נשכן לעיפרון ומקל נשיכה לויסות חושי

הפה מהווה מקור חשוב לבקרה, איזון ושליטה עצמית. שימוש מציצת אצבע הינה שכיחה כדרך להתמודדות עם רגעי עייפות ותסכול. ילדים לעיתים לועסים חפצים שונים כמו עפרונות, מחקים, בגדים ומכניסים דברים לפה כדי לעזור לווסת את מערכת העצבים שלהם. הן ילדים והן מבוגרים, מבלי לשים לב לכך, עושים כל מיני דברים כדי להתרכז ולהירגע. פעולות כגון לעיסת מסטיק, נשנוש ממתק, קיסם בפה, אכילת קצה העיפרון, עישון וכו. כך, בכל רגע נתון, ילדים או מבוגרים עם רגישות חושית אוראלית מנסים במודע או לא במודע לשמור על האיזון החושי והרגשי.

התערבות טיפולית לויסות חושי אוראלי נדרשת כאשר קיימת התנהגות שמפריעה לתפקוד הכללי והיומי. אנחנו יכולים למצוא ילדים שמוצצים שרוולים, צווארונים, אבנים ועלים של החצר, מכרסמים עפרונות או מחקים, קוססים ציפורניים וכו’. התנהגות זו אינה מעשית ואפילו עלולה להיות מסוכנת. הסיבה להתנהגות זו יכולה להגיע ממקורות שונים. יכול להיות שחלק מהילדים מראים התנהגויות אלו כצורך חושי בניסיון לחיפוש מענה בפה, להרגיש את הפה או ייתכן שיהיה להם צורך לעשות משהו כדי לשמור על רמת העוררות, רמת הקשב שלהם במהלך משימה. במילים אחרות, הם מנסים לווסת את עצמם ולמצוא דרך לאיזון חושי עצמי.