Categories
מאמרים משחקים וקלפים טיפוליים

משחקי קופסא

משחקי קופסא

המאה שלנו מביאה איתה שינויים טכנולוגיים רבים. אחד מאותם התחומים שהטכנולוגיה משנה הוא עולם הילדים שלנו. משחקי קופסא זה כבר ממש לא אותו הדבר כמו שהיה פעם. היום הילדים שלנו כמעט ולא מתעניינים במשחקי קופסא. היום כל משחק שהיה אי פעם משחק קופסא הפך למשחק מחשב. כמובן הטכנולוגיה של היום מקדמת אותנו קדימה וממש אי אפשר להתנגד לה, אבל היא גם מעלימה מן העולם משחקים שהילדים שלנו יכלו לשחק בהם.

עולה שאלה מאוד מעניינת, האם קיימים הבדלים כלשהם בין ילדים מהמאה שלנו לילדים מהמאה ה-20 והמאות הקודמות? האם השוני הזה ישתקף גם במבוגרים שהם יהפכו להיות?

משחקי קופסא – למה?

משחקי הקופסא של פעם נועדו לעזור לילדים לפתח את היכולת החברתית שלהם, את הדימיון, את היכולת המוטורית ואת היכולת השיכלית שלהם.

משחקי הקופסא שהיינו משחקים בהם פעם היו גורמים לילדים להיפגש ולפתח את היכולת החברתית שלהם. המשחקים שהילדים שלנו משחקים בהם היום לא תורמים ליכולת החברתית של הילד ובטח שלא גורמים להם להיפגש. היום הם נפגשים בצורה וירטואלית ומשחקים שם. חוקרים רבים מתחבטים בשאלה האם הטכנולוגיה של היום באמת יכולה להחליף את משחקי הקופסא מהתקופה שלנו. האם הקשר של הילדים עם המחשב יכול לספק להם את אותם הכישורים החברתיים שסיפקו לנו משחקי הקופסא. או שאולי כל הטכנולוגיה תרחיק את הילד מהחברים ולא תפתח אותו כפי שאנו מצפים.

איננו רוצים לפסול את המשחקים הטכנולוגיים אלא להוסיף להם בנוסף את משחקי הקופסא שרק יכולים לתרום להתפתחותו של הילד.

המשחקים המודרניים והפופולריים כיום הם בעצם משחקים אלקטרוניים. היתרון הבולט שלהם הוא שהם מפתחים לילדים את היכולת לשלוט במכשירים טכנולוגיים שונים. הילדים של היום הם מומחים גדולים בכל הקשור בשליטה במוצרים טכנולוגיים. מובן שזהו יתרון – הרי מוצרים טכנולוגיים הם חלק נכבד מחיי הילדים ואף המבוגרים. לכן הם יגדלו להיות מבוגרים בעלי יכולת לשלוט במכשירים טכנולוגיים ואף יוכלו ליישם חלק מהיכולת הזו בעבודתם בעתיד.

הורים רבים יעדיפו להעניק לילד יכולת קוגנטיבית וערכים נוספים מאשר לאפשר לו לבהות שעות במסך המחשב כאשרבאותו הזמן הוא היה יכול לשחק במשחק קופסא, בטלוויזיה. אך מאידך ההורים יעדיפו שלא להסתבך עם הוראות מסובכות למשחק קופסא ולאפשר לילד לשחק במשחק מחשב עם הוראות קלות. הורים נוטים להירתע מהוראות מסורבלות שפוגם בהנאה שלהם מהמשחק קופסא – אך הילדים של היום מחפשים את הקושי הזה ומוכנים לכל אתגר שהמשחק יספק להם. הילדים של היום יתעניינו יותר במשחק שדורש מהם יותר להתאמץ.

לסיכום, משחקי מחשב אמנם טובים ויכולים לפתח את הילדים מבחינה טכנולוגית אבל מומלץ להורים לנסות ולהכניס את הילדים לעולם משחקי הקופסא ולפתח גם את היכולות החברתיות שלהם.

Categories
אינטיליגנציה רגשית מאמרים

זה לא רק הציונים – אינטליגנציה רגשית אצל ילדים

אינטליגנציה רגשית אצל ילדים

רוב בתי-הספר שמים דגש על הישגיו השכליים של התלמיד ומזניחים את התפתחותו הרגשית.
מומחה לחינוך: “מחקרים מוכיחים שאינטליגנציה רגשית יכולה לנבא הצלחה בקריירה טוב יותר מאשר מנת המשכל”

שנים ארוכות ראו באינטליגנציה שכלית גורם מכריע בהתפתחות הילד ובסיכויי הצלחתו, והתעלמו מיכולות חיוניות אחרות, כמו מודעות עצמית, יכולת שליטה על הדחפים, התמדה, מוטיבציה, אמפתיה ויכולת ליצור ולקיים קשרים חברתיים. ובקיצור: אינטליגנציה רגשית.

“אינטליגנציה רגשית איננה נתון מולד, אלא אוסף של יכולות שאפשר לטפח, לחזק ולכוון”, אומרת ד”ר עדנה כצנלסון, ממכללת סמינר הקיבוצים. “מעולם לא הועברה לילדים כמות כה רבה של מידע בלי סינון של מבוגרים כפי שמתרחש היום. אנחנו חיים בתרבות שנותנת מקום לכסף, לכוח ולאינטלקט ופחות לרגשות ולדיאלוג”.

פרופ’ אהרון בן-זאב, רקטור אוניברסיטת חיפה, מאפיין אינטליגנציה רגשית כשילוב אופטימלי של יכולות שכליות ורגשיות. “ממבט ראשון אפשר לחשוב שזה ניגוד, משהו שלא ייתכן, כמו גשם יבש, זאת משום שבהיסטוריה התרבותית העמידו שכל מול רגש ושאלו אצל מי משניהם היתרון, למי עלינו לשמוע”, הוא אומר. “התשובה הרווחת היתה לשכל, כיוון שזה הכושר שמייחד אותנו מהחיות. העדיפות הזו לשכל התבטאה בדיכוי רגשות. זה רווח בכל ההיסטוריה, אם כי בכל תקופה היו כמובן אנשים שחשבו אחרת”.

לדברי בן-זאב, ההבחנה בין שכל לרגש בולטת גם כיום. “גם היום אומרים, ‘תתנהג באופן מקצועי’, ‘צנחנים לא בוכים’, או ‘נשים הן רגשניות ומותר להן להגיב רגשית, ואילו הדימוי הגברי לא מאפשר להתנהג באופן רגשני. המצב האופטימלי הוא לדעת לשלב בין שני הצדדים ולתת משקל מתאים ומינון נכון, בהתאם לנסיבות”.

– מה היתרונות של אינטליגנציה רגשית גבוהה?

“אדם עם אינטליגנציה רגשית גבוהה יכול לתפקד בצורה טובה יותר ולתקשר, דבר שממתן את הרגש השלילי. אדם כזה גם מתנהג בצורה מוסרית יותר ופחות אלימה.

“צריך ללמד רגשות במערכת החינוך כדי שתהיה אינטליגנציה רגשית. כשיודעים מתי הרגשות מתחזקים או מתעוררים, אפשר גם לכוון אותם. לכוון את הרגשות פירושו לכוון את הרגשות השליליים ולחזק את החיוביים. עצם המודעות לרגשות היא צעד ראשון בהכוונתם. ברגע שיודעים למה כועסים או מקנאים, או למה אוהבים, האהבה תהיה חזקה יותר”.

למחוננים יש בעיה

לדברי פרופ’ בן זאב, בחלק מבתי-הספר יש מודעות לאינטליגנציה רגשית, אבל עדיין צריכה להתבצע קפיצת מדרגה בתחום, במסגרתה ייכנס לימוד הרגשות באופן הרבה יותר מסיבי למכללות לחינוך ולבתי-הספר. בן-זאב: “הכרת הרגשות תסייע להתמודד עם מצבים רגשיים, וכך נוכל לגדל ילדים שיו – כלים לכוון את רגשותיהם ולהיות רגועים ומאושרים יותר. מה שקיים בבתי-הספר טוב, אבל מועט”.

בן-זאב מציין כי לתלמידים מחוננים רבים יש בעיה רגשית, היות והמערכת השכלית משתלטת על הכוונת ההתנהגות שלהם. “גם ילדים פחות טובים בהכוונת רגשות”, הוא אומר. “הם רוצים סיפוקים מיידיים כאן ועכשיו, ללא שום דחייה”.

ד”ר יונתן קסלר מהמכללה האקדמית תל-חי מציין, כי רוב בתי-הספר נוקטים בשיטת חינוך המבוססת על הצד הקוגניטיבי. כלומר, דוגלים בלימוד נושאים שהם בעיקר על בסיס שכלי וחשיבתי ובכך מזניחים את הפן הרגשי. קסלר: “מחקרים מוכיחים שאינטליגנציה רגשית יכולה לנבא הצלחה בקריירה בצורה טובה יותר מאשר מנת המשכל, ומכאן הרעיון ליישם בבתי-הספר תוכניות המבוססות על פיתוח האינטליגנציה הרגשית של התלמידים. המטרות של התוכניות האלה הן פיתוח מודעות עצמית, פיתוח תקשורת בין-אישית ובניית ה’אני’ של הילד כדבר שלם, הכולל גם את הצד השכלי וגם את הצד הרגשי”.

לדברי קסלר, בתי-ספר שמיישמים את התוכניות לפיתוח האינטליגנציה הרגשית, משנים למעשה את האקלים הבית-ספרי. “הוכח כי בבתי-ספר אלו יש ירידה ניכרת ברמת האלימות והישגי התלמידים עלו בצורה משמעותית”.

אחת התוכניות הזוכות להצלחה היא “מעגל מפגשים”, במסגרתה נפגשים הילדים כל בוקר עם מחנכת הכיתה כשהם יושבים במעגל, וכל ילד מציג בפני חבריו את מה שמפריע לו. כשהוא מסיים, מי שמעוניין להתבטא ולייעץ לו כיצד לנהוג, מבקש את רשותו. “בשיטה זו”, אומר קסלר, “הילד מרגיש שהוא נמצא במרכז וקשובים לו. הוא פורק את אשר על לבו וכך פנוי לעסוק בלימודים האחרים בצורה הרבה יותר יעילה ומוצלחת”.

ד”ר יוסי גוטרמן, מהמכללה האקדמית תל-חי, מדגיש כי המודעות בארץ לתחום האינטליגנציה הרגשית הולכת וגוברת, בעיקר בקרב אנשי חינוך, אם כי בקרב הפסיכולוגים עדיין יש הרבה ספקנות לנושא. “האינטליגנציה הרגשית עוזרת לנו להבין טוב יותר מה משפיע על היבטים שונים של הסתגלות טובה ושל הצלחה, בהנחה שהמימד האינטלקטואלי לא מסביר את כל התמונה”, מדגיש גוטרמן.

“עד להתפתחות התחום העריכו ילדים ואנשים בצורה חד-מימדית, רק על סמך האינטליגנציה, ואילו עכשיו מתאפשר מישור נוסף, בו אדם יכול להעריך את עצמו ולרכוש תחושה של ערך עצמי. אדם יכול לומר לעצמו לא רק ‘כמה אני חכם’, אלא גם ‘כמה אני רגיש וכמה אני יכול לתקשר עם הסביבה'”.

פרופ’ אהרון בן-זאב: “אדם עם אינטליגנציה רגשית גבוהה יכול לתפקד בצורה טובה יותר. הוא מתנהג בצורה מוסרית יותר ופחות אלימה”

הועתק מאתר YNET