ללא תנאי וייצוג יחסי אובייקט ובכך לתמוך בתיקון תהליכי ההתקשרות הבסיסיים.

המשחק הטיפולי מאפשר לילד רגעים של למידה וגילוי עצמי לצד הזדמנות להיות שייך, תורם ופעיל. כל ילד מביא איתו אל מרחב המשחק הטיפולי את השלב ההתפתחותי על רצף הגיל, את הצרכים היחודיים לו, המזג האישי, והקשיים אתם הוא מתמודד. המשחק הטיפולי מאפשר נגיעה עדינה במורכבויות רגשיות, חברתיות והתנהגותיות בשילוב הומור קלילות יצירתיות ודמיון שהם אבני הדרך של כל משחק. דרך משחק טיפולי ניתן להגיע בקלות ובמהירות יחסית ליצירת קשר עם ילדים המתנהגים בביישנות, מופנמות, חוסר רצון לתקשר, חרדה ועד ילדים הסובלים מטראומות שונות מכיוון שאף ילד אינו חסין בפני התשוקה לשחק.

האינטראקציה תוך כדי המשחק הטיפולי מאפשרת תהליך חיובי של יצירת קשר ודיאלוג “בגובה העניים” החשוב כל כך לביסוס אוטונומיה ומערכות יחסים.  שני הצדדים – ילד ומבוגר, שחקנים במשחק, על שניהם חלים כללים זהים, ולשניהם סיכוי שווה לנצח או להפסיד. עבור הילד, נתפס המבוגר במשחק הטיפולי  כמודל להתמודדות וכדמות סמכותית מרגיעה מנחמת ויוצרת בסיס בטוח. עבור המבוגר המשחק הוא הזדמנות לגלות ולפתח את עצמו.

כך הופך המשחק הטיפולי  לראי מעודן דרכו מתבוננים המטפל והמטופל, המבוגר והילד, על דפוסים התנהגותיים, רגשיים ומחשבתיים. התבוננות זו מרחיבה את המודעות ומאירה קשרים אפשריים בין סגנון המשחק של כל אחד, הקונפליקטים הפנים והתוך אישיים, הבחירות ההתנהגותיות והשתקפותם במציאות החיים היומיומית. התהליך הטיפולי ממשיך להתקיים גם כשהמשחק מסתיים דרך תהליך רפלקטיבי הנע בין החוויה בזמן המשחק למציאות הקונקרטית בין העשייה (doing) לבין ההוויה (being) הנמצאים בבסיס כל תראפיה באשר היא.

מקורות

Baum, N. (2012). ‘Emergency Routine’: The Experience of Professionals in a Shared Traumatic Reality of War. British Journal of Social Work42, 424-442.‏

Brom, D., Pat-Horenczyk, R.  & Baum, N., (2007). Children in the wake of the second lebanese war: Findings of the city-wide school based screening process in nahariya. Report submitted to the Municipality of Nahariya, Northern New Jersey Federation, Israel Trauma Coalition and  the United Jewish Communities.

Dekel, R., & Nuttman-Shwartz, O. (2009). PTSD and PTG following Qassam attacks: Correlations and contributors among development town and kibbutz residents. Health and Social Work34, 87-96.

Pat-Horenczyk, R., Abramovitz, R., Peled, O., Brom, D, Daie, A. & Chemtob, C. M. (2007). Adolescent exposure to recurrent terrorism in Israel: Posttraumatic distress and functional impairment. Journal of Orthopsychiatry, 77, 76-85.

Pat-Horenczyk, R., Achituv, M., Kagan-Rubenstein, A., Khodabakhsh, A., Brom, D., & Chemtob, C. (2012). Growing up under fire: Building resilience in young children and parents exposed to ongoing missile attacks. Journal of Child & Adolescent Trauma, 5, 303-314.

Solomon, Z., & Lavi, T. (2005). Israeli youth in the second Intifada: PTSD and future orientation. Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry44(11), 1167-1175.‏

פורסם ב-

קלפים טיפוליים ככלי טיפולי – מאמר

קלפים טיפוליים ככלי

קלפים טיפוליים ככלי טיפולי

קלפים טיפוליים ככלי טיפולי הופכים ליותר ויותר שכיחים בקרב מטפלים ואנשי מקצוע. בתור מטפלים, כולנו יודעים שפעמים רבות נדרשים מאמצים גדולים על מנת לעזור לאנשים שמולנו להיפתח ולהתחבר לרגש שלהם. באותה מידה אנחנו יודעים שללא התהליך הזה לא נוכל לעזור להם. לכן במהלך הזמן פתחו מגוון שיטות המאפשרות ליצור סביבה מוגנת ואינטימית, ללא איומים המרתיעים את האנשים ומונעים מהם להיפתח, קודם כל – בפני עצמם וגם בתהליך הטיפולי. הדבר נכון בעיקר בילדים ונוער אך גם במבוגרים.

קלפים טיפוליים ככלי משחק

קלפים טיפוליים (ידוע גם בשם “קלפים השלכתיים”) נועדו ליצור תחושת הגנה במסגרת משחק. כלומר, התחושה שמקבל המטופל הינה שהוא נמצא במסגרת מנותקת מהמציאות, שבה הוא יכול להיות עצמו ולבטא את עצמו בחופשיות באמצעות משחק. מדובר בטכניקה שפועלת בקרב ילדים ומבוגרים כאחד (אחרי הכול, בכל מבוגר יש ילד שנפגע ונסגר וגדל להיות מישהו שאינו מוצא את הכוח להתחבר לרגשות שלו).

ניתן לנצל את האפשרויות הרבות של קלפי משחק למגוון מטרות: פיתוח חשיבה חיובית, גיבוש משפחתי, התמודדות עם טראומה, שיפור קישורי למידה ועוד מגוון מטרות חשובות ומורכבות לא פחות. הבסיס האיתן של תרומת הקלפים הינו בכך שרגשות חיוביים תורמים לשיפור איכות החיים והתפיסה העצמית בכל עת, לכן תמיד ניתן לשחק ותמיד כדאי לעשות זאת באמצעות סוגים שונים, מגוונים ומרגשים של קלפי משחק המיועדים למטרות שונות.

סוגי קלפים טיפוליים

התחום הטיפולי כולל בתוכו מגוון רחב של קלפי משחק טיפוליים המיועדים למגוון של קהלי יעד ולתחומי עניין ספציפיים. למשל, משחקי רגשות לילדים מגיעים במגוון צורות, בקלפים עם בעלי חיים שונים, רגשות, או משחקי אסוציאציות. הרעיון מאחורי טכניקה זו הינו שיש דרכים שוות להתמודד עם משברים, רגשות מודחקים ואפילו קשיים זוגיים, ודרך המשחק התהליך נעשה הרבה יותר פשוט.

למעשה, התהליך החשוב ביותר בקלפים טיפוליים נעשה על ידי המנחה. כאשר מדובר בילדים, הם נלהבים ונסחפים ממגוון נושאים, וככל שהמטפל משכיל לעבוד איתם בצורה רגישה ואישית – כך המשחק יהיה מפרה ומהנה יותר עבור המטופל, יעזור לו לחשוף רבדים בעצמו שהוא לא הכיר ולהתמודד בצורה טובה יותר עם הקשיים שמציבים בפניו החיים – בילדות, בנעורים ובבגרות כאחד.

מי יכול להיעזר בקלפי משחק בטיפול?

כל אחד יכול למצוא שימוש במשחקי קלפים למטרת פיתוח אינטליגנציה רגשית או התמודדות עם רגשות חבויים – בין אם מדובר במטפלים פסיכולוגיים קונבנציונאליים, עובדים סוציאליים העובדים עם אוכלוסיות לא פשוטות, אנשי חינוך במסגרות מיוחדות ורגילות כאחד, ואפילו הורים ואנשים פרטיים שמודעים לעצמם ולסביבתם ומחפשים דרכים לפתור קונפליקטים פנימיים בצורה כמה שיותר עדינה.קלפים טיפוליים

חשוב לציין, שבמקרים של משברים נפשיים או טראומות מתמשכות (של ילדים ובגירים כאחד) יש לפנות לטיפול מוסמך ולא להיעזר בקלפי משחק בלבד. זהו כלי עזר שאינו מספק במקרים של מצב נפשי קשה. אך כאשר המטרה הינה לחזק קשרים משפחתיים, לתרום לאינטליגנציה רגשית של ילדים ומבוגרים ולעזור להפוך את תהליך הטיפול ליותר זורם, חברותי ומהנה – הקלפים של “משחקים שבלב” מהווים פיתרון מעולה ורב-גוני שיוסיף אור, חיוכים וצחוק לטיפול ויהפוך אותו לתהליך מחזק ומהנה.

“משחקים שבלב” קלפים טיפוליים ככלי משחק

כפי שכבר צוין, בסופו של דבר – מה שקובע את איכות הטיפול היא מערכת היחסים הנבנית ונוצרת בין המטפל והמטופל. קלפיים טיפוליים ומשחקים טיפוליים הם קלי שעוזר לבסס את הקשר הטיפולי מכיוון שמרחב המשחק שנוצר הוא מרחב לא מאיים ומהווה גשר בטוח לצעוד עליו יחד.

מגוון המשחקים של “משחקים שבלב” נועדו לתת לכל אחד את הכלים להתמודד עם משקעים חבויים, לשפר את המצב הנפשי, לסייע להתמודדות עם טראומות ולתרום לחשיבה חיובית.

בחנות של “משחקים שבלב” תוכלו לרכוש מגוון רחב של משחקים ייעודיים לנושאים שונים: התמודדות עם מצבים חברתיים, משחקי דמיון, התמודדויות עם קושי ואובדן, מיניות בגיל ההתבגרות, אימון קוגניטיבי לשיפור הריכוז ועוד.

מעדיפים להוסיף מייד לסל? להלן הקלפים הטיפוליים המומלצים שלנו:

להרחבת קריאה:  “Cards as Therapeutic Documents”

פורסם ב-

משחקים לכל המשפחה – מאמר

משחקים לכל המשפחה

משחקים לכל המשפחה

משחקים לכל המשפחה הם כלי לחיזוק הקשר בין הורים וילדים וחיזוק תקשורת חיובית. התקופה המודרנית מציבה לא מעט אתגרים עבור האדם הסטנדרטי, וכן עבור ההיקשרות שלו עם אנשים קרובים לו. המגוון הרחב של מוצרים טכנולוגיים מתקדמים הביא לכך שלאור התקשורת הווירטואלית – הקשר האמיתי, הריאלי תופס הרבה פחות מקום בחיי האנשים. במידה מסוימת, כל אחד שקוע עד כדי כך בעולם משלו, שבני אדם יכולים לחיות תחת קורת גג אחת ולהיות כמו זרים זה לזה. זוהי בעיה של ריחוק וניתוק היכולה להופיע בכל מערכת יחסים: בין בני זוג, הורים וילדים, אחים ואחיות, סבים ונכדים ועוד. האשליה שכולם נמצאים קרוב – אפילו בקבוצה המשפחתית בווטסאפ, היא זו שיוצרת למעשה את המציאות שבה כל אחד חי בבועה של עצמו.

למה דווקא משחקים?

קיימים כלים שונים המיועדים לשיפור התקשורת המשפחתית והזוגית, והפעלות מגוונות המאפשרות לפתוח את הלב ואת הרגשות הכנים ביותר של אנשים המתגוררים יחדיו, אך לא מרגישים כשלם אחד. אך הסיבה לכך שדווקא משחקים מביאים את התוצאות הטובות ביותר הינה פשוטה – מדובר בדרך מהנה, שבה החשיפות והתגליות החשובות ביותר נעשות בהיסח דעת, כאשר מלוא תשומת הלב מוקדשת לאלמנט המגשר – המשחק.

משחקים מכל הסוגים מזמן ידועים כדרך מעולה לעבור את החסמים הרגשיים של כל אחד מאיתנו, הן כלפי עצמנו והן כלפי הסובבים. בעת יצירת קלפי המשחקים לכל המשפחה הוטמעו טכניקות פסיכולוגייות בסיסיות המאפשרות להעלות קונפליקטים פנימיים חבויים, ליצור אווירה נוחה לשיחות נפש כנות, והכי חשוב, המשחקים משיגים את מלוא תשומת הלב של כל אחד מהשחקנים, גורמים להם להיות “בתוך” ההוויה המשפחתית וליצור את הדבר החשוב ביותר – אחדות ותחושת “ביחד”.

משחקים לכל המשפחה – משחקים מיוחדים ליצירת תקשורת חיובית

בעוד שניתן למצוא דרכים שונות לתקוף את החסכים המתוארים כאן, אנו נתמקד במשחקי קלפים לכל המשפחה. מדובר בדרך אפקטיבית והכי חשוב – מהנה, ליצירת תקשורת חיובית בתוך המשפחה, לבניית מסורת החשובה מאוד לקשר הבין-דורי (למשל, לקבוע שבכל שבת אחרי הצהריים משחקים כולם ביחד) ובאופן עקיף גם להתמודד עם משקעים שונים בתוך התודעה שלנו.
משחק קלפים ו\או משחק קופסא איכותי ומפרה דורשת את השילוב של שלושת המאפיינים האלה:
• עבודה על תקשורת משפחתית.
• יצירת פעילויות משותפות המערבות את כל בני המשפחה.
• התעמקות כל אדם בתחושותיו שלו, בהבנת תפקידו בהוויה המשפחתית ומקומו בבית.

סוגי משחקים לכל המשפחה

“משחקים שבלב” עמלים על פיתוח משחקי קופסא ומשחקי קלפים המסייעים ליצור את האינטראקציה שכל כך חסרה בימינו אנו בשגרה המשפחתית והיומיומית. ניתן לבחור את נושא וסגנון המשחק שהכי מדבר למשפחה שלכם ונותן מענה לצרכים. ניתן לבחור במשחק הדורש יותר דיבור, בעוד משחקי קופסא המתמקדים במשימות שונות ותחרותיות גדולה יכולים להשיג את מטרת יצירת הזיכרונות המשותפים הנעימים. ניתן למצוא במאגר של “משחקים שבלב” גם סוגי משחקים המותאמים למצבים טראומתיים שיכולים לסייע מאוד למשפחה שעברה אובדן. ניתן לפנות לייעוץ לצוות האתר לקבלת המלצות למשחקי קופסא המתאימים למשפחתכם.

כל משחקי קופסא וקלפים המיועדים לכל המשפחה מבית היוצר של “משחקים שבלב” נועדו קודם כל לפתוח את לב המשחקים כלפי עצמם וכלפי הסובבים. ההתאמה של הקונספטים הפסיכולוגיים והטיפוליים להרכב המשפחתי לוקחת בחשבון את הקשיים היומיומיים הקיימים במשפחות רבות, את הפערים הבין-דוריים שנפערים כיום יותר מפעם, זאת בשל העובדה שההורות הינה פעמים רבות מאוחרת יותר, והעולם משתנה במהירות מסחררת. המשחקים שפותחו על ידי טל זכרין וחברת “משחקים שבלב” יעזרו לכם לנשום בבטחה בבית שלכם ולחוש שכל האנשים שמתגוררים בו נמצאים שם לא במקרה, אלא שהם הסלע שלכם בעולם המורכב שבו אנו חיים.

פורסם ב-

זיהוי רגשות והבנת הבעות פנים – מאמר

זיהוי רגשות והבנת הבעות פנים

זיהוי רגשות והבנת הבעות פנים לפיתוח אינטליגנציה רגשית

זיהוי רגשות והבנת הבעות פנים היא מיומנות חשובה ומשמעותית בפיתוח של אינטיליגנציה רגשית. התקשורת האנושית, לעיתים, יכולה להיות כל כך מורכבת. היא כוללת אינספור אלמנטים שחייבים להילקח בחשבון בזמן התקשורת של אדם אחד עם רעהו. הבעיה העיקרית במציאות זו הינה העובדה שלא כל האנשים רגישים באותה מידה לאלמנטים אלה. לדוגמא, הבעות פנים יכולות להעיד רבות על מה חושב האדם שמולי, כיצד הוא מרגיש, ולעזור לגבש קו התנהגות והתנהלות מולו.

קושי בזיהוי רגשות והבנת הבעות פנים היא תופעה העשויה לפגוע בקשרי חברויות בשנות הילדות וההתבגרות.

זיהוי רגשות והבנת הבעות פנים בהקשר של אינטליגנציה רגשית

נושא זיהוי הרגשות נקשר באופן ישיר לאינטליגנציה רגשית. היכולת לזהות רגשות גם נקשרת לביטוי הרגשות. שהרי אנשים מזהים את הרגשות שמוכרים להם מעולמם האישי, וההיפך – ניתן להתחיל לזהות את הרגשות שנצפו תחילה באנשים סביבם. כאשר יכולת זו אינה ממומשת במלואה בקרב אדם כלשהו, כדאי מאוד למצוא את הדרכים ללמדו רמזים ודרכים לפרק לגורמים את רגשות האנשים סביבם (מה המשמעות של גבות מורמות? שפתיים קפוצות? וכו’). קלפי משחק המיועדים לפיתוח אינטליגנציה רגשית מהווים אבן דרך חשובה בתהליך זה, שאינו בא להחליף את התקשורת האנושית, אך מסוגל לתת כלים מספיק מדויקים ליצירת תקשורת זורמת יותר, ועל מנת שהילד יוכל לפתח את יכולותיו על בסיס איתן זה.

מה אומרות הבעות הפנים לילד?

כאשר ילד מסוגל לבצע שיום רגשות בצורה יעילה, הוא ירגיש יותר בטוח בעצמו, משום שלא יהיו לו ספקות לגבי מצבו, מה דרוש ממנו וכו’. לדוגמא, כאשר המורה אומרת לילד: “אני יודעת שאתה יכול להשיג הרבה יותר!” – הבעת הפנים שלה קובעת האם המשפט הנ”ל הינו חיובי או שלילי. רגש חיובי – עידוד, חיבה, יפעלו כתמריץ חיובי לילד. בעוד הבעת פנים שלילית – כעס, זעף, עשויים להשיג את התוצאה ההפוכה. כך, במידה והילד מתקשה בהבנת רגשות ולא תמיד מבין נכונה את הרגש שמשדרים כלפיו, ההערה הזאת עשויה לגרום ללחץ רב. כמו כל היקשרות עם ילדים ומבוגרים כאחד. חוסר ידע שווה לחוסר ביטחון. לפיכך, ילד המתקשה לקרוא את הרגשות על פניו של אחרים יכולים ליהנות רבות מקלפי המשחק של “משחקים שבלב” שנועדו לפתור בעיות מסוג זה באמצעים מהנים, מעוצבים וצבעוניים, משחקים שכל ילד יאהב!

המלצות כלליות לשיפור זיהוי רגשות והבנת הבעות פנים 

מצד אחד, אינטליגנציה רגשית הינה פעמים רבות מולדת (כלומר – ישנם ילדים שנולדים עם ההבנה הזאת, ויש כאלה שלא ונאלצים ללמוד את המיומנות הזאת תוך כדי החיים), אך לעיתים היו גורמים בחיי הילד שהפריעו להתפתחות של מיומות זאת. יכול להיות שהאנשים שבחברתם הוא בילה את שנותיו הראשונות לא ביטאו את רגשותיהם באמצעות הבעות פנים, לכן לא היה לילד מהיכן ליישם את העניין. בכל אופן, מדובר במיומנות שיכולה להיות גם נרכשת. היתרון הגדול של פיתוח אינטליגנציה רגשית באמצעות קלפים הינה העובדה שתהליך הלמידה נעשה בקלות והנאה. עולם חדש נחשף בפני הילד, מרתק ומרגש, משום שהוא חבוי ולא מובן עבורו עד כה. האפשרות להבין את תגובות הסובבים דרך היכרות עם הרגשות השונים באמצעות קלפי משחק – זוהי הדרך הפופולארית בקרב המטפלים של ימינו ליצור תנאי חיים נוחים יותר עבור כל ילד.

לקרוא כאן על היפותזת משוב הפנים

פורסם ב-

רגש – הגדרת הערך בויקיפדיה

רגש - הגדרת הערך בויקיפדיה

רגש – הגדרת הערך בויקיפדיה

רגש – הגדרת הערך בויקיפדיה מתואר כמצב נפשי שיש לו ביטויים סובייקטיביים ואובייקטיביים. הרגש עשוי להתבטא במידות שונות של עוררות גופנית נעימה או לא-נעימה, בדפוסי חשיבה מסוימים ובהתנהגות. רגש מקושר למצב רוחו של האדם, ולאישיותו.

רגשות שונים יכולים להתקיים במקביל. בהתאם לכך, מצבים מסוימים יכולים לעורר מספר רגשות בעצמות שונות ואדם יכול לחוש בו זמנית גם רגשות מנוגדים כגון, שמחה ועצב בו זמנית.

ניתן להמשיך לקרוא כאן

פורסם ב-

כישורים חברתיים וקשיים חברתיים – מאמר

כישורים חברתיים וקשיים חברתיים

כישורים חברתיים וקשיים חברתיים

כישורים חברתיים וקשיים חברתיים הם שני מושגים הלקוחים מעולם הפסיכולוגיה ההתפתחותית והחברתית. כישורים חברתיים תקינים ממלאים תפקיד מרכזי בחיים. ילדים מוכשרים חברתית, הם לרוב פופולריים ואהובים. לעומתם, ילדים אשר מתקשים מבחינה חברתית חווים לעתים תכופות דחייה מבני-גילם וקושי להסתגל. ילדים המתקשים עם כישורים חברתיים מוצאים את עצמם במעגל קסמים: בעקבות הקושי שיש להם ביצירת קשרים חברתיים, הם חווים דחייה – כתוצאה מכך, הם מתקשים להתנסות עם יצירת קשרים חברתיים וממשיכים לחוש בידוד חברתי אשר הולך ומתעצם. 

כבר מגיל צעיר מאוד ילדים לומדים כיצד ליצור קשר עם אנשים אחרים. בגיל כמה שבועות הדבר מתחיל עם הצחוק הראשון של התינוק אל עבר אמו או אביו. הילד זוכה לתגובה חיובית על התנהגות זו ושב ועושה זאת פעם אחר פעם. וכך, לאט לאט, נוצרים הכישורים החברתיים הראשונים – הילד לומד ליצור קשר עם האנשים מסביבו. ההתפתחויות שהילד עובר בשנים שלפניו הן עצומות. כך הוא הדבר גם לגבי התפתחות הכישורים החברתיים.

בגיל 4-5 שנים רוב הילדים יודעים ליצור קשר תקין עם ילדים ומבוגרים בסביבתם. ובכל זאת, קיימת קבוצה של ילדים אשר חווה קשיים רבים עם הדבר. ייתכן שהדבר קורה משום שהילד גדל בסביבה בה, לדוגמא, נמצאים מעט ילדים אחרים והילד עוד לא רכש ניסיון במשחק המשותף עם ילדים. במקרה כזה הילד ידביק במהרה את הפער ויסגל לעצמו את הכישורים החשובים. אולם קיימת גם קבוצת ילדים אשר התנסו לא מעט במשחק ובקשר עם ילדים אחרים ובכל זאת מרגישים אבודים בנוכחותם. במקרים אלו אנו מדברים על קשיים חברתיים ולעתים אף על חרדה חברתית.

קשיים חברתיים

בגיל בית הספר היסודי יש לכארבעה עד שמונה אחוזים מהילדים קשיים חברתיים. כאשר אנו מתבוננים בקבוצת הילדים אשר מקבלת עזרה מקצועית, אנו למדים, כי בין 15%-20% מהם חווים קשיים חברתיים, בין אם בשילוב עם בעיות אחרות ובין אם לאו. חשוב מאוד להתייחס לבעיה זו ולטפל בה בגלל נטייתה לגדול ולא להיעלם, כפי שהיינו מקווים. לצד זאת, בעיות חברתיות מובילות לעתים קרובות לבעיות אחרות כגון, בעיות בתפקוד הלימודי בבית הספר. אנו רואים שבעיות חברתיות מובילות לתלות, לנסיגה ולתוקפנות. ניתן, פחות או יותר, לחלק ילדים עם בעיות חברתיות לשתי קבוצות.

הקבוצה הראשונה היא של ילדים מופנמים וסגורים. לילדים אלה אין או יש מעט מאוד קשר עם בני גילם. הם אינם בולטים בכיתה ולעתים תכופות בית הספר אינו רואה את בעייתם. והם נחווים לעתים קרובות כנוחים ו׳זורמים׳ בכיתה. הם אלה ביישנים, פסיביים ומתאימים את עצמם ביעילות לרצונם של אחרים. הם לא עומדים על שלהם וחווים קושי להביע כעס. אצל רבים מילדים אלה ניתן לראות חרדה חברתית – אצלם פחד הוא בד״כ הבסיס לבעיה החברתית. אגב, חרדה חברתית מופיעה גם אצל ילדים ללא בעיות בכישורים החברתיים. אצל קבוצת הילדים הזו נבחין כי יש להם חבר או שניים טובים. הם בדרך כלל מתקשים עם קבוצות של ילדים.

הקבוצה השנייה כן מנסה ליצור קשר, אולם עושה זאת באופן שגוי. ילדים אלה נראים כמבקשים לריב, מרבים לצעוק, להכות ולדחוף ילדים אחרים. ילדים אלה הופכים לא מעט לקרבנות של הצקה. בית הספר חווה בעייתיות בטיפול בילדים אלה. ילדם אלה אינם אהובים, מפגינים התפרצויות זעם ומתעלמים מזכויותיהם של אחרים.

אצל שתי הקבוצות ניתן לראות, כי לילדים קשה להעריך בצורה נאותה מה הסביבה מצפה מהם. יש להם מעט אמון ביכולות החברתיות שלהם (דבר, שבכל פעם שמצב חברתי נכשל או נתקע, מתחזק ומתקבע יותר ויותר) ופוחדים לעתים קרובות עד כדי הימנעות ממצבים חברתיים.

כיצד נוצרות בעיות בכישורים חברתיים וקשיים חברתיים?

מספר גורמים תורמים להתפתחות של בעיות חברתיות.

אנו רואים כי לעתים קרובות לאחד מההורים של הילד עם הקושי החברתי יש או היה בצעירותו קושי עם מצבים חברתיים. מצד אחד, ניתן לחשוב שלתורשה יש כאן תפקיד מסוים. מצד שני, אנו מבינים שהילד לא זוכה ללמוד את הכישורים החברתיים בצורה נכונה מהוריו. עם זאת, ילדים יכולים לפתח בעיות חברתיות גם בעקבות חוויה לא נעימה או טראומטית שהם חוו בתחום החברתי (הצקות, אלימות מצד ילדים אחרים וכו׳).

לעתים נוצרות הבעיות החברתיות בעקבות חשיבה מוטעית של הילד על עצמו ועל סביבתו. ילדים אלו חושבים לעתים תכופות: ״אף אחד הרי לא רוצה להיות חבר שלי, כולם חושבים שאני מוזר. כל מה שאני עושה הוא ממילא לא נכון״. בעקבות חשיבה מוטעית זו הילד מתחיל להימנע ממצבים חברתיים וכך לא מגיע להזדמנויות לרכישת כישורים חברתיים.

כיצד ניתן לקבוע כי קיימת בעיה?

על מנת לקבוע כי קיימת בעיה חברתית, אנחנו זקוקים לבדיקה יסודית. ננסה לערוך תצפית על התנהגות הילד באותם מצבים שהתנהגות חברתית מתבקשת ממנו (בדרך כלל בבית הספר). נקיים שיחה עם הילד, עם הוריו ועם מחנכת הכיתה בה הילד לומד. לעתים גם נבקש מההורים ומהמורה למלא שאלון. במקרים מסוימים נוכל גם לברר מהי דעתם של תלמידים אחרים באמצעות תיאור כללי של מי הם הילדים הנחמדים ביותר בכיתה ומי הכי פחות – כל זה יקרה באופן אנונימי, כמובן. באופן הזה נקבל תמונה יחסית מדויקת על האופן שבו הילד נחווה בכיתה.

בעזרת המידע שאספנו נוכל לקבוע האם אכן קיימת בעיה חברתית ובאיזה תחום כדאי וחשוב ללוות את הילד. רוב הילדים מפיקים תועלת מעזרה רגשית – הם לומדים לפחד פחות. ילדים אחרים יזדקקו ליותר עזרה בתחום הקוגניטיבי – לילדים אלה נעזור להבין ולצפות את ההתנהגות החברתית של ילדים אחרים. כך גם, נלמד אותם כי במצבים חברתיים קיימות מספר דרכים להתנהג. ילדים אחרים יזדקקו לליווי מוטורי דרך ללמדם כיצד לשחק עם אחרים בלי לדחוף או למשוך.

אילו סוגי טיפול קיימים לשיפור כישורים חברתיים וקשיים חברתיים?

ניתן לחלק את את אפשרויות הטיפול בקשיים חברתיים לארבע קבוצות:

לימוד התנהגות חברתית באמצעות תגמול על התנהגויות רצויות והכחדה של התנהגויות בלתי רצויות. נתחיל עם התנהגויות פשוטות, אולם עם הזמן נעלה את הדרישה לקבלת תגמול. שיטה זו יעילה בהגברת התנהגויות רצויות והפחתת התנהגויות בלתי רצויות. יחד עם זאת, שיטה זו אינה מתאימה לילד שזקוק ללמידה ולרכישה של התנהגויות חדשות. בנוסף, שיטה זו אינה יעילה במיוחד כאשר הילד מפוחד או חרד מאוד.

לימוד התנהגות חברתית באמצעות ׳מודלינג׳ (Modeling). הילד מתצפת קבוצת ילדים אשר מבחינה חברתית מתפקדת היטב, ולאחר מכן מביא את זה לשיחה עם המטפל. שיטה זו יעילה ביצירה של התנהגויות חדשות ולעתים תכופות משולבת עם השיטה הראשונה.

בשיטה הבאה נלמד את הילד התנהגות חברתית על-ידי ללמדו לזהות ולפרש בצורה נכונה קודים חברתיים מסביבתו. באופן הזה משתנה בצורה הדרגתית סגנון חשיבתו של הילד. אנו מציגים ומתארים לילד מצב חברתי. לאחר מכן פותחים בדיון בשאלות הבאות: מה קרה שם, כיצד אני יכול להגיב (יותר מאפשרות אחת), מהי דרך התגובה הטובה ביותר, מה יקרה לאחר התגובה, האם זו אכן הייתה התגובה הטובה ביותר?

על מנת לעשות שימוש יעיל בשיטה זו צריכה להיות לילד מוטיבציה לטיפול ורמה קוגניטיבית גבוהה יחסית. פה הילד לומד התנהגות חברתית באמצעות תרגול של כישורים חברתיים. בתרגול זה מיושמות 3 השיטות שתוארו למעלה בשילוב עם משחקי תפקידים ותרגילים מעשיים. שיטה זו מיושמת בדרך כלל במסגרת קבוצתית. מעבר למתואר כאן, העבודה בקבוצה מאפשרת התנסות חברתית חיובית ומעצימה את הביטחון העצמי.

לבעיות חברתיות יכולה להיות השפעה מכרעת על חיי הילד. על כן, חשוב ונכון לקחת ברצינות את הבעיות הללו ולטפל בהן, בעיקר משום שבעיות חברתיות עלולות גם לגרום לבעיות אחרות. מטרת כל צורות הטיפול שתוארו פה, היא שיפור ויצירת גדילה בכישורים החברתיים. את המטרה ננסה להשיג דרך ללמד ילדים מה עליהם לעשות, כיצד עליהם לעשות זאת ולהעניק להם את הביטחון העצמי להעז ולעשות זאת.

המאמר נכתב ע”י אורי מלמד, פסיכולוג חינוכי מומחה ופסיכותרפיסט ומנהל מרכז ׳כישורים׳ והועתק מאתר סלונה