זיהוי רגשות והבנת הבעות פנים לפיתוח אינטליגנציה רגשית

זיהוי רגשות והבנת הבעות פנים היא מיומנות חשובה ומשמעותית בפיתוח של אינטיליגנציה רגשית. התקשורת האנושית, לעיתים, יכולה להיות כל כך מורכבת. היא כוללת אינספור אלמנטים שחייבים להילקח בחשבון בזמן התקשורת של אדם אחד עם רעהו. הבעיה העיקרית במציאות זו הינה העובדה שלא כל האנשים רגישים באותה מידה לאלמנטים אלה. לדוגמא, הבעות פנים יכולות להעיד רבות על מה חושב האדם שמולי, כיצד הוא מרגיש, ולעזור לגבש קו התנהגות והתנהלות מולו.

קושי בזיהוי רגשות והבנת הבעות פנים היא תופעה העשויה לפגוע בקשרי חברויות בשנות הילדות וההתבגרות.

זיהוי רגשות והבנת הבעות פנים בהקשר של אינטליגנציה רגשית

נושא זיהוי הרגשות נקשר באופן ישיר לאינטליגנציה רגשית. היכולת לזהות רגשות גם נקשרת לביטוי הרגשות. שהרי אנשים מזהים את הרגשות שמוכרים להם מעולמם האישי, וההיפך – ניתן להתחיל לזהות את הרגשות שנצפו תחילה באנשים סביבם. כאשר יכולת זו אינה ממומשת במלואה בקרב אדם כלשהו, כדאי מאוד למצוא את הדרכים ללמדו רמזים ודרכים לפרק לגורמים את רגשות האנשים סביבם (מה המשמעות של גבות מורמות? שפתיים קפוצות? וכו’). קלפי משחק המיועדים לפיתוח אינטליגנציה רגשית מהווים אבן דרך חשובה בתהליך זה, שאינו בא להחליף את התקשורת האנושית, אך מסוגל לתת כלים מספיק מדויקים ליצירת תקשורת זורמת יותר, ועל מנת שהילד יוכל לפתח את יכולותיו על בסיס איתן זה.

מה אומרות הבעות הפנים לילד?

כאשר ילד מסוגל לבצע שיום רגשות בצורה יעילה, הוא ירגיש יותר בטוח בעצמו, משום שלא יהיו לו ספקות לגבי מצבו, מה דרוש ממנו וכו’. לדוגמא, כאשר המורה אומרת לילד: “אני יודעת שאתה יכול להשיג הרבה יותר!” – הבעת הפנים שלה קובעת האם המשפט הנ”ל הינו חיובי או שלילי. רגש חיובי – עידוד, חיבה, יפעלו כתמריץ חיובי לילד. בעוד הבעת פנים שלילית – כעס, זעף, עשויים להשיג את התוצאה ההפוכה. כך, במידה והילד מתקשה בהבנת רגשות ולא תמיד מבין נכונה את הרגש שמשדרים כלפיו, ההערה הזאת עשויה לגרום ללחץ רב. כמו כל היקשרות עם ילדים ומבוגרים כאחד. חוסר ידע שווה לחוסר ביטחון. לפיכך, ילד המתקשה לקרוא את הרגשות על פניו של אחרים יכולים ליהנות רבות מקלפי המשחק של “משחקים שבלב” שנועדו לפתור בעיות מסוג זה באמצעים מהנים, מעוצבים וצבעוניים, משחקים שכל ילד יאהב!

המלצות כלליות לשיפור זיהוי רגשות והבנת הבעות פנים 

מצד אחד, אינטליגנציה רגשית הינה פעמים רבות מולדת (כלומר – ישנם ילדים שנולדים עם ההבנה הזאת, ויש כאלה שלא ונאלצים ללמוד את המיומנות הזאת תוך כדי החיים), אך לעיתים היו גורמים בחיי הילד שהפריעו להתפתחות של מיומות זאת. יכול להיות שהאנשים שבחברתם הוא בילה את שנותיו הראשונות לא ביטאו את רגשותיהם באמצעות הבעות פנים, לכן לא היה לילד מהיכן ליישם את העניין. בכל אופן, מדובר במיומנות שיכולה להיות גם נרכשת. היתרון הגדול של פיתוח אינטליגנציה רגשית באמצעות קלפים הינה העובדה שתהליך הלמידה נעשה בקלות והנאה. עולם חדש נחשף בפני הילד, מרתק ומרגש, משום שהוא חבוי ולא מובן עבורו עד כה. האפשרות להבין את תגובות הסובבים דרך היכרות עם הרגשות השונים באמצעות קלפי משחק – זוהי הדרך הפופולארית בקרב המטפלים של ימינו ליצור תנאי חיים נוחים יותר עבור כל ילד.

לקרוא כאן על היפותזת משוב הפנים

כישורים חברתיים וקשיים חברתיים

כישורים חברתיים וקשיים חברתיים הם שני מושגים הלקוחים מעולם הפסיכולוגיה ההתפתחותית והחברתית. כישורים חברתיים תקינים ממלאים תפקיד מרכזי בחיים. ילדים מוכשרים חברתית, הם לרוב פופולריים ואהובים. לעומתם, ילדים אשר מתקשים מבחינה חברתית חווים לעתים תכופות דחייה מבני-גילם וקושי להסתגל. ילדים המתקשים עם כישורים חברתיים מוצאים את עצמם במעגל קסמים: בעקבות הקושי שיש להם ביצירת קשרים חברתיים, הם חווים דחייה – כתוצאה מכך, הם מתקשים להתנסות עם יצירת קשרים חברתיים וממשיכים לחוש בידוד חברתי אשר הולך ומתעצם. 

כבר מגיל צעיר מאוד ילדים לומדים כיצד ליצור קשר עם אנשים אחרים. בגיל כמה שבועות הדבר מתחיל עם הצחוק הראשון של התינוק אל עבר אמו או אביו. הילד זוכה לתגובה חיובית על התנהגות זו ושב ועושה זאת פעם אחר פעם. וכך, לאט לאט, נוצרים הכישורים החברתיים הראשונים – הילד לומד ליצור קשר עם האנשים מסביבו. ההתפתחויות שהילד עובר בשנים שלפניו הן עצומות. כך הוא הדבר גם לגבי התפתחות הכישורים החברתיים.

בגיל 4-5 שנים רוב הילדים יודעים ליצור קשר תקין עם ילדים ומבוגרים בסביבתם. ובכל זאת, קיימת קבוצה של ילדים אשר חווה קשיים רבים עם הדבר. ייתכן שהדבר קורה משום שהילד גדל בסביבה בה, לדוגמא, נמצאים מעט ילדים אחרים והילד עוד לא רכש ניסיון במשחק המשותף עם ילדים. במקרה כזה הילד ידביק במהרה את הפער ויסגל לעצמו את הכישורים החשובים. אולם קיימת גם קבוצת ילדים אשר התנסו לא מעט במשחק ובקשר עם ילדים אחרים ובכל זאת מרגישים אבודים בנוכחותם. במקרים אלו אנו מדברים על קשיים חברתיים ולעתים אף על חרדה חברתית.

קשיים חברתיים

בגיל בית הספר היסודי יש לכארבעה עד שמונה אחוזים מהילדים קשיים חברתיים. כאשר אנו מתבוננים בקבוצת הילדים אשר מקבלת עזרה מקצועית, אנו למדים, כי בין 15%-20% מהם חווים קשיים חברתיים, בין אם בשילוב עם בעיות אחרות ובין אם לאו. חשוב מאוד להתייחס לבעיה זו ולטפל בה בגלל נטייתה לגדול ולא להיעלם, כפי שהיינו מקווים. לצד זאת, בעיות חברתיות מובילות לעתים קרובות לבעיות אחרות כגון, בעיות בתפקוד הלימודי בבית הספר. אנו רואים שבעיות חברתיות מובילות לתלות, לנסיגה ולתוקפנות. ניתן, פחות או יותר, לחלק ילדים עם בעיות חברתיות לשתי קבוצות.

הקבוצה הראשונה היא של ילדים מופנמים וסגורים. לילדים אלה אין או יש מעט מאוד קשר עם בני גילם. הם אינם בולטים בכיתה ולעתים תכופות בית הספר אינו רואה את בעייתם. והם נחווים לעתים קרובות כנוחים ו׳זורמים׳ בכיתה. הם אלה ביישנים, פסיביים ומתאימים את עצמם ביעילות לרצונם של אחרים. הם לא עומדים על שלהם וחווים קושי להביע כעס. אצל רבים מילדים אלה ניתן לראות חרדה חברתית – אצלם פחד הוא בד״כ הבסיס לבעיה החברתית. אגב, חרדה חברתית מופיעה גם אצל ילדים ללא בעיות בכישורים החברתיים. אצל קבוצת הילדים הזו נבחין כי יש להם חבר או שניים טובים. הם בדרך כלל מתקשים עם קבוצות של ילדים.

הקבוצה השנייה כן מנסה ליצור קשר, אולם עושה זאת באופן שגוי. ילדים אלה נראים כמבקשים לריב, מרבים לצעוק, להכות ולדחוף ילדים אחרים. ילדים אלה הופכים לא מעט לקרבנות של הצקה. בית הספר חווה בעייתיות בטיפול בילדים אלה. ילדם אלה אינם אהובים, מפגינים התפרצויות זעם ומתעלמים מזכויותיהם של אחרים.

אצל שתי הקבוצות ניתן לראות, כי לילדים קשה להעריך בצורה נאותה מה הסביבה מצפה מהם. יש להם מעט אמון ביכולות החברתיות שלהם (דבר, שבכל פעם שמצב חברתי נכשל או נתקע, מתחזק ומתקבע יותר ויותר) ופוחדים לעתים קרובות עד כדי הימנעות ממצבים חברתיים.

כיצד נוצרות בעיות בכישורים חברתיים וקשיים חברתיים?

מספר גורמים תורמים להתפתחות של בעיות חברתיות.

אנו רואים כי לעתים קרובות לאחד מההורים של הילד עם הקושי החברתי יש או היה בצעירותו קושי עם מצבים חברתיים. מצד אחד, ניתן לחשוב שלתורשה יש כאן תפקיד מסוים. מצד שני, אנו מבינים שהילד לא זוכה ללמוד את הכישורים החברתיים בצורה נכונה מהוריו. עם זאת, ילדים יכולים לפתח בעיות חברתיות גם בעקבות חוויה לא נעימה או טראומטית שהם חוו בתחום החברתי (הצקות, אלימות מצד ילדים אחרים וכו׳).

לעתים נוצרות הבעיות החברתיות בעקבות חשיבה מוטעית של הילד על עצמו ועל סביבתו. ילדים אלו חושבים לעתים תכופות: ״אף אחד הרי לא רוצה להיות חבר שלי, כולם חושבים שאני מוזר. כל מה שאני עושה הוא ממילא לא נכון״. בעקבות חשיבה מוטעית זו הילד מתחיל להימנע ממצבים חברתיים וכך לא מגיע להזדמנויות לרכישת כישורים חברתיים.

כיצד ניתן לקבוע כי קיימת בעיה?

על מנת לקבוע כי קיימת בעיה חברתית, אנחנו זקוקים לבדיקה יסודית. ננסה לערוך תצפית על התנהגות הילד באותם מצבים שהתנהגות חברתית מתבקשת ממנו (בדרך כלל בבית הספר). נקיים שיחה עם הילד, עם הוריו ועם מחנכת הכיתה בה הילד לומד. לעתים גם נבקש מההורים ומהמורה למלא שאלון. במקרים מסוימים נוכל גם לברר מהי דעתם של תלמידים אחרים באמצעות תיאור כללי של מי הם הילדים הנחמדים ביותר בכיתה ומי הכי פחות – כל זה יקרה באופן אנונימי, כמובן. באופן הזה נקבל תמונה יחסית מדויקת על האופן שבו הילד נחווה בכיתה.

בעזרת המידע שאספנו נוכל לקבוע האם אכן קיימת בעיה חברתית ובאיזה תחום כדאי וחשוב ללוות את הילד. רוב הילדים מפיקים תועלת מעזרה רגשית – הם לומדים לפחד פחות. ילדים אחרים יזדקקו ליותר עזרה בתחום הקוגניטיבי – לילדים אלה נעזור להבין ולצפות את ההתנהגות החברתית של ילדים אחרים. כך גם, נלמד אותם כי במצבים חברתיים קיימות מספר דרכים להתנהג. ילדים אחרים יזדקקו לליווי מוטורי דרך ללמדם כיצד לשחק עם אחרים בלי לדחוף או למשוך.

אילו סוגי טיפול קיימים לשיפור כישורים חברתיים וקשיים חברתיים?

ניתן לחלק את את אפשרויות הטיפול בקשיים חברתיים לארבע קבוצות:

לימוד התנהגות חברתית באמצעות תגמול על התנהגויות רצויות והכחדה של התנהגויות בלתי רצויות. נתחיל עם התנהגויות פשוטות, אולם עם הזמן נעלה את הדרישה לקבלת תגמול. שיטה זו יעילה בהגברת התנהגויות רצויות והפחתת התנהגויות בלתי רצויות. יחד עם זאת, שיטה זו אינה מתאימה לילד שזקוק ללמידה ולרכישה של התנהגויות חדשות. בנוסף, שיטה זו אינה יעילה במיוחד כאשר הילד מפוחד או חרד מאוד.

לימוד התנהגות חברתית באמצעות ׳מודלינג׳ (Modeling). הילד מתצפת קבוצת ילדים אשר מבחינה חברתית מתפקדת היטב, ולאחר מכן מביא את זה לשיחה עם המטפל. שיטה זו יעילה ביצירה של התנהגויות חדשות ולעתים תכופות משולבת עם השיטה הראשונה.

בשיטה הבאה נלמד את הילד התנהגות חברתית על-ידי ללמדו לזהות ולפרש בצורה נכונה קודים חברתיים מסביבתו. באופן הזה משתנה בצורה הדרגתית סגנון חשיבתו של הילד. אנו מציגים ומתארים לילד מצב חברתי. לאחר מכן פותחים בדיון בשאלות הבאות: מה קרה שם, כיצד אני יכול להגיב (יותר מאפשרות אחת), מהי דרך התגובה הטובה ביותר, מה יקרה לאחר התגובה, האם זו אכן הייתה התגובה הטובה ביותר?

על מנת לעשות שימוש יעיל בשיטה זו צריכה להיות לילד מוטיבציה לטיפול ורמה קוגניטיבית גבוהה יחסית. פה הילד לומד התנהגות חברתית באמצעות תרגול של כישורים חברתיים. בתרגול זה מיושמות 3 השיטות שתוארו למעלה בשילוב עם משחקי תפקידים ותרגילים מעשיים. שיטה זו מיושמת בדרך כלל במסגרת קבוצתית. מעבר למתואר כאן, העבודה בקבוצה מאפשרת התנסות חברתית חיובית ומעצימה את הביטחון העצמי.

לבעיות חברתיות יכולה להיות השפעה מכרעת על חיי הילד. על כן, חשוב ונכון לקחת ברצינות את הבעיות הללו ולטפל בהן, בעיקר משום שבעיות חברתיות עלולות גם לגרום לבעיות אחרות. מטרת כל צורות הטיפול שתוארו פה, היא שיפור ויצירת גדילה בכישורים החברתיים. את המטרה ננסה להשיג דרך ללמד ילדים מה עליהם לעשות, כיצד עליהם לעשות זאת ולהעניק להם את הביטחון העצמי להעז ולעשות זאת.

המאמר נכתב ע”י אורי מלמד, פסיכולוג חינוכי מומחה ופסיכותרפיסט ומנהל מרכז ׳כישורים׳ והועתק מאתר סלונה

קשר בין לקות למידה וקשיים חברתיים

קשר בין לקות למידה וקשיים חברתיים מתואר במחקרים לאורך שנים. מחקרים אלו עוקבים אחרי תלמידים לקויי למידה המתקשים ביצירת קשרים חברתיים. 

מאחר ותלמידים לקויי למידה משולבים בד”כ במערכות החינוך הרגילות, הדרישות והציפיות מהם דומות לכלל התלמידים בכיתות הרגילות, אך הם מתקשים לעמוד מול דרישות החברה לתחרותיות, לעמידה בלחצים וליצירת קשרים חברתיים מספקים. כבר בכיתות הנמוכות של ביה”ס, חלק מהילדים לקויי הלמידה, מבטאים רמות בדידות ומוריהם מעריכים אותם כמיומנים פחות מבחינה חברתית. גם תפיסתם העצמית ותחושת הביטחון לבצע תפקודים חברתיים מתערערת כתוצאה מתחושת הניכור החברתי.

המחקרים טוענים כי קשר בין לקות למידה וקשיים חברתיים שכיח וכי ללא הכשרה וטיפוח של היכולות והכישורים, הכוללים התמודדות פעילה עם ניכור חברתי, כישורי חברות ותחושת הבדידות, תלמידים אלה יתקשו להתגבר על הפער בינם לבין קבוצות בני גילם. כי בדומה לקשיים בתפיסת חומר עיוני, יתכן שלילדים לקויי למידה יש קושי בקליטת מיומנויות חברתיות, בעיבודן או בביצוען.

התנהגות חברתית הינה דפוס התנהגות בסביבה חברתית והיא מתבססת על אופי האדם, תכונותיו ודרכי פעולה הננקטות בכל מצב. כמו כן היא קשורה ללמידה של התאמת ההתנהגות לאירוע, הערכת תוצאות ההתנהגות וקבלת משוב מהסביבה. התנהגות חברתית הולמת היא יכולת הפרט למלא אחר ציפיות החברה, לבנות קשרים חברתיים עם בני גילו ולקבל החלטות בהקשרים רגשיים, אישיים, חברתיים וערכיים.

יכולת חברתית מורכבת מהתנהגות מסתגלת וממיומנות חברתית. חלק מתהליך של הלמידה הוא פיתוח מיומנויות הנחוצות לאדם לשנות את עצמו, כדי ליצור אינטראקציה חברתית יעילה ולפתח מודעות וידע בנוגע לקשרים חברתיים. כמו כן לומד האדם לשלוט בעצמו, לפתור בעיות ולהתאים את עצמו למצבים חברתיים שונים.
כישלונות רצופים בלימודים, חסכים חברתיים, הפרעות התנהגות, קשיי קשב וריכוז, תחושת דיכאון, חוסר יכולת לוויסות רגשי, תוקפנות ואלימות ,קושי בשליטה עצמית ודימוי עצמי נמוך תורמים ומעצימים את הקושי בפיתוח מיומנויות חברתיות ואינטראקציות חברתיות. התפתחות היכולת לשלוט ברגשות היא מיומנות התפתחותית הקשורה לתהליכי קשב והיסח הדעת, לכישורי שליטה עצמית ולדחייה של רגשות שליליים. ילדים הלוקים בקושי בויסות רגשי מתוארים פעמים רבות כילדותיים וחסרי בשלות רגשית.

קשר בין לקות למידה וקשיים חברתיים

קושי בהתנהגות חברתית מסתגלת נובע בגלל תקשורת לא יעילה או חוסר הבנה של קודי התנהגות מקובלים. יתכן גם שקיים קושי בפענוח מצבים חברתיים והבנתם, ופירוש לא נכון של תגובות הזולת. קיים גם קושי בתפיסה ובהבנה של מצבים חברתיים מורכבים.

קשיים חברתיים יכול לנבוע מחסך בידע ובהתנסות: מאי היכולת ללמוד אותן בשל עכבה רגשית כמו חרדה, פחד, כעס או הימנעות. או בשל היעדר הזדמנויות להתנסויות חברתיות כמו: כיצד ליזום קשר עם בני אותו גיל, ו/או כיצד להגיב בשעה שילדים אחרים יוצרים עימם קשר. הם זקוקים להוראה מכוונת וממוקדת של מיומנויות חברתיות המותאמת לרמתם ולקשייהם כדי להביאם לרמה של התנהגות חברתית נשלטת ומבוקרת.

לקות בביצוע מיומנויות פירושה העדר יכולת ביצוע, למרות שקיים ידע במיומנויות הרצויות, אין אפשרות לביצוע בגלל בעיה רגשית כלשהי, או בעיה בשליטה עצמית. התנהגות המאופיינת ברמה גבוהה של תוקפנות, אי קבלת מרות, אלימות או התנהגות מופנמת, עלולה לגרום לקשיים חברתיים, רגשיים ולדחייה חברתית. לעיתים הקושי נובע בגלל דרגת עוררות גבוהה וקשיי קשב וריכוז, הגורמים להם להתקשות בריסון התנהגות אימפולסיבית או שליטה רגשית במצבים שונים.

חלק מהילדים מגלים תחושות מצוקה ותסכול גוברים, וחלק מהם מצליחים לפתח מיומנויות המסייעות להם להתמודד ולהצליח, למרות הקשיים. נראה כי ילדים המתקשים לפתח מיומנויות חברתיות שהכרחיות להסתגלות מוצלחת בבית הספר נקלעים למעגל קסמים: מצד אחד הם מתקשים לרסן את התנהגותם ולהסתגל לנורמות חברתיות, ומצד שני, בניסיון ליצור קשרים עם חברים, הם נוקטים התנהגות שאינה מקובלת: הם נוטים להאשים את הזולת, להתמודד עם כעס של הזולת, מתקשים להבין רגשות אחרים, נוהגים להפריע לאחרים. התנהגותם ווכחנית והם נזקקים לתשומת לב רבה. תגובותיהם מוגזמות ואינן תואמות את המצופה מבני גילם.

עקב קשייהם להגיע לשליטה בחומר הלימוד, חוסר יכולתם להתמיד במשימות ונטייתם להיכנע ולוותר על ביצוע משימות, תורמים גם הם להתנהגות בלתי מסתגלת ואפילו לנשירה מביה”ס. קשיי הסתגלותם עלולים לגרום לדחייה חברתית או התעלמות. ככל שמצב זה מתמשך, כך מאמצים לעצמם הילדים סגנון התנהגות האופייני לילדים בודדים שיחריף את תחושת בידודם.

יש ביניהם ילדים שמתאמצים להרחיב את קשריהם החברתיים, אך עושים זאת ללא הצלחה, ויש מהם שנמנעים ונסוגים ואינם יודעים כיצד לפעול. המצב גורם להם לצער רב עד בכי או דיכאון.

בשל כל אלה המצוינים כאן, יש צורך במודעות רבה יותר לחשיבותן של המיומנויות החברתיות ולקשייהם של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים לפתח קשרים אלו. משום כך יש צורך בהתערבות מוקדמת של אנשי מקצוע כדי לעזור לילדים לפתח מיומנויות חברתיות, לשפר את היכולת השפתית, אסטרטגיות של שיחה והעברת מסרים ברורים. יש מהם הזקוקים לתמיכה על מנת לקדם קשרי גומלין יעילים וביסוס מעמדם החברתי החיובי בקבוצת בני גילם. למרות שיש הטוענים כי לימוד מיומנויות חברתיות, חיוניות מאד לילדים אלה, לא תמיד הן מצליחות, שכן קיימים מחקרים שמוכיחים שאמנם ניתן ללמדן בחדר טיפולים, אך הלימוד אינו מביא לכלל יישומן בחיי היום יום.

על ההורים לעקוב אחרי מצבם החברתי של ילדיהם, לשוחח עמם ולנסות לעזור להם להתגבר. רצוי גם לערב את המחנכת כדי שתוכל לתמוך בילד ולחזק אותו מבחינה חברתית.

ניתן גם להעסיקם בתחומים שאינם חברתיים ובתחום הכישורים הייחודים שלהם, וזאת כדי לעודדם: משחקי מחשב שיכולים להוות בסיס לקשרים עתידיים עם בני גילם. חוגים שונים לפיתוח כישורים: כדורגל, כדור עף, שחייה תחרותית, בלט, אמנות, ריקודים, קפוארה, נגינה, ציור, עיסוק בבעלי חיים ועוד.

הצלחה בתחומים שונים יעודדו וישפרו את מצב רוחם ואת מצבם החברתי, כמו גם יעזרו להם להתמודד עם מצבי קושי.

מחברת: אורבך נחמה מקור: https://www.add-syndrome.co.il/