משחקים שבלב
Categories
ויסות חושי מאמרים

עיבוד חושי, ויסות ורגישות חושית

עיבוד חושי, ויסות ורגישות חושית

עיבוד חושי, ויסות ורגישות חושית הוא מאמר שנכתב ע״י טל זכרין, מפתחת ״משחקים בלב״, בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית-MSW. מאמר זה הוא חלק מעבודת המאסטר של לימודי התואר השני.

עיבוד חושי (Sensory Modulation)

עיבוד חושי הוגדר על ידי הפסיכולוגית אנה ז’אן איירס כ-“תהליך נוירולוגי המארגן את תחושות הגוף של האדם עצמו וסביבתו” (Ayres, 1972). החושים מספקים מידע מהמערכות השונות: המערכת הויזואלית (חוש הראיה), המערכת הטקטילית (חוש המישוש), המערכת האודיטורית (חוש השמיעה), המערכת הפרופריוצפטיבית (תחושה עמוקה), המערכת האוראלית (חוש הטעם), המערכת האולפקטורית (חוש הריח), והמערכת הווסטיבולארית (שיווי המשקל) (אלבויים, 2013). הויסות החושי מהווה שלב בתהליך עיבוד המידע הסנסורי (Dunn, 1997) והוא מתייחס לתגובות הפיזיולוגיות וההתנהגותיות של הפרט אשר תפקידם להפחית או להגביר את הפעילות עצבית, כדי לשמור על מצב מאוזן במערכת העצבים המרכזית (2001 ,Dunn).

רגישות חושית (sensory processing disorder)

רגישות חושית הינה לקות במנגנון הויסות החושי והיא כוללת שלושה תת-סוגים של רגישויות היכולים להופיע בנפרד או בצירופים שונים: תגובתיות יתר לגירוי חושי (Sensory Over-Responsivity); תת-תגובתיות לגירוי חושי (Sensory Under-Responsivity); וחיפוש אחר גירויים חושיים (Sensory Seeking) (Miller, Anzalone, Lane, Cermak & Osten, 2007; Miller & Fuller, 2006).

ילדים עם תגובתיות יתר לגירוי חושי מגיבים לגירוי באופן מהיר יותר, בעוצמה חזקה יותר או למשך זמן ארוך יותר מאלו עם תגובתיות חושית תקינה. ילדים עם תת-תגובתיות מראים פחות תגובתיות לגירוי חושי מהנורמה, זמן התגובה שלהם ארוך יותר, ונדרש להם מסר חושי בעוצמה חזקה יותר או למשך זמן רב יותר, על מנת שיגיבו אליו. לילדים המאופיינים עם חיפוש אחר גירויים יש צורך בלתי מסופק לחוויות חושיות ולחיפוש אקטיבי של גרייה חושית, פעמים רבות באופן שאינו מקובל על ידי החברה (Miller et al., 2007; Miller & Fuller, 2006).

לרגישות חושית עלולות להיות השלכות שליליות רבות על התפתחות הילד (Ahn, Miller, Milberger & McIntosh, 2004), הבאות לידי ביטוי בקשיים באחד או יותר מהתחומים הבאים: קשיים חברתיים (Bar-Shalita, Vatine & Parush, 2008),  קשיים בקשב, ריכוז ובמיומנויות למידה (Bar-Shalita, Vatine, Seltzer & Parush, 2009). שכיחות התופעה באוכלוסיה נעה בין3%-16%  אחוזים, 80% מהסובלים מרגישות זו הינם בנים (Ahn et al., 2004).

 

מקורות ביבליוגרפיים

אלבויים, א. (2013). הפרופיל הסנסורי של ילדים משדרות עם וללא תסמונת פוסט טראומתית- (PTSD). (עבודת תזה שלא פורסמה). האוניברסיטה העברית, ירושלים, ישראל.

Ahn, R. R., Miller, L. J., Milberger, S., & McIntosh, D. N. (2004). Prevalence of parents’ perceptions of sensory processing disorders among kindergarten children. The American journal of occupational therapy58, 287-293.‏

Ayres, A. J. (1972). Improving academic scoresthrough sensory integration. Journal of Learning Disabilities5, 338-343.‏

Bar-Shalita, T., Vatine, J. J., & Parush, S. (2008). Sensory modulation disorder: A risk factor for participation in daily life activities. Developmental Medicine & Child Neurology, 50, 932-937.

Bar-Shalita, T., Vatine, J. J., Seltzer, Z. E., & Parush, S. (2009). Psychophysical correlates in children with sensory modulation disorder (SMD).Physiology & Behavior98, 631-639.‏

Dunn, W. (1997). The Impact of Sensory Processing Abilities on the Daily Lives of Young Children and Their Families: A Conceptual Model. Infants & Young Children9(4), 23-35.‏

Miller, L. J., Anzalone, M. E., Lane, S. L., Cermak, S. A., & Osten, E. T. (2007). Concept evolution in sensory integration: a proposed nosology for diagnosis. American Journal of Occupational Therapy, 61,135-140.

Miller, L.J., & Fuller, D.A. (2006). Sensational kids: Hope and help for children with sensory processing disorder. New York, NY: G.P. Putnam’s sons.

טיפי עיצוב ובניית אתרים
error: תוכן האתר מוגן !!
דילוג לתוכן