משחקים שבלב
Categories
כישורי חיים ומיומנויות חברתיות מאמרים

קשר בין לקות למידה וקשיים חברתיים

קשר בין לקות למידה וקשיים חברתיים

קשר בין לקות למידה וקשיים חברתיים מתואר במחקרים לאורך שנים. מחקרים אלו עוקבים אחרי תלמידים לקויי למידה המתקשים ביצירת קשרים חברתיים. 

מאחר ותלמידים לקויי למידה משולבים בד”כ במערכות החינוך הרגילות, הדרישות והציפיות מהם דומות לכלל התלמידים בכיתות הרגילות, אך הם מתקשים לעמוד מול דרישות החברה לתחרותיות, לעמידה בלחצים וליצירת קשרים חברתיים מספקים. כבר בכיתות הנמוכות של ביה”ס, חלק מהילדים לקויי הלמידה, מבטאים רמות בדידות ומוריהם מעריכים אותם כמיומנים פחות מבחינה חברתית. גם תפיסתם העצמית ותחושת הביטחון לבצע תפקודים חברתיים מתערערת כתוצאה מתחושת הניכור החברתי.

המחקרים טוענים כי קשר בין לקות למידה וקשיים חברתיים שכיח וכי ללא הכשרה וטיפוח של היכולות והכישורים, הכוללים התמודדות פעילה עם ניכור חברתי, כישורי חברות ותחושת הבדידות, תלמידים אלה יתקשו להתגבר על הפער בינם לבין קבוצות בני גילם. כי בדומה לקשיים בתפיסת חומר עיוני, יתכן שלילדים לקויי למידה יש קושי בקליטת מיומנויות חברתיות, בעיבודן או בביצוען.

התנהגות חברתית הינה דפוס התנהגות בסביבה חברתית והיא מתבססת על אופי האדם, תכונותיו ודרכי פעולה הננקטות בכל מצב. כמו כן היא קשורה ללמידה של התאמת ההתנהגות לאירוע, הערכת תוצאות ההתנהגות וקבלת משוב מהסביבה. התנהגות חברתית הולמת היא יכולת הפרט למלא אחר ציפיות החברה, לבנות קשרים חברתיים עם בני גילו ולקבל החלטות בהקשרים רגשיים, אישיים, חברתיים וערכיים.

יכולת חברתית מורכבת מהתנהגות מסתגלת וממיומנות חברתית. חלק מתהליך של הלמידה הוא פיתוח מיומנויות הנחוצות לאדם לשנות את עצמו, כדי ליצור אינטראקציה חברתית יעילה ולפתח מודעות וידע בנוגע לקשרים חברתיים. כמו כן לומד האדם לשלוט בעצמו, לפתור בעיות ולהתאים את עצמו למצבים חברתיים שונים.
כישלונות רצופים בלימודים, חסכים חברתיים, הפרעות התנהגות, קשיי קשב וריכוז, תחושת דיכאון, חוסר יכולת לוויסות רגשי, תוקפנות ואלימות ,קושי בשליטה עצמית ודימוי עצמי נמוך תורמים ומעצימים את הקושי בפיתוח מיומנויות חברתיות ואינטראקציות חברתיות. התפתחות היכולת לשלוט ברגשות היא מיומנות התפתחותית הקשורה לתהליכי קשב והיסח הדעת, לכישורי שליטה עצמית ולדחייה של רגשות שליליים. ילדים הלוקים בקושי בויסות רגשי מתוארים פעמים רבות כילדותיים וחסרי בשלות רגשית.

קשר בין לקות למידה וקשיים חברתיים

קושי בהתנהגות חברתית מסתגלת נובע בגלל תקשורת לא יעילה או חוסר הבנה של קודי התנהגות מקובלים. יתכן גם שקיים קושי בפענוח מצבים חברתיים והבנתם, ופירוש לא נכון של תגובות הזולת. קיים גם קושי בתפיסה ובהבנה של מצבים חברתיים מורכבים.

קשיים חברתיים יכול לנבוע מחסך בידע ובהתנסות: מאי היכולת ללמוד אותן בשל עכבה רגשית כמו חרדה, פחד, כעס או הימנעות. או בשל היעדר הזדמנויות להתנסויות חברתיות כמו: כיצד ליזום קשר עם בני אותו גיל, ו/או כיצד להגיב בשעה שילדים אחרים יוצרים עימם קשר. הם זקוקים להוראה מכוונת וממוקדת של מיומנויות חברתיות המותאמת לרמתם ולקשייהם כדי להביאם לרמה של התנהגות חברתית נשלטת ומבוקרת.

לקות בביצוע מיומנויות פירושה העדר יכולת ביצוע, למרות שקיים ידע במיומנויות הרצויות, אין אפשרות לביצוע בגלל בעיה רגשית כלשהי, או בעיה בשליטה עצמית. התנהגות המאופיינת ברמה גבוהה של תוקפנות, אי קבלת מרות, אלימות או התנהגות מופנמת, עלולה לגרום לקשיים חברתיים, רגשיים ולדחייה חברתית. לעיתים הקושי נובע בגלל דרגת עוררות גבוהה וקשיי קשב וריכוז, הגורמים להם להתקשות בריסון התנהגות אימפולסיבית או שליטה רגשית במצבים שונים.

חלק מהילדים מגלים תחושות מצוקה ותסכול גוברים, וחלק מהם מצליחים לפתח מיומנויות המסייעות להם להתמודד ולהצליח, למרות הקשיים. נראה כי ילדים המתקשים לפתח מיומנויות חברתיות שהכרחיות להסתגלות מוצלחת בבית הספר נקלעים למעגל קסמים: מצד אחד הם מתקשים לרסן את התנהגותם ולהסתגל לנורמות חברתיות, ומצד שני, בניסיון ליצור קשרים עם חברים, הם נוקטים התנהגות שאינה מקובלת: הם נוטים להאשים את הזולת, להתמודד עם כעס של הזולת, מתקשים להבין רגשות אחרים, נוהגים להפריע לאחרים. התנהגותם ווכחנית והם נזקקים לתשומת לב רבה. תגובותיהם מוגזמות ואינן תואמות את המצופה מבני גילם.

עקב קשייהם להגיע לשליטה בחומר הלימוד, חוסר יכולתם להתמיד במשימות ונטייתם להיכנע ולוותר על ביצוע משימות, תורמים גם הם להתנהגות בלתי מסתגלת ואפילו לנשירה מביה”ס. קשיי הסתגלותם עלולים לגרום לדחייה חברתית או התעלמות. ככל שמצב זה מתמשך, כך מאמצים לעצמם הילדים סגנון התנהגות האופייני לילדים בודדים שיחריף את תחושת בידודם.

יש ביניהם ילדים שמתאמצים להרחיב את קשריהם החברתיים, אך עושים זאת ללא הצלחה, ויש מהם שנמנעים ונסוגים ואינם יודעים כיצד לפעול. המצב גורם להם לצער רב עד בכי או דיכאון.

בשל כל אלה המצוינים כאן, יש צורך במודעות רבה יותר לחשיבותן של המיומנויות החברתיות ולקשייהם של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים לפתח קשרים אלו. משום כך יש צורך בהתערבות מוקדמת של אנשי מקצוע כדי לעזור לילדים לפתח מיומנויות חברתיות, לשפר את היכולת השפתית, אסטרטגיות של שיחה והעברת מסרים ברורים. יש מהם הזקוקים לתמיכה על מנת לקדם קשרי גומלין יעילים וביסוס מעמדם החברתי החיובי בקבוצת בני גילם. למרות שיש הטוענים כי לימוד מיומנויות חברתיות, חיוניות מאד לילדים אלה, לא תמיד הן מצליחות, שכן קיימים מחקרים שמוכיחים שאמנם ניתן ללמדן בחדר טיפולים, אך הלימוד אינו מביא לכלל יישומן בחיי היום יום.

על ההורים לעקוב אחרי מצבם החברתי של ילדיהם, לשוחח עמם ולנסות לעזור להם להתגבר. רצוי גם לערב את המחנכת כדי שתוכל לתמוך בילד ולחזק אותו מבחינה חברתית.

ניתן גם להעסיקם בתחומים שאינם חברתיים ובתחום הכישורים הייחודים שלהם, וזאת כדי לעודדם: משחקי מחשב שיכולים להוות בסיס לקשרים עתידיים עם בני גילם. חוגים שונים לפיתוח כישורים: כדורגל, כדור עף, שחייה תחרותית, בלט, אמנות, ריקודים, קפוארה, נגינה, ציור, עיסוק בבעלי חיים ועוד.

הצלחה בתחומים שונים יעודדו וישפרו את מצב רוחם ואת מצבם החברתי, כמו גם יעזרו להם להתמודד עם מצבי קושי.

מחברת: אורבך נחמה מקור: http://www.add-syndrome.co.il/

טיפי עיצוב ובניית אתרים
error: תוכן האתר מוגן !!
דילוג לתוכן