ערכת אביזרים לטיפול בויסות חושי
ערכת אביזרים לטיפול בויסות חושי נוצרה לאחר שנים רבות של נסיון מחקרי וטיפולי בעבודה עם ילדים, הורים ומבוגרים. הערכה כוללת למעלה משישים אביזרים המאפשרים מענה טיפולי בקשיים בויסות החושי. מענה זה נשען על ידע מקצועי, עמוק ורחב בתחום הוויסות החושי והעיבוד החושי.
ערכת אביזרים לטיפול בויסות חושי יכולה לשמש הן ככלי אבחוני והן לתרגול ולשיפור תפקוד בתחום הויסות והעיבוד החושי. חשוב להבין את הרציונאל שעומד מאחורי כל אחד מהאביזרים ומהמשחקים שבערכה. כמו כן, רצוי ומומלץ לקבל הנחייה, יעוץ וליווי לשימוש בערכת אביזרים לטיפול בויסות חושי לשם התאמת התרגול לטיפול בויסות חושי.
*** התמונות המצורפות בערכת אביזרים לטיפול בויסות חושי הינם להמחשה בלבד. יתכנו שינויים בגדלים ובצבעים.
ערכת אביזרים לטיפול בויסות חושי מגיעה בארגז גדול עם מכסה ובתוכו שש קופסאות. כל האביזרים מאורגנים בנוחות בארגז ומחולקים למערכות החושים השונות.
חוש הראיה – המערכת הויזואלית
חוש הראייה מאפשר קליטה של מראות וצבעים, הבחנה בין עצמים קרובים ורחוקים והבחנה בתנועה של יצורים חיים ועוד. רגישות יתר בתחום זה תתבטא בצורך בכיסוי העיניים כדי לסנן גירויים, קושי בהעברת מבט מאובייקט אחד לשני (כמו מהלוח למחברת), קושי לעקוב אחר אובייקט בתנועה כגון כדור, קושי לעקוב אחר שורה בעת הקריאה וקושי לדייק במשימות של מוטוריקה עדינה. תת רגישות בתחום זה תתבטא בתשוקה לגירויים חזקים כגון אורות מנצנצים, צבעים חזקים, תנועות מהירות כמו סיבובי מאוורר וכו. הטיפול ברגישות זו הוא פיתוח מודעות, חשיפה מבוקרת והדרגתית לאור בעוצמות שונות, שימוש במסנני צבע, שילוב תרגילים של מערכת הראיה ועוד. לרכישת ערכה נפרדת לויסות חוש הראיה.
חוש השמיעה – המערכת האודוטורית
חוש השמיעה מאפשר קליטה של גירויים קוליים וצלילים מהסביבה. כמו כן, הוא מספק מידע אודות מיקומם היחסי של עצמים במרחב. איבר הגוף המקושר לחוש השמיעה הוא האוזן והיא משמשת כאיבר חישה עבור מערכת השמיעה, בנוסף היא מעורבת גם בשמירה על שיווי המשקל של הגוף. תגובה קיצונית לרעשים, קולות וצלילים עלולה להצביע על אי ויסות במערכת השמע. דוגמאות לתגובה זו הן אטימת אוזניים באמצעות הידיים, בכי קיצוני ופתאומי, דיבור בקול רם ועוד. הטיפול ברגישות זו הוא פיתוח מודעות, חשיפה מבוקרת והדרגתית לצלילים בעוצמות שונות, שימוש במסנני שמע, שילוב תרגילים של מערכת התנועה והשמיעה וחיזוק מיומנויות תקשורת.
חוש המגע השטוח – המערכת הטקטילית
חוש המגע השטוח (טקטילי) מורכב ממערכת חיישנים וקולטנים המצויים בכל הגוף, סמוך מאד לפני העור. המערכת הטקטילית קולטת גירויים המגיעים מחוץ לגוף ומתרגמת אותם לתחושה ומעבירה למוח מידע על מרקם, גודל, קרבה, טמפרטורה וצורה. מערכת זו אחראית גם על הגנה ואזהרה ומשפיעה רבות על הקשר הבינאישי. רגישות יתר טקטילית עלולה לגרום להימנעות מכל דבר (חפץ או אדם). ביטויי הרגישות יהיו לרוב: הסתייגות, הימנעות ורתיעה. המיומנויות העלולות להיפגע עשויות לכלול: קשיים גרפומוטוריים, קשיים חברתיים (יצירת קשר, מגע), קושי בתפקוד יומיומי (ביגוד, הנעלה, אכילה, הגיינה) ועוד. תת רגישות טקטילית עלולה להתבטא בצורך מוגבר בגירויים מסוג זה. הטיפול ברגישות זו היא פיתוח מודעות, חשיפה מגוונת, מבוקרת, ומדורגת למרקמים שונים על פני העור או מתן גירוי מוגבר תוך הפנייה לפעילויות נורמטיביות העשויות לתת מענה לכך (נשכנים, תרגולי פה ועוד).
חוש המגע העמוק – המערכת הפרופריוצפטיבית
חוש המגע העמוק (פרופריוצפטיבי) היא מערכת חיישנים הממוקמת בשרירים ובמפרקים, ומאפשרת לזהות ולחוש כל איבר ביחס למנח הגוף וביחס לסביבה. דרך מערכת זו המוח מנטר את מיקום האיברים ביחס למרחב ואת מיקומו של כל איבר ביחס לאיבר אחר. תת רגישות בחוש זה עשויה להתבטא בתפקודים שונים כגון: צורך בגירוי מועצם על שריר הגוף, צורך במתיחת הגוף, בחיבוק חזק, קשיים בוויסות כוח, קשיים גרפומוטוריים, לעיתים סרבול מוטורי. גירוי מספק יכול להגיע משתי פעולות המבוצעות על שרירי ומפרקי הגוף: יצירת לחץ (פנימי או חיצוני) ומתיחה. הטיפול בתחום זה מתייחס בין היתר לחשיפה מבוקרת וקבועה של מתן גירוי מועצם לצרכי האדם. עיסויים, גירוי שרירי מועצם ותיעול פעילויות ומיומנויות הם דרכים שונות למענה יעיל בתחום זה. ערכה נפרדת לויסות חוש המגע העמוק. לערכה נפרדת לויסות חוש המגע העמוק
חוש התנועה – המערכת הוסטיבולארית
המערכת הוסטיבולרית ממוקמת באוזן הפנימית והיא אחראית, בין היתר, על שיווי המשקל והיציבה, מיקוד המבט, תכנון התנועה, והשליטה המוטורית. מערכת זו מעבירה את המידע למוח ולשאר מערכות הגוף לשם תגובה גופנית מתאימה ולשמירה על שיווי המשקל באמצעות תנועה, נדנוד, קפיצות אנכיות, גלגול, סיבוב צירי. במצב של תת רגישות וסטיבולרית ישנו צורך רב בגירויים עוצמתיים כגון דחיפה, התגוששות, טיפוס, ריצה, קפיצות, נדנוד, גלגול וכו. במצב של רגישות יתר וסטיבולרית יתעורר קושי בשימור תנוחה כנגד כוח הכובד ותתפתח נטייה להישענות ולנפילות במקביל לקושי בארגון תגובת התגוננות מפניהן. רגישות יתר וסטיבולרית עלולה להוביל להימנעות ממגוון רחב של התנסויות, פעילויות או מצבים חברתיים, חרדה קיצונית כתגובה לנפילה או אף אפשרות לנפילה, חשש מכל ניתוק מהקרקע. במצבים קיצוניים אף בירידה במדרגות או דילוג מעל מכשולים קטנים. כמו כן עשויה להופיע חוסר סיבולת לתנועה שתתבטא בתגובות כגון חיוורון, סחרחורות, בחילות והזעה בעת תנועה סיבובית או מהירה. הטיפול ברגישות זו מתמקד בתרגול שיווי משקל ובתנועה וסטיבולארית (אנכית, אופקית וסיבובית). 
חוש הריח – המערכת האולפקטורית
היכולת לזהות ריחות, במיוחד את אלה שמאיימים על הקיום, היא יכולת מולדת המשתכללת ומתעדנת עם השנים. לריחות שונים המצויים בחללים שונים יש השפעה רבה על תפקוד האדם (התקרבות, התרחקות, קנייה, עוררות, רגיעה, מחלה ועוד). ריח שאינו נעים מפעיל את המערכת האוטונומית, ונוצרת תגובה לא רצונית, מהירה ביותר המשפיעה על התגובות הרגשיות וההתנהגותיות. רגישות יתר של חוש הריח מתבטאת בתגובות כגון: בחילה, הקאה וכאב ראש. בנוסף לכך, מתוספות גם תגובות גופניות שונות כגון: התרחקות, סגירת האף, הסבת ראש, דחיה וכו׳.
חוש הטעם – המערכת האוראלית
חוש הטעם תורם ליכולתם של בעלי חיים ובני אדם לשער את מידת התועלת שהגוף יכול להפיק מהמזון או את מידת הנזק שעלולה להיגרם מצריכתו. תמהיל הטעמים של המזון מעובד במוח ומעורר תחושה של עונג, סיפוק או גועל וסלידה. טעם משונה (מרירות גבוהה, אוכל מקולקל) יגרום לרתיעה וזהירות (דרך תחושת גועל, בחילה ואף הקאה). רגישות יתר בחוש הטעם עלולה להתבטא בקשיים בתחום התזונה. חמיצות היא הטעם הדומיננטי לתגובת דחיה (לרוב לימון, עגבנייה וזיתים). רגישות בחוש הטעם עלולה להשפיע על הפרעת אכילה, פגיעה במטבוליזם, חוסר באבות מזון, מאבקים סביב התזונה, חוסר שקט ואי נוחות. ביטוי נוסף לרגישות יכול להתבטא בהעדפת מרקמי מזון חלקים על פני מחוספסים או מגורענים. תת-רגישות חוש הטעם מתבטאת בקושי להגביל כמויות מזון ובתגובה לא מותאמת לחומרים מסוכנים (כגון: פירות בוסר, עלי הרדוף, חומרים רעילים וכו).ילדים אלו אוכלים כמעט הכל וללא עכבות. בנוסף יכולה להיות העדפה לשילובי מאכלים מוזרים. הטיפול ברגישות זו היא פיתוח מודעות, חשיפה מגוונת, מבוקרת ועקבית לטעמים שונים (בעיקר למיץ לימון).
ערכת אביזרים לטיפול בויסות חושי פותחה על ידי :
טל זכרין – עובדת סוציאלית MSW, מומחית בטיפול בטראומה – S.E.P מפתחת מגוון משחקים טיפוליים ״משחקים שבלב״. מנחה קבוצות וצוותים מקצועיים מתחום הטיפול, הרווחה והחינוך.
אבי בז׳ה – מטפל, מרצה ומומחה בתחום התפקוד המוטורי והוויסות החושי.
לאביזרים ומשחקים נוספים בתחום הויסות החושי
*** המוצרים המוצגים בתמונה הינם להמחשה בלבד. יתכנו שינויים בתוכן, צבעים ובגדלים לפי הקיים במלאי ועל פי שיקול דעת המפתח.
