שבעת כללי הזהב ליצירת חשיבה מנצחת, או בקיצור, שבעת הכללים שיאפשרו לכם להיות מי שאתם רוצים ולחיות כפי שהייתם רוצים לחיות.

1.שימו לב למה שמעסיק את תשומת הלב שלכם בכל רגע נתון. רבי נחמן מברסלב אמר: “אתם נמצאים היכן שהמחשבות שלכם נמצאות. דאגו שהמחשבות שלכם יימצאו היכן שאתם רוצים להימצא”. אז פשוט דאגו למקם את תשומת ליבכם תמיד בצד החיובי של הדברים, באפשרות, במה שמשמח ובמה שמעצים. זכרו שכל דבר נכון כמו ההיפך שלו, ואתם יכולים לבחור איך לתאר כל מצב, כל אדם וכל דבר.

2.את המחשבות אנחנו יוצרים, גם אם לפעמים נדמה לנו שהן “באות מעצמן”. חשיבה היא דפוס, הרגל. אם אני רגילה לחשוב תמיד “בטח סידרו אותי”, “בטח רוצים לנצל אותי”, או “לא מתייחסים אלי יפה”, אני אעשה את זה באופן אוטומאטי בכל מצב, ולמרבה הפלא זה גם מה שאני אראה ואחווה. לסגל לעצמנו דפוס אוטומאטי חדש זה רק עניין של אימון. תתחילו לשאול: מה נהדר בזה? איך אני יכול להפיק מהמצב הזה את המקסימום? אילו דברים נפלאים קרו לי היום? ולאט לאט המחשבות שלכם יתרגלו ללכת לשם באופן אוטומאטי.

3.תלמדו לסלוח. כאשר אנחנו שומרים טינה, אנחנו שומרים אותה אצלנו, לא אצל האדם השני. תזכרו שלא לסלוח זה כמו לשתות רעל ולקוות שהשני ימות מזה. אם נגרם לכם עוול, קטן או גדול, אל תגרמו לעצמכם עוול גדול עוד יותר בזה שתמשיכו להסתובב עם טינה, כעס ומרירות. סלחו, שחררו והמשיכו הלאה.

4.המפתח לתודעה של שפע הוא נתינה והכרת תודה. נתינה יכולה להיות חומרית – גם אם אין לכם הרבה – תמיד תוכלו למצוא סביבכם מישהו שיש לו אפילו פחות. נתינה יכולה להתבטא גם בדיבור ובמעשה. מחמאות, חיזוקים, מאור פנים, עזרה קטנה, אפילו לאדם זר. תנו לנהג שלפניכם להשתלב בתנועה, תראו איזה מצב רוח טוב זה יעשה לכם. תנו כל הזמן, בלי לספור “ומה קיבלתי חזרה” ומובטח לכם שתקבלו דברים נפלאים שלא תכננתם אפילו לקבל. הוסיפו לזה הכרת תודה – זה מעצים עוד יותר את תודעה ה”יש”.

5.קבלו באהבה את מה שיש. אין טעם להתנגד לו. אפשר לשנות כל דבר, אבל הצעד הראשון לשינוי הוא לאהוב את מה שיש. התנגדות רק מנציחה את המצב הבלתי רצוי. אתם רוצים לרזות? תתחילו מלאהוב את הגוף שלכם. אתם רוצים בית יותר יפה? תתחילו מלאהוב ולטפח את הבית שיש לכם. אתם רוצים שהילד ישתפר בלימודים? תתחילו מלמצוא מה נפלא בו עכשיו.

6.זכרו שדומה מושך דומה. דאגו שהתדר האנרגטי שלכם יהיה גבוה. תדר של שמחה, אהבה, חיוביות ושפע. זה ימשוך אליכם דברים בעלי אותו גוון, וגם ההיפך נכון, כשאנחנו בתדר נמוך, של קרבנות, האשמה ומרירות, אנחנו מושכים דברים מאותו תדר. אז בעצם, העבודה העיקרית היא להיות בתדר חיובי, גבוה ושמח. מצאו דברים שמעלים את התדר שלכם: חייכו באופן יזום, צחקו בקול רם, שימו מוסיקה שאתם אוהבים, קשטו את הבית בפרחים. כל דבר שעושה לכם שמח ומרומם את רוחכם.

7.זכרו שהכל אפשרי. יש לנו הרבה יותר כוחות ויכולות מכפי שאנחנו רגילים לחשוב. אם יש משהו שאתם באמת רוצים – פשוט מקדו בו את תשומת ליבכם, תראו את עצמכם כבר שם, ותתחילו לעשות פעולות קטנות שיובילו אתכם לכיוון. גם אם אין לכם מושג איך זה יקרה, אם תמקדו את כל תשומת ליבכם בתמונה הרצויה לכם – תגלו למרבה הפלא שאתם מתחילים להתקדם לשם.

הועתק ברשות מאתר דרך הדעת

חשיבה חיובית יפה לבריאות

מחקרים בתחום מדעי ההתנהגות מצביעים בברור על כך שאנשים הנוטים לחשוב באופן חיובי (חשיבה חיובית) הינם אנשים המתארים את עצמם כבעלי איכות חיים טובה, כבעלי רמת אושר גבוהה, סיפוק ושביעות רצון טובים. הם מצליחים יותר מבחינה משפחתית, חברתית ותעסוקתית מאשר אלה אשר בדרך כלל נוטים לחשוב בצורה שלילית. הרגשה טובה (פחות רגשות שליליים), מניעה למעורבות ולתחושת השתייכות, ליצירתיות, לקבלת החלטות טובות ויעילות, לתחושה של חיים משמעותיים ובעלי עניין. הוכח שאנשים אופטימיים, בעלי חשיבה חיובית נוטים לחלות פחות והחלמתם מהירה יותר מאשר הפסימיים.

לקראת סוף המאה שעברה החלו חוקרים לבדוק את השפעת החשיבה החיובית על חיינו בעקבות הפסיכולוג החוקר ד”ר מרטין סילברמן (Martin Silverman), שהכניס ללקסיקון ההתנהגות את המושג “פסיכולוגיה חיובית”. ד”ר סילברמן בדק מה גורם לאנשים להיות מאושרים ולאו דווקא מה גורם להם להרגיש אומללים, לסבול מטראומות, מעכבות ומה הם הגורמים לתגובות התנהגותיות ורגשיות הדורשות התערבות טיפולית.

סילברמן טען שהמטרה של כל בני האדם היא להיות מאושרים. הרדיפה אחרי האושר עוזרת לקבל החלטות והיא המניע העיקרי של המין האנושי. באותה נשימה, אפשר לומר שאושר הוא אחד הדברים הכי חמקמקים וקשים להשגה, בראש ובראשונה מכיוון שקשה להגדיר מהו אושר, ושנית, מפני שקשה לנו להבין מה יעשה אותנו מאושרים. סילברמן בדק האם אושר היא תכונה מולדת או נרכשת, כלומר, האם ניתן ללמוד להיות מאושרים, לשנות דפוסי חשיבה כך שיהיו מועילים יותר וידידותיים יותר.

הגישות של המאמינים בפסיכולוגיה החיובית ובשיטת הטיפול החשיבתי – התנהגותי (C.B.T) טוענות שיש הנולדים עם יכולת טבעית להיות מאושרים, אך גם שניתן בכל גיל לשנות דפוסי חשיבה ובהתאם את דפוסי ההתנהגות.

ניתן לבדוק את דפוסי החשיבה, לבחון מהם הדפוסים השגויים או המעוותים, לתרגל ולהתרגל לחשיבה חיובית מועילה.

אהרון בק (Aaron Temkin Beck) שהינו אבי הגישה “הרציונל – ריגושית” טוען שהתגובה והרגשות כלפי ארוע מסוים מבוססים על החשיבה הקודמת לתגובה ושהמחשבה היא הקובעת את התגובה. לכן, נוכל לראות לגבי אותו ארוע תגובות שונות אצל אנשים שונים. לדוגמא, אצל אנשים המעורבים בתאונה, נראה כאלה שמאבדים עשתונות ואחרים שמתעשתים, שמתגייסים לעזור.
מסתבר שיש לרבים דווקא נטייה לכיוון חשיבה בתבניות שליליות, יש מחשבות שליליות הצצות באופן כמעט אוטומטי, ויש להיות מודע להטייה זו. מודעות להצפה של מחשבה שלילית מעלה את היכולת ליצור מרחב חדש של מודעות: היכולת לשאול את עצמנו – האם המחשבות האלה הן אמיתיות? אילו ראיות תומכות במחשבה זו או אחרת? האם יש דרך אחרת להתבונן במצב? שאלות אלה פותחות דלת של הזדמנויות ואפשרויות חדשות לקשת אחרת של תגובות. מסתבר שלרוב “הנבואה” אכן מגשימה את עצמה.

אופטימיות, אמונה ביכולת להצליח ולהשיג את הרצוי מביאה להצלחות ולהישגים רצויים, בעוד אמונה פסימית גוררת תוצאות שליליות.
מה משפיע על מידת האושר? למרות מה שחושבים, עושר הוא אמנם גורם חשוב כדי להשיג רמת איכות חיים טובה, כולל רמת בריאות טובה, אך מעל רמה מסוימת הוא אינו מקנה בהכרח גם אושר. הפרופסורים כהנמן וטברסקי (חתני פרס נובל) הוכיחו שמשפחה איננה מאושרת יותר כאשר היא עשירה יותר. לפי המחקרים שלהם – השפעת העושר החומרי על האושר היא בעיקר באמצעות מדידה יחסית לעצמם או לאחרים.קיימות מטרות עושר הנחשבות לחשובות לפני שמשיגים אותן (דירה מפוארת, הצלחה במבחן חשוב, רכב יוקרתי וכו’), אבל לאחר השגתן החשיבותן כמעט מתבטלת. עוגנים אחרים חשובים להשגת האושר ולפי מחקרים רבים אפשר לסכם שרוב בני האדם מאושרים כאשר הם מוצאים משמעות בחיים (גם במצבים קשים), תעסוקה משמעותית ועניין.
רמות נמוכות של קשרים חברתיים, של פעילות חברתית ושעמום מסוכנים לבריאות ממש כמו עישון סיגריות או עודף משקל. כבר בעבר אריסטו וסוקרטס שמו דגש על עשייה. האושר לדעתם הינו פעולה של עשייה ותוצאה של עשייה.

ובכן מה מומלץ לעשות?
שומרים על חשיבה חיובית. מזהים את החוזקות ואת המחשבות הגורמות הרגשה טובה, ומשתדלים לחשוב מחשבות כאלה מדי יום.

שומרים על עשייה חיובית ועל עיסוקים מהנים. ממשיכים בפעילויות בהן יש תחושה של הצלחה ושל סיפוק.

משמרים בעשייה היומיומית תחושה של שליחות, הערכה עצמית וסיפוק.

שומרים על קשרים חברתיים ועל פעילות חברתית.

מתנדבים לעשות למען האחר. מחקרים מצביעים על כך שמתנדבים בריאים יותר בנפש ובגופם. חלקם אף חשים שההתנדבות מועילה להם יותר מאשר לארגון בו הם מתנדבים.

מכירים ומוקירים תודה. מסתבר שהנוטים להכיר תודה על דברים, גם על אלה שהתרחשו בחינם, חיים יותר.

מתעמלים, מטפחים את הגוף ואת הנשמה.

נשמרים מרגשות שליליים כגון: אשם, קנאה, רחמים עצמיים.

מבינים כי כישלון הוא חלק מהדרך להצלחה. אדיסון נכשל עשרות פעמים במעבדה שלו לפני  שהגיע לפתרון – נורת חשמל יעילה וזולה. הוא טען שכל כשלון רק קירב אותו להצלחה.

נהנים מהדרך. רק דרך מאתגרת ומעניינת מובילה ניצחון.

הרבי נחמן מברצלב אמר “אתה נמצא במקום בו נמצאות מחשבותיך, וודא שמחשבותיך נמצאות במקום בו אתה רוצה להיות.”

הועתק מהאתר של המרכז הרפואי בני ציון