רגש – הגדרת הערך בויקיפדיה

רגש – הגדרת הערך בויקיפדיה מתואר כמצב נפשי שיש לו ביטויים סובייקטיביים ואובייקטיביים. הרגש עשוי להתבטא במידות שונות של עוררות גופנית נעימה או לא-נעימה, בדפוסי חשיבה מסוימים ובהתנהגות. רגש מקושר למצב רוחו של האדם, ולאישיותו.

רגשות שונים יכולים להתקיים במקביל. בהתאם לכך, מצבים מסוימים יכולים לעורר מספר רגשות בעצמות שונות ואדם יכול לחוש בו זמנית גם רגשות מנוגדים כגון, שמחה ועצב בו זמנית.

ניתן להמשיך לקרוא כאן

כישורים חברתיים וקשיים חברתיים

כישורים חברתיים וקשיים חברתיים הם שני מושגים הלקוחים מעולם הפסיכולוגיה ההתפתחותית והחברתית. כישורים חברתיים תקינים ממלאים תפקיד מרכזי בחיים. ילדים מוכשרים חברתית, הם לרוב פופולריים ואהובים. לעומתם, ילדים אשר מתקשים מבחינה חברתית חווים לעתים תכופות דחייה מבני-גילם וקושי להסתגל. ילדים המתקשים עם כישורים חברתיים מוצאים את עצמם במעגל קסמים: בעקבות הקושי שיש להם ביצירת קשרים חברתיים, הם חווים דחייה – כתוצאה מכך, הם מתקשים להתנסות עם יצירת קשרים חברתיים וממשיכים לחוש בידוד חברתי אשר הולך ומתעצם. 

כבר מגיל צעיר מאוד ילדים לומדים כיצד ליצור קשר עם אנשים אחרים. בגיל כמה שבועות הדבר מתחיל עם הצחוק הראשון של התינוק אל עבר אמו או אביו. הילד זוכה לתגובה חיובית על התנהגות זו ושב ועושה זאת פעם אחר פעם. וכך, לאט לאט, נוצרים הכישורים החברתיים הראשונים – הילד לומד ליצור קשר עם האנשים מסביבו. ההתפתחויות שהילד עובר בשנים שלפניו הן עצומות. כך הוא הדבר גם לגבי התפתחות הכישורים החברתיים.

בגיל 4-5 שנים רוב הילדים יודעים ליצור קשר תקין עם ילדים ומבוגרים בסביבתם. ובכל זאת, קיימת קבוצה של ילדים אשר חווה קשיים רבים עם הדבר. ייתכן שהדבר קורה משום שהילד גדל בסביבה בה, לדוגמא, נמצאים מעט ילדים אחרים והילד עוד לא רכש ניסיון במשחק המשותף עם ילדים. במקרה כזה הילד ידביק במהרה את הפער ויסגל לעצמו את הכישורים החשובים. אולם קיימת גם קבוצת ילדים אשר התנסו לא מעט במשחק ובקשר עם ילדים אחרים ובכל זאת מרגישים אבודים בנוכחותם. במקרים אלו אנו מדברים על קשיים חברתיים ולעתים אף על חרדה חברתית.

קשיים חברתיים

בגיל בית הספר היסודי יש לכארבעה עד שמונה אחוזים מהילדים קשיים חברתיים. כאשר אנו מתבוננים בקבוצת הילדים אשר מקבלת עזרה מקצועית, אנו למדים, כי בין 15%-20% מהם חווים קשיים חברתיים, בין אם בשילוב עם בעיות אחרות ובין אם לאו. חשוב מאוד להתייחס לבעיה זו ולטפל בה בגלל נטייתה לגדול ולא להיעלם, כפי שהיינו מקווים. לצד זאת, בעיות חברתיות מובילות לעתים קרובות לבעיות אחרות כגון, בעיות בתפקוד הלימודי בבית הספר. אנו רואים שבעיות חברתיות מובילות לתלות, לנסיגה ולתוקפנות. ניתן, פחות או יותר, לחלק ילדים עם בעיות חברתיות לשתי קבוצות.

הקבוצה הראשונה היא של ילדים מופנמים וסגורים. לילדים אלה אין או יש מעט מאוד קשר עם בני גילם. הם אינם בולטים בכיתה ולעתים תכופות בית הספר אינו רואה את בעייתם. והם נחווים לעתים קרובות כנוחים ו׳זורמים׳ בכיתה. הם אלה ביישנים, פסיביים ומתאימים את עצמם ביעילות לרצונם של אחרים. הם לא עומדים על שלהם וחווים קושי להביע כעס. אצל רבים מילדים אלה ניתן לראות חרדה חברתית – אצלם פחד הוא בד״כ הבסיס לבעיה החברתית. אגב, חרדה חברתית מופיעה גם אצל ילדים ללא בעיות בכישורים החברתיים. אצל קבוצת הילדים הזו נבחין כי יש להם חבר או שניים טובים. הם בדרך כלל מתקשים עם קבוצות של ילדים.

הקבוצה השנייה כן מנסה ליצור קשר, אולם עושה זאת באופן שגוי. ילדים אלה נראים כמבקשים לריב, מרבים לצעוק, להכות ולדחוף ילדים אחרים. ילדים אלה הופכים לא מעט לקרבנות של הצקה. בית הספר חווה בעייתיות בטיפול בילדים אלה. ילדם אלה אינם אהובים, מפגינים התפרצויות זעם ומתעלמים מזכויותיהם של אחרים.

אצל שתי הקבוצות ניתן לראות, כי לילדים קשה להעריך בצורה נאותה מה הסביבה מצפה מהם. יש להם מעט אמון ביכולות החברתיות שלהם (דבר, שבכל פעם שמצב חברתי נכשל או נתקע, מתחזק ומתקבע יותר ויותר) ופוחדים לעתים קרובות עד כדי הימנעות ממצבים חברתיים.

כיצד נוצרות בעיות בכישורים חברתיים וקשיים חברתיים?

מספר גורמים תורמים להתפתחות של בעיות חברתיות.

אנו רואים כי לעתים קרובות לאחד מההורים של הילד עם הקושי החברתי יש או היה בצעירותו קושי עם מצבים חברתיים. מצד אחד, ניתן לחשוב שלתורשה יש כאן תפקיד מסוים. מצד שני, אנו מבינים שהילד לא זוכה ללמוד את הכישורים החברתיים בצורה נכונה מהוריו. עם זאת, ילדים יכולים לפתח בעיות חברתיות גם בעקבות חוויה לא נעימה או טראומטית שהם חוו בתחום החברתי (הצקות, אלימות מצד ילדים אחרים וכו׳).

לעתים נוצרות הבעיות החברתיות בעקבות חשיבה מוטעית של הילד על עצמו ועל סביבתו. ילדים אלו חושבים לעתים תכופות: ״אף אחד הרי לא רוצה להיות חבר שלי, כולם חושבים שאני מוזר. כל מה שאני עושה הוא ממילא לא נכון״. בעקבות חשיבה מוטעית זו הילד מתחיל להימנע ממצבים חברתיים וכך לא מגיע להזדמנויות לרכישת כישורים חברתיים.

כיצד ניתן לקבוע כי קיימת בעיה?

על מנת לקבוע כי קיימת בעיה חברתית, אנחנו זקוקים לבדיקה יסודית. ננסה לערוך תצפית על התנהגות הילד באותם מצבים שהתנהגות חברתית מתבקשת ממנו (בדרך כלל בבית הספר). נקיים שיחה עם הילד, עם הוריו ועם מחנכת הכיתה בה הילד לומד. לעתים גם נבקש מההורים ומהמורה למלא שאלון. במקרים מסוימים נוכל גם לברר מהי דעתם של תלמידים אחרים באמצעות תיאור כללי של מי הם הילדים הנחמדים ביותר בכיתה ומי הכי פחות – כל זה יקרה באופן אנונימי, כמובן. באופן הזה נקבל תמונה יחסית מדויקת על האופן שבו הילד נחווה בכיתה.

בעזרת המידע שאספנו נוכל לקבוע האם אכן קיימת בעיה חברתית ובאיזה תחום כדאי וחשוב ללוות את הילד. רוב הילדים מפיקים תועלת מעזרה רגשית – הם לומדים לפחד פחות. ילדים אחרים יזדקקו ליותר עזרה בתחום הקוגניטיבי – לילדים אלה נעזור להבין ולצפות את ההתנהגות החברתית של ילדים אחרים. כך גם, נלמד אותם כי במצבים חברתיים קיימות מספר דרכים להתנהג. ילדים אחרים יזדקקו לליווי מוטורי דרך ללמדם כיצד לשחק עם אחרים בלי לדחוף או למשוך.

אילו סוגי טיפול קיימים לשיפור כישורים חברתיים וקשיים חברתיים?

ניתן לחלק את את אפשרויות הטיפול בקשיים חברתיים לארבע קבוצות:

לימוד התנהגות חברתית באמצעות תגמול על התנהגויות רצויות והכחדה של התנהגויות בלתי רצויות. נתחיל עם התנהגויות פשוטות, אולם עם הזמן נעלה את הדרישה לקבלת תגמול. שיטה זו יעילה בהגברת התנהגויות רצויות והפחתת התנהגויות בלתי רצויות. יחד עם זאת, שיטה זו אינה מתאימה לילד שזקוק ללמידה ולרכישה של התנהגויות חדשות. בנוסף, שיטה זו אינה יעילה במיוחד כאשר הילד מפוחד או חרד מאוד.

לימוד התנהגות חברתית באמצעות ׳מודלינג׳ (Modeling). הילד מתצפת קבוצת ילדים אשר מבחינה חברתית מתפקדת היטב, ולאחר מכן מביא את זה לשיחה עם המטפל. שיטה זו יעילה ביצירה של התנהגויות חדשות ולעתים תכופות משולבת עם השיטה הראשונה.

בשיטה הבאה נלמד את הילד התנהגות חברתית על-ידי ללמדו לזהות ולפרש בצורה נכונה קודים חברתיים מסביבתו. באופן הזה משתנה בצורה הדרגתית סגנון חשיבתו של הילד. אנו מציגים ומתארים לילד מצב חברתי. לאחר מכן פותחים בדיון בשאלות הבאות: מה קרה שם, כיצד אני יכול להגיב (יותר מאפשרות אחת), מהי דרך התגובה הטובה ביותר, מה יקרה לאחר התגובה, האם זו אכן הייתה התגובה הטובה ביותר?

על מנת לעשות שימוש יעיל בשיטה זו צריכה להיות לילד מוטיבציה לטיפול ורמה קוגניטיבית גבוהה יחסית. פה הילד לומד התנהגות חברתית באמצעות תרגול של כישורים חברתיים. בתרגול זה מיושמות 3 השיטות שתוארו למעלה בשילוב עם משחקי תפקידים ותרגילים מעשיים. שיטה זו מיושמת בדרך כלל במסגרת קבוצתית. מעבר למתואר כאן, העבודה בקבוצה מאפשרת התנסות חברתית חיובית ומעצימה את הביטחון העצמי.

לבעיות חברתיות יכולה להיות השפעה מכרעת על חיי הילד. על כן, חשוב ונכון לקחת ברצינות את הבעיות הללו ולטפל בהן, בעיקר משום שבעיות חברתיות עלולות גם לגרום לבעיות אחרות. מטרת כל צורות הטיפול שתוארו פה, היא שיפור ויצירת גדילה בכישורים החברתיים. את המטרה ננסה להשיג דרך ללמד ילדים מה עליהם לעשות, כיצד עליהם לעשות זאת ולהעניק להם את הביטחון העצמי להעז ולעשות זאת.

המאמר נכתב ע”י אורי מלמד, פסיכולוג חינוכי מומחה ופסיכותרפיסט ומנהל מרכז ׳כישורים׳ והועתק מאתר סלונה

כישורים חברתיים הם מכלול של מיומנויות ויכולות של האדם התורמים לקשרים בין-אישיים ותקשורת עם אנשים אחרים.

כישורים החברתיים משפיעים על התנהגות האדם במצבים חברתיים. כישורים חברתיים כוללים פיתוח יכולת של תקשורת חברתית ומערבים הפעלה של אינטליגנציה רגשית. כישורים חברתיים יכולים לסייע לאדם להתמודד מול מצבים חברתיים מאתגרים כמו לחץ חברתי ולהשפיע על אווירה קבוצתית. בהתאם לכך, יש להם חשיבות רבה לפיתוח יכולת מנהיגות.

כישורים חברתיים מאפשרים לאדם ליצור רושם ראשוני טוב, שהוא אחד המרכיבים המכריעים בקביעת המוניטין והתפיסה הכללית של הזולת אודות אותו האדם.
רכישת כישורים חברתיים היא חלק מתהליך החיברות וההתפתחות החברתית של האדם מילדותו. בהתאם לכך, חלק ניכר מהפעילות בגן ילדים מוקדש לנושא זה והעיסוק בו ממשיך גם במסגרת בית הספר.

יכולות ומיומנויות הנדרשות לרכישת כישורים חברתיים

הכישורים החברתיים נשענים על מגוון יכולות ומיומנויות מתחומים שונים. למשל, שליטה עצמית מסייעת לרכישת כישורים חברתיים, משום שהיא מאפשרת להימנע מהתנהגויות שאינן מקובלות חברתית, אשר תוצאותיהן אינן רצויות לאדם. באופן דומה, רכישת שפה היא הבסיס לכישורים החברתיים המערבים תקשורת מילולית, כמו שימוש בדיבור במהלך שיחה. פיתוח האוריינות‎ חשוב למצבים חברתיים המערבים תקשורת כתובה; מצבים מסוג זה נפוצים במסגרת רשתות חברתיות מקוונות.

פגיעה בכישורים חברתיים

פגיעה בכישורים החברתיים יכולה להשפיע על תפקודו של האדם בחיים האישיים, להקשות עליו להשתלב בחברה וליצור קשר עם קבוצת השווים שלו, ולפגוע באיכות חייו. הנמכה בכישורים חברתיים עלולה לעורר תגובות שליליות מצד הסביבה כמו לעג, כעס, עוינות ובוז. במקרים קיצוניים פגיעה חמורה בכישורים החברתיים יכולה אף להוביל לשנאה ולחרם חברתי‎.

בתחום הבידור מוצגות לעתים קרובות דמויות בעלות קשיים שונים בכישורים החברתיים. דוגמה פופולרית היא דמותו של שלדון קופר מתוך הסדרה “המפץ הגדול”. “היפה והחנון” היא תוכנית מציאות המתארת מפגשים בין גברים בעלי אינטליגנציה גבוהה וכישורים חברתיים נמוכים, לבין נשים יפות בעלות כישורים חברתיים גבוהים שחסר להן ידע כללי בתחומים בסיסיים.

גורמים לפגיעה בכישורים חברתיים
כאמור, רכישת כישורים חברתיים מתבססת על מספר יכולות ומיומנויות בתחומים שונים. בהתאם לכך, ישנם מספר גורמים העלולים להוביל לפגיעה בכישורים חברתיים, אשר כל אחד מהם יכול לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות ובעוצמות שונות. לעתים הפגיעה זניחה או קלה מאוד לטיפול, אך במצבים קיצוניים יותר הפגיעה תשפיע באופן משמעותי על התפקוד החברתי של האדם.

כל אחד מהגורמים צריך להיות מאובחן ומטופל על ידי איש המקצוע המתאים. בנוסף, כישוריו החברתיים של אדם מסוים עלולים להיפגע מיותר מגורם אחד בו זמנית – מצב המכונה תחלואה נלווית או תחלואה כפולה. במקרה זה יש לתת מענה מתאים עבור כל אחד מהגורמים במסגרת תוכנית רב-תחומית.

דוגמאות לגורמים העלולים להוביל לפגיעה בכישורים החברתיים:

• הפרעה נוירו-התפתחותית‏
• לקויות שונות הפוגעות ביכולות התקשורתיות, כמו לקות שפה.
• תסמונות מהספקטרום האוטיסטי כמו אוטיזם קלאסי, תסמונת אספרגר.
• הפרעה טורדנית-כפייתית.
• הפרעת אישיות אנטיסוציאלית.
• אימפולסיביות ופגיעה באינהיביציה, אשר עלולות להקשות על האדם להימנע מפעולות ותגובות שאינן רצויות עבורו. מכיוון שתסמיני הליבה של הפרעת קשב כוללים בין היתר אימפולסיביות ופגיעה באינהיביציה, אוכלוסייה זו נמצאת בסיכון לפגיעה בכישורים החברתיים. עם זאת, הנמכה בתחומים אלו יכולה להיגרם גם מסיבות אחרות.

הועתק מאתר ויקיפדיה

חשיבות המשחק להתפתחות ילדים – מאמר

חשיבות המשחק להתפתחות ילדים מוסבר למעשה כאמצעי חשוב ביותר בהתפתחותם של ילדים, היות והוא מלמד אותם על עצמם, על היכולות שלהם ועל ההתייחסות שלהם לעולם. הורים רבים שואלים את עצמם האם האם משחק עם הילד/ה הוא בזבוז זמן? ההפך הוא הנכון! הורים רבים אשר נמצאים בסיטואציה של משחק עם ילדם מעדיפים ללמדו תכנים חדשים על פני האפשרות הפשוטה – לשחק עימו. המחשבה העומדת מאחורי זה יכולה להיות “משחק הוא ביזבוז זמן וחסר תועלת בעוד שכאשר אני מלמד אותו דברים חדשים הוא נתרם מכך”, אולם אלה אינם פני הדברים. בנוסף, חשיבות המשחק להתפתחות ילדים היא בכך שהוא יוצר יחסים חמים במשפחה, חוויות טובות ודרכו אפשר ללמד את הילד להתמודד עם בעיות ולפתח את הדמיון. ההתפתחות של יכולת המשחק הסימבולי של הילד מצריכה מעורבות הורית וכאן עולה השאלה כיצד עושים זאת?

הכלל החשוב ביותר במשחק משותף עם ילד הוא לעקוב אחר ההובלה של הילד. הורים פעמים רבות מבנים את המשחק של הילד ומחלקים לו הוראות כיצד לבצע את הדברים, והתוצאה היא חוויה לא מתגמלת בעבור שני הצדדים. חשוב לזכור כי המטרה היא לפתח דרך המשחק את הדמיון והעצמאות של הילד ולחזק את בטחונו העצמי ותחושת השליטה והכוח שלו. לכן, הילד צריך להיות המוביל במשחק וההורה המובל. המשחק הוא הזדמנות לשיתוף פעולה ולא כדאי לנצלו לתחרות או הפגנת כוח.

בזמן המשחק המשותף עם הילד רצוי שלא לשאול את הילד שאלות (איזו חיה זאת?) אלא פשוט לתאר את מה שהילד עושה (אתה מאכיל את הסוס). חשוב גם להימנע מהערות ותיקונים, כל אלה חוסמים את החקירה העצמאית של הילד ועוצרים אותו מלפתח רצף במשחק. חשוב לשבח את הילד על הרעיונות שהוא מציג (למשל: “איזה רעיון יפה לעשות ארוחה לבובות”) ולזכור שהתוצר הסופי אינו המטרה אלא התהליך.

כאשר הילד נתקל בקושי במהלך המשחק אל תמהר לעזור לו, אלא רצוי להציע לו לעשות את הדברים יחד. אפשר לתת הצעה, ולבקש מהילד להציע הצעות לפתרון גם משלו. לעודד אותו שהוא יכול למצוא פתרון. פתרון הבעיה במקומו של הילד מגבירה את התלות במבוגר ופוגעת בהערכה העצמית של הילד.

זכרו, חצי שעת משחק משותף ביום בו ניתנת תשומת לב חיובית רבה, יכולה להפחית התנהגות שלילית.

ילדים זקוקים לעיתים לחזור שוב ושוב על אותו המשחק על מנת לצבור בטחון, אם ידרשו למשחק מורכב יותר הם עלולים להרגיש חוסר בטחון ותחושת כישלון ולכן חשוב לאפשר להם את החזרתיות ולהתאים את קצב המשחק אליהם. אם הילד מתנגד למשחק מסוים כדאי לעבור למשחק אחר שהוא מעוניין בו, זכרו המטרה היא להגביר את בטחונו העצמי של הילד ותחושת השליטה שלו.

עימותים בין הורה לילד נוצרים פעמים רבות סביב משחקי קופסא, כאשר הילד מסרב לשחק לפי הכללים הכתובים. חשוב להבין כי יכולת ההבנה של חוקים אצל ילדים בני פחות משבע עד שמונה שנים היא חלקית. לכן אם ילד מציע חוקים שעוזרים לו לנצח צריך לאפשר זאת, ללא חשש שהוא לא ילמד להפסיד בכבוד, את זה הוא ילמד בחיים האמיתיים…

כתבה: מאיה אחירז. פסיכולוגית התפתחותית מומחית

המלצות על משחקי קופסא לילדים – מאמר

המלצות על משחקי קופסא לילדים הוא מאמר על הרצון המשותף לכל ההורים הרוצים קשר קרוב ומשמעותי עם ילדיהם. הרוב המוחלט של ההורים יודע שלשחק עם הילדים זה דבר טוב. גם משחקי ספורט מחוץ לבית, גם משחקי יצירה ודמיון, וגם משחקי קופסא בבית. המגוון אינסופי.

משחקים מהנים, יש בהם שמחה, ונוצרת קרבה ללא מאמץ רב, פשוט דרך החוויה המשותפת. דרך המשחק הילדים רוכשים ידע, לומדים דרכי התמודדות, למשל עם כללי המשחק, ועם תחרות והפסדים. דרך המשחק מתרגלים מיומנויות פיזיות, שכליות, חברתיות. רוכשים בטחון וקירבה במשפחה. רק טוב יש במשחק משותף של הורים עם ילדיהם.

אז למה בבתים רבים ממעטים ההורים לשחק עם הילדים?

יש הורים שעומס משימות החיים גורם להם לשכוח את חשיבות המשחק, ואת ההנאה ממנו. במרוץ היומיום יש תמיד משימות חשובות יותר, יש עניני משמעת וסדר יום לטפל בהם, והמשחק נדחק לשוליים, ומתקיים רק לעיתים רחוקות. זה טבעי וכמעט בלתי נמנע בחיינו המודרניים והלחוצים.

יש הורים המודים, שהם לא אוהבים את משחקי הילדים, מרגישים טפשי, משעמם. מעדיפים לעשות עם הילדים דברים אחרים. הם נמנעים ממשחקים כמה שניתן, ואם כבר מוכרחים הם משחקים בחוסר הנאה.

והילדים? הם תמיד אוהבים זמן משחק והנאה עם ההורים, לפחות בגילאים הצעירים, ועד גיל ההתבגרות. אין הדבר אומר, שהם תמיד מרוצים ומאושרים תוך כדי המשחק. הם יכולים להתרגז, להיות מתוסכלים מהפסד, להיות עצובים או לנסות להשתלט. עבורם המשחק הוא ‘כמו החיים’ והם לוקחים אותו ברצינות.

הורים לעיתים מחמיצים את היתרונות שבמשחק כי הם מנסים לחנך את הילדים ‘להנות מהמשחק’, וכועסים כשהילדים מבטאים רגשות אחרים.

המלצות על משחקי קופסא לילדים – המלצות להורים:

-הרבו לשחק עם ילדיכם. גם בעומס החיים זיכרו שהפוגת המשחק חשובה, לא פחות משיעורים, או עיסוק בנושא חינוכי רשמי אחר- שיעורי בית, סידור החדר וכו’. אם עברו שבועות ולא שיחקתם, התעקשו על הפנאי המהנה של המשחק. בצעו אותו גם בתוך העומס.

– הנהיגו הרגל של משחק משפחתי- פעם בשבוע , זמן קבוע בו משחקים. שישי לפנות ערב, אחד מימי סוף השבוע בו ההורים יותר פנויים. משחק של הורה עם ילד, הורים עם כל הילדים. ההרגל משריש את המשחק שיהיה חלק מההווי המשפחתי. ילדים והורים זוכרים את ההרגל, והוא הופך להיות חלק נעים מהזכרונות המשפחתיים.

• ביחרו עם הילדים משחקים שמהנים אותם, וגם אתכם.
• קחו את הילדים לבחור משחקים. תנו להם הנחיה בין אלו משחקים לבחור. למשל, בין משחקי קופסא מסוימים שאתם מגדירים, ונהלו משא ומתן של בחירה משותפת.
• אפשרי גם שכל ילד יבחר משחק שאהוב עליו, וגם ההורה יבחר משחק שאהוב עליו, ותשחקו במשחקים ‘לפי תור’. כל שבוע במשחק המועדף על מישהו אחד. כך ילמדו הילדים להתחשב ברצונות של אדם אחר, ולהתאמץ עבורו. מסר חינוכי ממדרגה ראשונה.
• גוונו במשחקים, קנו כל תקופה משחק חדש, כדי שיהיה מעניין, וכדי שתתקדמו במשחקים לפי ההתפתחות של הילדים.
• ביחרו משחקים שיש בהם ערך חינוכי והתפתחותי לילדים-
• אין צורך לבחור במשחקים עם מארזים מפוארים. דוקא המשחקים הישנים והקלסיים, שבהם שיחקנו בילדותינו יכולים להיות מתאימים- הם גם מהנים וגם מפתחים מיומנויות.

לילדים בגיל הצעיר, יוכי בן נון הפסיכולוגית הראשית של ‘בריאות כללית’ ממליצה על :

*דמקה- כבר ילדים מגיל חמש יכולים ללמוד את המשחק, אבל ילדים מגיל שבע ומעלה יפיקו ממנו את המירב. זהו משחק אסטרטגיה בו על הילד לקחת בחשבון נתונים רבים ולהתיחס אליהם בו זמנית. זהו משחק שמלמד ‘לחשוב קדימה’ ולתכנן, וגם להתיחס לתכנון של מי שמולך. לנחש מה הוא חושב, ובכך לתרגל מיומנות חברתית חשובה. זהו משחק מצוין לילדים אימפולסיביים והיפראקטיביים, כי הם צריכים ללמוד לא ‘להגיב מהבטן’ אלא לחשוב ולתכנן כדי להצליח.

*משחק הזכרון. אפשר להתחיל מגיל שלוש. בתחילה צריך לשחק עם מספר קטן של קלפים , ולהקפיד שהדוגמאות על הכרטיסים תהיינה ברורות ומוכרות לילד. ככל שהגיל עולה אפשר לעבור למספר גדול יותר של פירטי זכרון.

משחק הזכרון מאמן את הזכרון החזותי והמרחבי של הילד, מתרגל סריקה מהירה של גירויים, והתמקדות בגירוי הרצוי. היתרון של המשחק הוא שניתן להעלות את רמתו עם עליית הגיל של הילדים.

*דוקים- משחק מעולה מגיל ארבע וחצי- חמש. מתרגל מוטוריקה עדינה, קורדינציה, ריכוז, סבלנות ותכנון. לעיתים דוקא הילד עם אצבעותיו הקטנות מצליח יותר מהמבוגר בהפרדת הדוקים.

*ומשחק קלאסי אחרון- רביעיות. אפשר לשחק מגיל שלוש ואילך, ובכל פעם להשתמש ברביעיות אחרות. יש משחקי רביעיות המותאמות גם למבוגרים, כך למשל משחק הרביעיות היפהפה על תל אביב וירושלים. המחשחק מאמן יכולת מיון והכללה. מלמד ילדים מושגים, מכנה משותף, מה דומה ומה שונה. המשחק מתרגל גם כישורי זכרון. דרך המשחק רוכשים גם ידע על התכנים השונים של הקלפים.

משחקים נוספים לילדים בוגרים יותר יכולים להיות משחק ‘הרמז’ המתרגל הסקת מסקנות לוגית בהקשר של פתרון בעיה בלשית. המשחק ‘שדה תעופה’ המלמד התמצאות גאוגרפית במדינות העולם, מונופול כמובן, המלמד ניהול פיננסי וידע על ערים בעולם.

לרוב המשחקים יש ערך חינוכי כלשהו, זאת בנוסף לערך המשפחתי החיובי הקבוע של בילוי זמן משותף של ההורים והילדים.

– ביחרו משחקים שיאפשרו לילדים להצליח-

ביחרו משחקים ברמה של הילדים, שיוכלו לחוות הצלחה ונצחון, גם אם לא כל הזמן, אז לפחות חלק מהזמן. כך המשחק יהיה חוויה מהנה ולא מתסכלת.

– הרשו לעצמכם להנות במשחק ‘כמו ילדים’- תנו לילדים לראות את ההורים שלהם בדרך אחרת מאשר זו הבוגרת אליה הם רגילים. הרשו לעצמכם לצחוק, להתחרות, לכעוס. ‘שחקו על באמת’, אך ללא הגזמה. כל זאת כמובן בשליטה, ובידיעה שאתם משחקים בשביל הילדים בעיקר, ולכן הצרכים שלכם במשחק בכל זאת משניים.

מאת חלי ברק- שטיין

פסיכולוגית חינוכית מומחית. יעוץ להורים, יעוץ זוגי ומשפחתי.